אחר פטירתו של הגאון רבי שלמה יוסף זבין, העורך הראשי הגדול של האנציקלופדיה התלמודית, נערכו שינויים בהרכב המערכת.
הרב יונה מרצבך, שהיה חבר מערכת מאז ייסוד האנציקלופדיה בשנות הארבעים, והרב אברהם פרבשטיין, שהצטרף לצוות האנציקלופדיה ב-1956 והיה חבר מערכת בתחילת דרכו. שנות ה-70 נבחרו לעורכים הראשיים.
מיום הצטרפותו לאנציקלופדיה תפס שם הרב פרבשטיין מקום מיוחד במינו. הוא המבקר, המבקר פר אקסלנס.par excellence זה לא מתפקידו לעבור על מאמרים על השמטות ואי דיוקים. המאמרים עוברים במספר ידיים לפני מסירתם לרב פרבשטיין וכשהם מגיעים אליו, הם כבר תוקנו. שלו זו משימה אחרת לגמרי.
"האנציקלופדיה אינה מצטטת את הרשויות המוקדמות או המאוחרות יותר מילה במילה. זה נותן תקציר של דעותיהם. עם זאת, יתכן וכותבים שונים בדרך הצגת התמציתים, בהתאם לאופן שבו כל אחד מהם מבין את כתביו של הראשון או אחרון המסוים: האם תפס את עיקרי הדברים או ייחס חשיבות רבה לדעות שהן משניות בלבד."
"תנו לי להמחיש זאת בדוגמה מעולם האמנות", אומר הרב פרבשטיין.
"שני אנשים מסתכלים על תמונה. כל אחד מהם מתרשם מהיבט אחר, בהתאם לחוש האסתטי ולטעמו האישי של הצופה.
"באמנות רשמים נחשבים ונוהגים שכל אחד מתאר את התמונה כפי שהוא רואה אותה. אולם בענייננו יש רק דרך אחת נכונה להגדיר את השקפתה של רשות רבנית".
תפקידו של הרב פרבשטיין באנציקלופדיה היה לבדוק את התמציתים שהכינו מקורביו, האם הם אכן משקפים את נקודות המבט של הרבנים בצורה נכונה ומלאה. על מנת שיוכל לעשות זאת, על הרב פרבשטיין ללמוד לעומק את הספרות הרבנית המצוטטת, ומכיוון שמאמרי האנציקלופדיה עוסקים במגוון גדול של נושאים, עליו לשקוע בלימוד סוגיות לאורך התלמוד. כאשר הצטרף הרב פרבשטיין לאנציקלופדיה, הכרך השמיני היה בתהליך הידור ומאז נקבעו כל העיכולים באופן שאושר על ידו.
אחת המעלות הגדולות של האנציקלופדיה היא דייקנות, דיוק, והרב פרבשטיין תרם לכך רבות.
כשדיברתי עם הרב פרבשטיין על פועלו, נזכרתי במה שכתב לי עליו הרב יהושוע הוטנר, מנכ"ל האנציקלופדיה. "הרב זווין זצ"ל העריך מאוד את הרב פרבשטיין. הוא נהג לומר שכל הערה ביקורתית של הרב פרבשטיין הייתה בעלת משקל וראויה לעיון מעמיק".
הרב פרבשטיין נולד בפולין והגיע לפלסטין בילדותו. הוא היה צעיר מאוד – לפני בר המצווה שלו – כשנכנס לישיבת חברון. היה תלמידם של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל והרב יחזקאל סרנא זצ"ל. תוך זמן קצר היה הילד אחד התלמידים המצטיינים.
בשנת 1936 ביקר בארץ ישראל הגאון רבי אליעזר פינקל, ראש ישיבת מיר. הוא התרשם מאוד מפרבשטיין הצעיר והזמין אותו לבוא למיר, לשלם את דמי הנסיעה שלו לפולין. בפולין היה הרב פרבשטיין מקורב מאוד לרבי חיים עוזר גרודז'נסקי זצ"ל ולרב אהרון קוטלר.
אחד הזיכרונות היפים מהשהות שלו הוא השבת שבה בילה עם רבי חיים עוזר בבית הקיץ של האחרון ליד וילנא. הרב פרבשטיין למד במיר כשנתיים וחצי, וחזר לירושלים בתחילת 1939. במלחמת העולם השנייה נשא לאישה את בתו של רבי יחזקאל סרנא. לאחר מכן למד שנה אחת בכולל של הרב זאב סולובייצ'יק.
הרב מבריסק לא קיבל בכולל תלמידי ישיבות ארץ ישראל, אבל אני הייתי חריג", מספר הרב פרבשטיין.
"אחרי הכל למדתי תקופה במיר". הרב פרבשטיין חזר מאוחר יותר לישיבת חברון, שם הפך לבסוף לראש הישיבה, תפקיד שהוא עדיין מכהן יחד עם תפקידו באנציקלופדיה.
לאחרונה הוא היה בארה"ב בביקור פרטי. יש לו אישיות חמה והוא איש שיחה נעים. הוא חי בעולם התלמוד, אבל האינטרסים שלו חורגים מהתחום הזה. הוא לא מבוהל מהחיים בניו יורק. הוא היה כאן בעבר. הוא אוהב לראות ערים חדשות, להכיר אנשים חדשים. בסך הכל הוא שונה במקצת מהאב-טיפוס שאנו משתמשים בו לשייך לראש ישיבה.
דיברנו על האנציקלופדיה התלמודית.
"האנציקלופדיה מצטיינת בשלמותה כמו גם בדייקנותה", אמר הרב פרבשטיין. "בכרך 15 יש מאמרים על כל מיני חזקות. על חזקות נכתבו ספרים, אך המאמרים באנציקלופדיה הם המקיפים ביותר.
"הכרך ה-16 יופיע בקרוב", המשיך הרב פרבשטיין.
“הוא יכיל מאמרים נרחבים וחשובים. אם להזכיר רק אחד. חנוכה. במאמר זה, כל אחד מהבעל הבית שלומד תורה ועד גאון ימצא עניינים מעניינים".
הרב פרבשטיין מתגאה בכך שהוא מקושר לחסידות וגם למתנגדים. בנו הבכור נשא לאישה את נכדתו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור זצ"ל. בנו השני הוא בעלה של נכדתו של הרב שמואל ארנפלד, הרב ממטרסדורף. הבן השלישי נישא למשפחה מהיישוב הישן והקטן הוא חתנו של הרב משה קושלבסקי, רבה של באר שבע. בתו של הרב פרבשטיין נשואה לרבי רפאל שמואלביץ, בנו של ראש ישיבת מיר זצ"ל.
