פלמירה הייתה בחדשות לאחרונה בגלל לכידתה על ידי דאעש. ממוקם במרכז סוריה, כ-130 מייל צפונית מזרחית לדמשק, האוצרות ההיסטוריים של העיר בת אלפי השנים ואתר המורשת העולמית של אונסק"ו נראים בטוחים לעת עתה. אבל העולם צופה בדאגה במה שקבוצת הטרור עושה.
תפיסת העיר העתיקה של פלמירה מעידה על מעבר של דאעש מההתמקדות בעיראק למערב ומרכז סוריה וכוונתו לספק גישה לכבישים הראשיים לחומס ולדמשק, ולשדות הגז הסמוכים. בשבת לפני שבועיים השמיד דאעש את סמל השליטה המקומי של מנהיג סוריה, בשאר אל-אסד, על ידי הרס. מתחם כלא תדמור הידוע לשמצה בפלמירה. על פי ההערכות, כוחות הממשל הסורי הוציאו את האסירים לפני שהפיצוץ התרחש.
בשלושת השבועות האחרונים נערפו ראשים של מאות מאזרחי פלמירה, ויותר מעשרים בני אדם נורה מול האמפיתיאטרון המפואר בן 2,000 השנים של העיר. למרבה האירוניה, רוב כלי התקשורת העולמיים לא התמקדו באגרה האנושית שההשתלטות של דאעש גבתה בפלמירה, אלא על הדאגה האדירה מההרס האפשרי של חורבות ארכיאולוגיות בנות 2,000 שנה. לדאעש יש רקורד של השמדה המונית של חפצים היסטוריים. היא מתמקדת באתרים במוסול ובתל נמרוד, בין היתר אחרים, מרסקים אלפי פסלים לרסיסים ומחזקים מבנים עתיקים, כולל הקבר הנחשב של הנאווי יונה. לפי הדיווחים, משפחה נוצרית בנינוה שומרת על קברו של הנביא נחום. אסיר סלאם שג'אא, אשורי כריסטיאן, אמר לכתבים, "כשהאנשים היהודים האחרונים באל-קוש [נינוה] עזבו, הם ביקשו מסבא שלי לשמור על הקבר כדי לשמור עליו בטוח".
על פי הדיווחים, כוחות דאעש נמצאים בטווח של 10 מייל מנינווה.
פלמירה, שנקראה תכשיט במדבר הסורי, נחשבה פעם לעיר הרומית הגדולה ביותר במזרח התיכון. הוא היה ממוקם על נתיב סחר חשוב המקשר בין פרס, הודו וסין לאימפריה הרומית. אבני חן, בשמים, תבלינים וטקסטיל מהודו ומהמזרח הרחוק, יחד עם יין, מתכות וזכוכית מרומא, עברו שם, עוקפים את נתיב הסחר הארוך יותר של ים סוף.
עד עתה נחשב אתר זה לאחת החורבות הרומיות השמורים ביותר בעולם, עם אלפי מערביים תיירים המבקרים בו מדי שנה.
ההריסות הארכיאולוגיות של העיר כוללות רחוב מפואר בעל עמודים של כמעט שלושת רבעי מייל, אשר, יחד עם רחובות חוצים עמודים משניים, מקשרים בין מונומנטים ציבוריים מרכזיים לרבות מקדש בעל, מחנה דיוקלטיאנוס, האגורה, התיאטרון הרומי, מקדשים אחרים ורובעים עירוניים. הפסלים והפסלים משקפים אמנות פרסית וגם יוונית-רומית. מחוץ לחומות העיר ניתן לצפות בשרידי אמת מים רומית ובאנדרטות קברים משוכללות.
לפלמירה יש תהודה מיוחדת ליהודים מכיוון שלמעשה בנה את העיר שלמה המלך. הוא נתן לו את שם עברי שבו הוא נקרא עד היום, תדמור (דברי הימים ב פרק ח, פסוק ד), בגלל עצי הדקל שלו. פעם צמחו שם לא פחות מעשרים זנים של עצי תמר.
בניית תדמור של שלמה המלך מתוארת על ידי ההיסטוריון היהודי הרומי יוספוס פלביוס ב"קדמוניות היהודים" (ספר ח' פרק ו'): "שלמה הרחיק עד המדבר מעל סוריה ויחזיק בו, ובנה שם גדול מאוד. עיר, שהייתה מרוחקת יומיים מסע מסוריה עילית, ויום מסע מפרת, ושישה ימים ארוכים מבבל הגדולה.
"עכשיו, הסיבה לכך שהעיר הזו שכבה כל כך מרוחקת מהחלקים של סוריה המיושבים היא זו – שלמטה אין מים שיש, ושרק במקום ההוא יש מעיינות ובורות מים. כאשר בנה את העיר הזאת והקיף אותה חומות חזקות מאוד, נתן לה את השם תדמור, וזה השם שקוראים לה עד היום בקרב הסורים, אבל היוונים קוראים לה תדמור".
מעניין לציין שמלכים א (ט, יח) מזכיר ששלמה בנה את תמור (ללא ד) אך ההוראות בסוגריים בפסקאות אומרות לנו "קרי תדמור". בדברי הימים מסביר רש"י את הסיבה שהעיר נקראת תמור במלכים; אנשי תדמור לא הפגינו תודה לשלמה המלך על בניית העיר והתייצבו לצד האויב מול בני ישראל, ולכן הפסוק לא רוצה לאיית את השם השלם כדי להימנע מביזוי שלמה המלך.
תדמור מוזכר גם ברישומי אשור של המלך תגלת-פילסר. במהלך הפלישות במאה האחת עשרה לפני הספירה הייתה תדמור נקודת החיבור המרכזית של ערים וארצות רבות, וכתוצאה מכך היא הייתה אחד מאתרי ההתנגשויות העיקריים בין מלך אשור תגלת-פילסר הראשון לבין אחלמו-ארמים הנוודים: "על השטח המשתרע מרגלי הר הלבנון עד העיר תדמר של ארץ אמורו, [עד] [העיר] ענת [על הפרת] של ארץ סוחי ועד לעיר רפיקו. [על הפרת] של ארץ קרדוניאש [בבל] אני [תגלת-פילסר] ניצחתי אותם באופן מכריע".
תדמור, או תדמור, עברה לשליטת רומא בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס (14–37 לספירה). כאשר אדריאנוס ביקר בעיר (בערך 129), הוא כינה אותה civitas libera ("עיר חופשית"), והעיר זכתה לכינוי התדמורת של אדריאנוס. בתלמוד ירושלמי (תענית כ"ה ע"ב) נאמר: "אמר רבי יוחנן: אשרי הרואים את נפילת תדמור, כי היא היה שותף לחורבן בית ראשון ולחורבן בית שני; בהרס הראשון היא שלחה 80,000 קשתים [כדי לעזור להרוס את בית המקדש] ובחורבן השני, 8,000 קשתים…" בתקופה בה עבד רבי יוחנן על התלמוד הירושלמי ב טבריה, תדמור/תדמור שלטו על ארץ ישראל ומצרים. היא הפכה לעצמאית לאחר שמנהיגה, אודנתוס, סייע לרומאים בהבסתם את הפרסים וקיבל בתמורה את התואר "מושל המזרח הרומי" על ידי רומא.
אודנתוס נרצח על ידי אחיינו. אשתו ויורשו, המלכה זנוביה, שלטה מ-267 עד 272 והרחיבה את האימפריה. היא מתוארת כבעלת נטייה ליהודים הרבה יותר טובה מאשר בעלה. לפי מקורות נוצריים כעבור מאתיים שנה, זנוביה התגיירה.
עדויות אפיגרפיות מצביעות על כך שמימי בית שני ועד המאה השלישית לספירה, יהודים היוו חלק פלמירה. אוכלוסייה של כ-175,000, שהורכבה מארמים, ערבים ופרסים. בנוסף, שני קברי יהודים מהמאה השלישית לספירה בבית שערים, מחוץ לחיפה, מזהים שניים מהנקברים כבנים.של פלמירנס.
קטע במשנה מתייחס גם למרים מתדמור כמי שהתגוררה בעיר במאה הראשונה לספירה. הגמרא מזכירה מספר פלמירנים שהתגיירו.
שתי מנורות טרה קוטה שנמצאו בסמוך למקדש של עבודה זרה נושאות תמונות של חנוכיות משני צידי קונכייה. בכרך 3 של Inscriptiones Judaicae Orientis: Syria and Cyprus מאת דוד נוי, ולטר אמלינג והנסוולף בלדהורן, שיצא לאור בשנת 2004, מוזכר פתח אבן בפלמירה שאליו נחצבו פסוקי ההתחלה של שמע.
כאשר התגלה לראשונה על ידי ס. לנדואר ב-1884, האמינו שהוא חלק מבית כנסת, אבל אז הוכח שהוא שיך לבית פרטי. הפסוקים הללו משמע נחשבים לכתובת התנ"כית הישנות ביותר מימי קדם.
הארכיאולוג אלעזר סוקניק צילם בפעם האחרונה את הפסוקים בעת ביקורו במקום בשנת 1933. סוקניק היה אביו של הארכיאולוג יגאל ידין, ששימש כיועץ לראש הממשלה לוי אשכול במלחמת ששת הימים וחיבר כרכים מרתקים על מצדה ובר כוכבא.
איש אינו יודע אם הבניין עם הכתובת בעברית עדיין עומד על תילו. אם זה נהרס, העולם של העת העתיקה תאבד אוצר אמיתי. ביזת עתיקות במדינות מוכות מלחמה ולא יציבות היא עסק רווחי. לפי מוחמד עלי אלחכים, שגריר עיראק באו"ם, ייתכן שדאעש הרוויח עד 100 מיליון דולר על עתיקות שנבזזו מ עִירַאק.
בשבוע שעבר Alway, תחנת רדיו סורית, פרסמה הקלטה של מפקד דאעש בשם אבו לית א-סעודי, המעידה על כך שהקבוצה לא התכוונה להשמיד את האוצרות הארכיאולוגיים. למרות זאת, דאעש אכן השמיד אנדרטה מפורסמת בת 1,900 שנה של אריה, פסל אל-לאת, לפי הדיווחים. מהמטרות הראשונות שלה. האנדרטה יוחסה לאליל ערבי פרה-אסלאמי. כמה מקורות בדאעש הודו שבעוד שהקבוצה לא מתכננת להרוס מבנים, פסלים עלולים להיהרס.
בכל זאת יש לזכור את הגמרא בתלמוד בבלי יבמות עמוד י"ז על תדמור, רבי יהודה בן שמואל אומר, עתידים ישראל לעשות יום טוב כשתיחרב.
עמי
כד סיון תשעה
S I VA N 5 7 7 5 // JUNE 10, 2015 // AMI MAGAZINE23