היום הראשון של חג הסוכות הוא יאהרצייט של האדמו"ר מנדבורנה, רבי מרדכי לייפר זצ"ל שנפטר בשנת תרנ"ה. אלפי יהודים מגליציה, הונגריה, פולין ורומניה זרמו אליו לעצתו. תורתו, הגותיו החסידיות וסיפוריו על חייו פורסמו ב'מאמר מרדכי, אור מרדכי, גדולת מרדכי ותפארת מרדכי.
נולד לאביו רבי ישכר דב בער לייפר, מייסד שושלת נדבורנה, רבי מרדכי היה הנין של רבי מאיר מפרמישלן הראשון, ואחיינו של הרב מאיר השני מפרמישלן (נכדו של האחרון) שזכה למוניטין כמחולל נסים. הרב מאיר פרמישלן השני ששימש כסנדק בברית התינוק, יעץ לאביו של רבי מרדכי לקרוא לבנו מרדכי על שם רבי מרדכי מקרמניץ. הרב מאיר פרמישלן, הדוד הגדול גילה גם כי התינוק מרדכי נולד עם הנשמה של מרדכי הצדיק ונהג לקרוא לו מרדכי היהודי.
בגיל בר מצווה נשלח מרדכי על ידי הוריו שהתגוררו בנדבורנה שבאימפריה האוסטרית-הונגרית (היום חלק מאוקראינה) לגור אצל דודו הגדול בפרמישלן, עיר גדולה באזור לבוב בה שימש בסופו של דבר אדמו"ר נדבורנה.
שנה אחת כשמגפה השתוללה בעיר, ואנשים רבים מתו, נקטה העירייה צעדים כדי להגן על תושביה מפני התפשטות המגפה. כתוצאה מכך אסרה העירייה על בניית סוכות, אולי משום שלא רצו שהיהודים יאכלו וישנו בחוץ מפיצים חיידקים. הרבי נדבורנא לא רק בנה סוכה, לא אכפת לו מהאיסור אלא כשניתן לו זימון, הוא התעלם ממנה לחלוטין.
הגוי שהוציא את הזימון התרעם ודרש מהרבי להרוס את הסוכה. הרבי ענה שהוא לא בנה את הסוכה כדי להרוס אותה. עוד הוסיף לגוי הנזעף, כי מאחר שהוא אחיינו של רבי מאיר מפרמישלן, בטוח הוא שהגוי יתיר לסוכה להישאר עומדת.
בתום שכלו, הגוי קילל את הרבי על חוצפתו. חוץ מזה מה אכפת לו מי היה הדוד הגדול של הרב. זה לא היה קשור אליו ולאמצעי הזהירות הבריאותיים.
לאחר מכן המשיך רבי מרדכי לייפר, האדמו"ר נדבורנה לספר את הסיפור הבא לגוי.
לפני שנים רבות היה כומר שהיו לו עשרה בנים ופארק יפהפה עם הרבה עצים בולטים. הכומר החליט לשתול גן יפהפה בתוך הפארק וכרתו מספר עצים. זמן קצר לאחר שבנייתו הושלמה, חלו בניו בזה אחר זה ועזבו את העולם הזה. אף רופא לא הצליח לרפא אותם.
כאשר הבן הצעיר והיחיד שנותר בחיים חלה, הכומר החל להיכנס לפאניקה מחשש למותו בטרם עת של בנו היחיד שלו. לאחר מכן הומלץ לו לבקש את עצתו של רבי מאיר מפרמישלן, האיש הקדוש של היהודים. רבי מאיר הסביר לגוי שבגלל שעקר את עצי ה', ה' עקר את העצים שלו, את בניו. אבל מאחר שהגיע אליו, הבטיח רבי מאיר מפרמישלן שיתפלל בשמו שהקב"ה ישמור על בנו הקטן ולא יקצר את חייו. התפילות עזרו והבן ניצל.
"אתה הבן הזה", אמר הרבי מנדבורנה. וזה בגלל התפילות של דוד רבא שלי, אתה חי. הגוי ידע שאחיו נפטרו בטרם עת והבין שהסיפור שסיפר לו הרבי מנדבורנה הוא אמת.
"אנא סלח לי," אמר הגוי. אני לא רק אתן לך לשמור על הסוכה שלך שלמה, אלא אתה יכול לבנות כמה סוכות שתרצה ואני לא אטריד אותך שוב."
