הרב רפאל אהרן בן שמעון, יליד רבאט שבמרוקו, גדל בירושלים ושימש כרב הראשי של קהיר במשך שלושה עשורים (1891-1921). תלמיד מצטיין תלמיד חוכום ו פוסק שהוביל את עדרו תוך הקפדה על יידישקייט, הוא הצליח להשפיע על היהודים העשירים והמתבוללים ביותר לחזור לחיק. רבי בן שמעון מילא תפקיד בולט באירועים היסטוריים מרכזיים, כולל הבאת הגילוי המופלא של הגניזה הקהירית וחציית הלגיון היהודי את הגבול בין מצרים וארץ ישראל ב-1918.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, אלפי יהודים שהיו אזרחים רוסים וחיו בארץ ישראל, נאלצו לברוח ולהתיישב באלכסנדריה שבמצרים מחשש שיסווגו כחייזרים של האויב. רוסיה נלחמה לצד בעלות הברית בזמן שהטורקים היו מיושרים עם גרמניה. רבים מהיהודים הללו רצו להילחם בטורקים העות'מאנים ולהבטיח את ארץ ישראל לעם היהודי. עד סוף 1915 היו במצרים חמש מאות מתנדבים יהודים שהוכשרו ליחידה צבאית שהוקמה על ידי שני יהודים רוסים, זאב ז'בוטינסקי, הסופר והנואם הבולט, ויוסף טרומפלדור, חייל מקצועי ורופא שיניים שעבר הכשרה שאיבד את זרועו השמאלית. לרסיסים במלחמת רוסיה-יפן.
ז'בוטינסקי וטרומפלדור רצו להקים לגיון יהודי שיילחם לצד הבריטים. ממשלת בריטניה לא הייתה מעוניינת בתחילה, אך ב-1917 הסכימה לבסוף להקים יחידות יהודיות למטרה זו. הגדוד ה-38 היה אחד מחמישה גדודים שהורכבו מחיילים יהודים שהתנדבו מאנגליה, ארה"ב, קנדה ורוסיה והפכו לחלק מה-Royal Fusiliers והיו ידועים בתור הלגיון היהודי. היה להם באנר מיוחד משלהם ובסופו של דבר תג כיפה יהודי עם המילה קדימה ועיצוב של חנוכייה.
ה"טיימס של לונדון" בעמוד 3 במהדורתו מה-5 בפברואר 1918 תיאר כיצד ביום הקודם, יום שני, 4 בפברואר 1918, מחצית מהגדוד ה-38, המורכב מארבע פלוגות בסך הכל 426 איש עם 12 קצינים, קיבלו הוראה לחזור. ללונדון על ידי הגנרל מקרידי כדי לצעוד בעיר. לאחר שישנו לילה במצודת לונדון, הם צעדו דרך Whitechapel Rd. לקול תרועה פרועה ומחיאות כפיים, בדרך ללחימה בפלסטין. עשרות אלפי יהודים וגם לא-יהודים עמדו ברחובות מנופפים בהתרגשות. רבים קראו את תפילת השחיאנו. על אחד הכרזות שנשא הגדוד נכתבו המילים "אם אשכחך ירושלים, תשכך ימיני" (אם אשכחך הו ירושלים, תן יד ימינו לקמול). בין אלה שהצטרפו לגדוד ה-38 היה יצחק אלחנן בלוך (ראה תמונה ומכתב נלווים) תלמיד ישיבה בעץ חיים ישיבת לונדון ואחיין של הבוחן שם.
היהודים כינו את הגדוד "שניידרס המלך", מכיוון שרבים מהגברים שהצטרפו הועסקו כחייטים.
כאשר גדוד 38 חצה את הגבול ממצרים לארץ ישראל, דרך חצי האי סיני הגדוד קרא תפילה מיוחדת. תפילה זו הוחברה על ידי הרב הראשי של קהיר דאז, הרב רפאל אהרן בן שמעון, העותק הנדיר של התפילה* נכתב על נייר המכתבים הצרפתי של הרב הראשי של קהיר. הקדמה לתפילה עברית: וקאאשר תאמודנא רגליחם על הקו המבדיל בן גבול אדמת מצרים וגבול אדמת הקודש, yis hpechu צקון להשם בתפילה חזות ויהי רצון שתקובל ברצון ויאגיו למחוז חפצם, לשלום, אמן… וכאשר יעמדו רגליהם על הקו המפריד בין הגבול בין מצרים לגבול ארץ הקודש, ישפוך את לבם בתפילה לה' בתפילה זו ויהי רצון ה' שיגיעו ליעדם בשלום: אמן.
רבי רפאל אהרן בן שמעון (1847-1928) נולד בכ' בתמוז, 1847 ברבאט, מרוקו, לרבי דוד בן שמעון ורחל בתו של רבי מסעוד צאבך. אביו, רבי דוד בן שמעון, שנודע כצוף דבש או הרדב"ש (על פי אקרוסטיכון של שמו) היה פוסק וראש ישיבה. מאז שהיה תינוק אהרון רפאל הוא נחשף לקולות התורה הבוקעים מאביו ומתלמידיו הרבים אמו של רפאל אהרון, המכונה צדיקים, הגישה מאות ארוחות לעניים הרבים שהתכנסו בביתם.
כשרפאל אהרון היה בן שבע, הוריו החליטו לעזוב את מרוקו ולעבור לארץ יחד עם כמה מתלמידיו של הרב דוד בן שמעון. זמן קצר לאחר הגעתו לירושלים, הקים אביו של רבי רפאל אהרן בית כנסת (שנקרא על שם פטירתו, בית חינוך צוף דבש) ברחוב פלוגת הכותל בעיר העתיקה. הוא גם בנה את השכונה 'מחנה ישראל' באזור ממילא והקים את 'העידה' הערבית (הקבוצה המערבית) של היהודים הספרדים. רבי דוד בן שמעון היה מחברם של מספר ספרים, כולם על ארץ ישראל, חלקם פורסמו לאחר מותו. בשנת 1862, כשהיה רק בן 36, הוציא הצוף דפח את הכרך הראשון, שער החצר, אוסף פירושים על ארץ ישראל. הוא השלים אותו בפירושים משלו. הרב דוד בן שמעון סיפק לקהילת יהודי מרוקו בשר שכט במחיר נמוך. עד אז, יהודי מרוקו היו כל כך עניים, שכל מה שהם יכלו להרשות לעצמם זה עצמות; הודות לאטליז של רבי דוד בן שמעון, הם יכלו לאכול את החלציים.
רפאל אהרון היה מוכשר מאוד מבחינה אינטלקטואלית, ובנוסף ללימוד עם אביו, הוא למד תורה אצל תלמידו של אביו, הרב שלום בחבוט, רפאל אהרון גם השתלט בצרפתית, איטלקית וספרדית וכן ידע ערבית ולשון הקודש. כשהיה בן חמש עשרה התחתן עם אסתר בן וואליד בתו של רבי יצחק בן וואליד, המכונה נר המעראבי ממשפחה עם ייחוס גדול ממשפחה מכובדת שגורשה מספרד. כל גדולי ישראל השתתפו בחתונה בירושלים ביום רביעי ביום האחד עשר ברחמים (אללול) בשנת תשכ"ב. (1862) אסתר הפכה לעזרה אמיתית שסייעה לבעלה בכל מעשיו.
הרב רפאל אהרון בגיל צעיר מאוד הוכתר בתואר חכם, והתמצא היטב בש”ס ו פוסקים. הספרייה האדירה של אביו שירתה אותו היטב כשהוא שקע ביסודיות בפוסקים הקדומים והמאוחרים יותר. שמו נודע בכל ירושלים והוא נחשב לאחד מעמודי התורה.
הוא למד ספרות וכתב ספר תורה שלם שתרם לבית הכנסת שלו. כיום, ספר התורה הזה נמצא בבית הכנסת, זכור לאברהם. בירושלים. הוא גם שימש כמוהל; לעתים קרובות הוא היה מבחין שמשפחתו של התינוק חסרת כל ולכן במילה, הוא היה נותן כסף לאבי הרך הנולד. הוא בילה את רוב שעותיו בין כותלי ישיבת אביו, שנקראה מגן דוד והתפרסם כסופר ונואם מחונן.
בשנת 1879 נפטר הצוף דבש בגיל צעיר בן 54. רבי רפאל אהרון היה אז בן שלושים ושתיים. אביו הותיר הנחיות לפיו הרב טובו ששימש כראש הישיבה יקבל את תפקיד ראש הקהילה המרוקאית בירושלים. הרב רפאל אהרון ייכנס לתפקידו של הרב טובו ויהפוך לראש ישיבה.
***