א.
בר"ח סיון נפטר הביבליוגרף רבי יהודה רובינשטיין. בן שבעים ותשע היה במותו.
בקי גדול היה בספרות הרבנית, בה הגה תמיד והיא היתה שעשועיו כל ימי חייו.
קסמו לו במיוחד תולדות חכמי התורה, קורות חייהם ומעשיהם עלי אדמות. כמה היה שמח כשהיה מגלה פרט בלתי-ידוע על גדול בישראל בשולי איזו תשובה נידחת או מקופל בקמטיו של דרוש או חידוש.
גלויה היתה לפניו "מפת העולם היהודי". לא היה מעולם בליטא, אוקראינה, קרפטו-רוס, הונגריה… אך היו ידועות לו יפה מתוך הספרים כל הערים והעיירות היהודיות בחבלי-ארצות אלה, על רבניהן וחכמיהן.
כגודל ידיעתו בספרות הרבנית, כך רבה היתה בקיאותו בספרי החסידים. כמה נהירים היו לו שבילי היחוס של משפחות רבנים ושולשלות אדמורי"ם!
ביבליוגרף מצויין היה, מצרכי היסוד של ביבליוגרף – גישה חופשית לאוצרות ספרים. על כן רוב הביבליוגרפים של ימינו ספרנים הם לפי מקצועם. ר' יהודה לא זכה לשמש בספריה. מורה היה, מאוחר יותר היה עובד במשרד מקומי של מוסד חסד ירושלים, בשעות הפנאי, אחרי יום עבודה, היה ניגש אל ספריות, אל אספנים פרטיים, היה בא לחנויות ספרים… בשעותיו הפנויות המעטות היה רוכש לו ידיעותיו הגדולות.
גדולה היתה אהבתו לחובבי ספרים, ותמיד נכון היה להעניק להם מדעתו הרחבה.
מנעוריו היה מבקש קרבתם של חכמים. הכיר רבנים, נפגש עם גדולי ישראל, נשא ונתן עמהם בדברי תורה[1] והאזין לסיפוריהם – והוא כבור סיד שאינו מאבד טיפה. וכך היה לאוצר בלום לא רק של ידע-ספרים, אלא של שיחות חכמים, ידע-עם ומעשים שהיו שטרם רשמם הקולמוס.
הוא נולד בקראקא. אביו ר' מרדכי שימש למעלה משלושים שנה מגיד משרים בעיר, הוא חיבר ספר "נטעי נאמנה", ובו יחס המשפחה, דור אחר דור, עד הרמ"א, מהר"ם מפאדווא ועוד אשר "יחוסם נמשך עד רש"י, עד התנא ר' יוחנן הסנדלר, עד דוד המלך".
לעת זקנתו, בשנת תרמ"ז, התישב בירושלים. יהודה, בן זקוניו, גדל בעיר הקודש, למד בישיבותיה, תלמיד מצטיין היה. רבותיו המובהקים היו רבי יעקב משה חרל"פ ורבי צבי פסח פראנק.
בשנת 1918 נשא לאשה את אסתר פרייז וארבע שנים לאחר-מכן עשה דרכו לארצות-הברית. תחנתו הראשונה היתה בפילדלפיה, שם היה למזכירו של הרב דוב אריה לוינטל והיה מורה בישיבה "משכן ישראל". לאחר זמן עבר לשיקאגו ומשם ללוס אנג'לס, בה לימד בישיבה, הראשונה בעיר, שנוסדה ונתמכה על-ידי הרב משה שרירא. בשענת 1928 התיישב בניו יורק ובה עשה קרוב ליובל שנים.
בעודו צעיר בירושלים משך בעט סופרים ותרם לכתבי-עת. לאחר שבא למעט מנוחה בארצות-הברית שלח שוב ידו בקולמוס.
ב.
דומה שהדברים הראשונים מפרי-עטו שנתפרסמו בארצות-הברית היו ההערות הביבליוגרפיות שראו אור בכתב-העט התורני "היכל התורה" שהופיע בניו-יורק בתרצ"ג.
בתרצ"ד יצאה בניו-יורק מהדורה חדשה של הספר "חסדי ה'" לרבי יוסף יעבץ, מגולי ספרד, בראש הספר בא תולדות המחבר כתובות בידי רובינשטיין[2].
בשנים שלאחר מכן פירסם ב"ספר השנה של הסתדרות בני ארץ ישראל באמריקה" סידרה "מחברי ארץ ישראל וספריהם", והיא רשימה של ספרים של מחברים ארץ-ישראליים שראו אור עד שנת תר"ס.
הוא השתתף ב"תלפיות" שנוסד ונערך על-ידי ידיד נעוריו, הרב ש.ק. מירסקי המנוח. הוא פירסם שם בעיקר הערות על הספר "דור ודור ודורשיו" – בו ערוכים "זמן ושנות פטירת חכמי ומהיגי ישראל מכל דור ודור" – של הרב יוסף לוינשטיין, רבה של סרוצק. ההערות צורפו לאחר מכן בשם קונטרס בינו שנות דור ודור" להוצאה חדשה של ",דור ודור ודורשיו" (הוצאת "נצח", תל-אביב, תש"ט).
באותה תקופה, בשנה שלאחר מלחמת העולם השניה, חיבר הרב רובינשטיין את היביבליוגרפיות הגדולות והמוערכות: "קונטרס השלם של מפרשי הירושלמי", "אוצר מפרשי משנה תורה", ו"רשימה ביבליוגרפית מכל ההוצאות של 'ספר החינוך' וספר 'מנחת חינוך'". הן נדפסו בהוצאת הש"ס, הרמב"ם ו"מנחת חינוך" של האחים שולזינגר.
הוא השתתף גם באיסוף ילקוט ההערות של גדולי ישראל על ספר החינוך ו"מנחת חינוך" שנדפס בהוצאה הנ"ל של "מנחת חינוך".
כאשר יסד הרב ח.ד. שעוועל את "הדרום" הצטרף אליו הרב רובינשטיין והיה אחד ממשתתפים הקבועים והחשובים בקובץ. הוא פירסם שם מכ"י חידושים, תשובות ומכתבים מאת גדולי ישראל עם סקירות ביוגרפיות, הערות ביבליוגרפיות ועניינים שונים[3].
ג.
בשנת תשכ"ה הוציא "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו-יורק, ספר "ציון למנחם", והוא אוסף של כתבים מאת הרב מנחם מנדל קירשבוים הי"ד. הרב רובינשטיין ערך את הכרך.
הרב קירשבוים נולד בקראקא, שימש כרב בגליציה ונקרא לאחר כבוד לפרנקפורט דמיין. היה חבר בית-דין הקהילה ולאחר גירושו של הרב ד"ר יעקב הופמן על-ידי הנאצים, מילא את מקומו כרב העדה. בקיץ 1939 היגר לבלגיה ובסתיו של 1942 נשלח על-ידי הגרמנים למחנה-השמדה.
הוא היה מחברו של ספר שו"ת "מנחם משיב", ב' חלקים. החלק הראשון נדפס בתרצ"ה בלובלין. החלק השני היה בדפוס בפרנקפורט וכמעט שנגמר כאשר נסגרו בתי-הדפוס היהודיים בגרמניה לאחר הפרעות של נובמבר 1938.
בפרעות נאסרו אלפי יהודים. הם נשלחו למחנות-ריכוז ורבים מהם נרצחו. הגוויות נשרפו והאפר הוחזרו על-ידי הנאצים לבני המשפחות. התעוררו בעיות הלכתיות, כיצד לנהוג באבלות וכיצד להתנהג באפר הקדושים. הרב קירשבוים כתב אז קונטרס בשם "תקנות איך להתנהג כעת באפר הנשרפים בעו"ה". הקונטרס נדפס בקראקא.
הרב קירשבוים והרב רובינשטיין עמדו בקשר מכתבים לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר שניהם היו עדיין צעירים מאוד. הרב קירשבוים שלח אז לרובינשטיין פירוש ליהושע ושופטים שהוא חיבר.
הרב רובינשטיין שמר על כתב-היד יותר מיובל שנים והוא הדפיס אותו בספר "ציון למנחם". כם הדפיס בו מחדש את חלק ב' של "מנחם משיב" והתקנות בדבר אפר הנשרפים הנ"ל, וכן תשובות שכתב הרב קירשבוים או כאלה שנכתב אליו והמצויות בספריהם של רבני הדור.
גם הדפיס מחדש בספר את "המפלפל", כתב-עת תורני שהופיע בקראקא בתרע"ג ובו השתתפו שניהם, הרב קירשבוים והרב רובינשטיין. רק שני גליונות יצאו מן "המפלפל", והטופסים שהיו בידי הרב רובינשטיין, היו אולי היחידים שנשארו לפליטה.
בפתח הספר בא תיאור מפורט של חיי הרב קירשבוים מאת רובינשטיין. הוא הופיע בראשונה בכרך ה' של סידרת הספרים "אלה אזכרה" (אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, בעריכת ד"ר י. לוין ובהוצאת "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית" הנ"ל). רובינשטיין השתתף באותה סידרה בשני מאמרים נוספים: השלמות לתאור דמות דיוקנו של הרב ר' יששכר שלמה טייכטאל ותלדותיו של הרב ר' קלונימוס קלמן צוקרמן הי"ד (שניהם בכרך ז').
הרב דוד רקמן המנוח ביקש את רובינשטיין לסדר את כתביו. הם יצאו לאור בשנת תשכ"ז בשם "קרית חנה דוד". רובינשטיין הוסיף בספר "שרטוטים לדמותו" של המחבר. קצת דיונים הלכתיים ומעט ביוגרפיות קצרות על רבנים עמהם התכתב הרב רקמן.
בשנת תשל"ב הדפיס רובינשטיין מחדש "דורש לפרקים", פירוש למסכת אבות מאת אביו, שנדפס בראשונה בקראקא בתרמ"ט. הוא צירף אליו תולדות אביו ו"קונטרס נחלת אבות", והוא רשימה של פירושים ותרגומים של מסכת אבות.
ד.
בקי נפלא היה, כאמור, בספרות ובתולדות החסידות ונהירים היו לו עד מאוד שלשלות היוחסין של בתי האדמורי"ם ומשפחותיהם.
בשנת תש"ד פירסם מאמר גדול על רבי משה טייטלבוים, בעל "ישמח משה" מאוהל (ספר היובל לכבוד הרב משה ליפשיץ מפילדלפיה).
בשנים האחרונות היה עסוק בכתיבת תולדותיהן ותיאור יחוסיהן של כמה וכמה שולשלות אדמורי"ם, ידיעותיו הגדולות בשדה זה משתקפות בשני חיבוריו הגדולים: "קונטרס ענף עץ אבות" (נדפס בראש המהדורה החדשה של שו"ת שאילת שלום" לר' שלום טויבש, ניו-יורק תשל"ג) ו"תפארת בנים אבות", ספר המחזיק כמעט 400 עמוד, והוא הוצא יחד עם כתבי אדמור"י אליק על ידי הרב א. י. ברנדוין (ניו-יורק תשל"ה-תשל"ו).
באותן השנים גם התמסר לתיאור תולדותיהם ופירוט תוכנם של מספר גדול של קבצים וכתבי-עת תורניים, החל מן "פרי עץ חיים" שהתחיל להופיע באמסטרדם לפני שלוש מאות שנה, עד קבצים תקופתיים של ימינו. הוא עסק בכך מטעם "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית" הנ"ל והכין חומר רב עד מאוד, חלק קטן מאוד מעבודה זו, המפתח לכתב-העת הרבני "המסילה", שהופיע בניו-יורק בשנות השלושים והארבעים בעריכת הרב ניסן טלושטין, יצא באחרונה, אך עיקר החיבור, שאפשר שיחזיק כמה כרכים, הוא עדיין בכתב-יד. רבה תקוותנו שהוא יוצא בקרוב.
מלבד כתבי-העת הנזכרים – "היכל התורה", "תלפיות" ו"הדרום" – השתתף רובינשטיין גם ב"כרם", שנערך על ידי הרב צימרמן, ב"אור המזרח" וב"מעין". באחרון, המופיע בירושלים, פירסם "תולדות הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל וביבליוגרפיה של ספריו" וקונטרס הערות על "שם הגדולים" לחיד"א[4].
הערות בודדות משלו נתפרסמו ב"הדואר". לפני כשנתיים לאחר פטירתו של הרב יחיאל מיכל חרל"פ, ידיד נעוריו מירושלים, כתב עליו מאמר ב"הדואר". דברים משלו על הרב חרל"פ יופיעו גם בראש כרך של חידושי תורה מעזבונו של הרב חרל"פ העומד לצאת בקרוב.
ה.
קראתי מדבריו עוד בירושלים וכאשר באתי לארה"ב רציתי להכיר אותו פנים-אל-פנים, טילפנתי אליו.
"מהי הקירבה בינך לבין הרב ר' יוחנן, רבה של סניאטין? סבא? אני מכיר את ספריו", העיר כאשר אמרתי לו את שמי. שוחחנו אז שעה ארוכה, התברר שגרים אנו בקרבת מקום ונדברנו להיפגש ביום השבת הבא. מאז עמדנו בקשר הדוק ולא עברו שניים או שלושה ימים מבלי שטילפנו איש אל רעהו.
ר' יהודה רובינשטיין היה זכרן, היה ידען גדול, אך בראש וראשונה היה יהודי בעל לב חם, טוב ומטיב עם הבריות, עושה ומעשה בדברים שבצדקה.
לבו היה בציון, מיצר היה בצרת העם והמדינה, ושמח בשמחתם.
בשנות הששים ביקר בארץ, לא זכה לבוא אליה שוב בחיים, הוא הובא למנוחתו האחרונה בעיר-הקודש, עיר נעוריו, יהא זכרו ברוך.
[1] עיין "בית דוד" שו"ת לר' זאב וואלף לייטער, ח"ב, תרצ"ב, סימן ע"ד: "בני שהם", שו"ת לר' משה בנימין טאמאשאוו, חלק ב, תש"ז סימן ט': "קני רא"ם", שו"ת לר' אורי מוינעשטער, תשי"א, עמ' 91-90, וע"ז הערותיו בסוף הספר, עיין עוד בספר "קרית חנה דוד" הנזכר לקמן, עמ' 99-93, 118-116, 139-132, 202-199.220-219, 265-264).
[2] המחבר נתקבל יפה בחוגי מלומדים, נחמה שמואל ליובאוויטש כתב מכתב ברכה למחברו.
[3] עיין רשימת מאמריו ב"מפתח" ל"הדרום" שיצא בחוברת נפרדת (ניסן תשל"ו), מאמר מאת הרב רובינשטיין נכנס בכרך "אוסף מאמרים מתוך חוברות הדרום" (סיון, תשכ"ו).
[4] הערות על "שם הגדולים" פירסם גם ב"הדרום".
מאת טובי' פרשל מתוך הדרום תשרי תשל"ח חוברת מה