לפני מספר שבועות נסעתי ברכבת מפריז אל העבר היהודי. נסעתי כשעה נסיעה מבירת צרפת לרואן כדי לבקר את שרידי הקהילה היהודית של העיר מימי הביניים שהתגלו בשנים האחרונות.
פרטים רבים על הקהילה היהודית של רואן מימי הביניים ידועים זה מכבר אך רק בעשור האחרון הוכרה חשיבותה ומשמעותה של קהילה זו.
בשנת 1976 פרסם פרופסור נחום גולב מאוניברסיטת שיקגו כרך עברי בן 250 עמודים שכותרתו "תולדות היהודים בעיר רואן בימי הביניים". הספר שנחקר בקפידה ומתועד היטב מראים כי הקהילה היהודית של רואן מימי הביניים הייתה מרכז למידה גדול והייתה ביתם של מספר חוקרים יהודים מצטיינים.
אברהם אבן עזרא, פרשן התנ"ך, המשורר הנודד, המדקדק, המתמטיקאי והאסטרונום שהה מספר שנים בעיירה. הוא חיבר שם את פירושיו על דניאל, הנביאים הקטנים והתהילים וכנראה עוד כמה ספרים. לכאורה היו לו גם תלמידים לא יהודים אותם הדריך באסטרונומיה. רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) נכדו של רש"י ופרשן התנ"ך והתלמוד, חי על פי גולב תקופה ברואן. בעיירה היו, בנוסף לרשב"ם, תוספות נוספות. ברכיה הנקדן, מחברת "משל שועלים" וחיבורים נוספים, שכנראה כתבה גם פירושים למקרא, פעלה ברואן.
נספח בספרו של גולב מוקדש לתיאור, המבוסס על מפות ישנות ומקורות אחרים, של הרובע היהודי העתיק ובפרט של בית הכנסת המרכזי שבו.
באביב 1976, זמן קצר לאחר פרסום ספרו של גולב, התגלה בטעות בניין גדול בסגנון רומנסקי, שנבנה בשנת 1100 לערך מתחת לחצר ארמון הצדק ברואן. לא היה ספק שהמבנה של ממוצא יהודי. ארמון הצדק נבנה באזור שהיה בעבר הרובע היהודי. יתרה מכך, על חלק מהקירות הפנימיים נמצאו גרפיטי עברי.
תחילה סברו כי המבנה היה בית כנסת, אך פרופסור גולב זיהה אותו כישיבת קהילת ימי הביניים. גולב הציג את השקפתו בפרסומים שונים. במחקר נרחב בצרפתית, שנדפס בהליכי האקדמיה האמריקאית למחקר יהודי" (כרך 48, 1981) הוא תיאר את הבניין ופיענח ופירש את הגרפיטי העברי שנמצא על קירותיו.
הטיעונים העיקריים של פרופ' גולב לפיהם המבנה לא היה בית כנסת, היו אלה:
"לבניין אין היכל, או אפסיס בקיר המזרחי – מאפיין אופייני לכל בתי הכנסת הקיימים בצפון מערב אירופה שנבנו בסגנון רומנסקי.
"הכניסה הראשית של המבנה היא באמצע הכותל הדרומי, בעוד שהמסורת שהייתה בצרפת בימי הביניים הייתה שהכניסה הראשית של בית הכנסת צריכה להיות בקיר המערבי, מול ההיכל.
"ארבעת החרכים הצרים המשמשים כחלונות היחידים (הממוקמים בקיר הצפוני) אינם עולים בקנה אחד עם מסורות יהודיות ישנות הקוראות לנוכחות של חלונות גדולים וגבוהים בבתי הכנסת".
בתחילת הקיץ, במהלך העבודות לבניית מתחם חניה תת קרקעי מול ארמון הצדק התגלה מבנה עתיק. כשהגיע פרופ' גולב לרואן הוא זיהה אותו, על סמך חומר ארכיוני שפרסם בספרו, כמקום מגוריו של בונווי, שחי בחלק השני של המאה השתים עשרה והיה אחד מהיהודים העשירים ביותר בנורמנדי. .
בעיתון "פריז נורמנדי" של היום הקודם הופיעה כתבה מאוירת על הגילוי האחרון של בניין המגורים היהודי הזה. הכותרת הכריזה: "זה היה ללא ספק, ביתו של היהודי העשיר בונווי – טוען פרופ' נורמן גלוב".
המאמר סיפר על הפצרותיו של פרופ' גולב לרשויות להפסיק את בניית שטח החניה ולחסוך את שרידי מגוריו של היהודי.
"אין להרוס את החומות האלה, כי מעטים הם השרידים הארכיאולוגיים של החיים היהודיים בימי הביניים", ציטט העיתון את הפרופסור. "ובשביל מה? לאכסן תריסר מכוניות?"
"פרופ' גולב מזיז שמיים וארץ כדי למנוע את הרס בית המגורים היהודי העתיק", ממשיך העיתון. הוא כתב לנשיא האזור ושלח כבל לשרת המשפטים".
נפגשתי עם פרופסור נורמן גולב בלשכת התיירות ברואן, שם הצטרפה אלינו אשתו רות. שם באחד החדרים בקומה העליונה סיפר לי פרופסור גולב בהרחבה על הממצא הארכיאולוגי האחרון. הוא שרטט דיאגרמה גסה של הרובע היהודי העתיק עם אתרי בית הכנסת הראשי והישיבה החדשה והתגלתה של בונווי.
לאחר מכן הלכנו לארמון הצדק. לא נתנו לנו גישה לאזור שמול ארמון הצדק שבו התגלה ביתו של בונווי. נאמר לנו שהארכיאולוגים וגם פועלי הבניין קיבלו הוראה מהעירייה להפסיק לעבוד. הצו הוצא ככל הנראה בעקבות הדרישות הסותרות של הצדדים המתמודדים: פרופ' גולב ותומכיו שביקשו להמשיך את החפירות ומי שרצו להשלים את בניית שטח החניה התת-קרקעי, גם אם מדובר בהרס. של שרידי המבנה היהודי מימי הביניים.
חטפתי את אתר החפירה על ידי שיא דרך דלת הכניסה. כשנכנסנו לחצר ארמון הצדק הצביעה הגברת גולב על מדרגות האבן המובילות אל המבנה.
"המדרגות הללו הוסרו במהלך החפירות", אמרה. הסרת המדרגות אפשרה לחשוף את הקיר המזרחי של המבנה הגדול – שזוהה כישיבה – שנכפה מתחת לחצר. המדריגות חזרו למקומם ואי אפשר לדעת שהם אי פעם נלקחו.
ירדנו אל השרידים התת-קרקעיים של הישיבה דרך גרם מדרגות לולייניות שנמצא מאחורי מדרגות האבן. כשנכנסנו לאזור התת-קרקעי, הבחנתי בשרידים של תערוכה. היו עמדות שהציגו דיאגרמות ותיאורים של התגלית ושל השערותיו של פרופ' גולב.
גברת גולב סיפרה לי שכאשר התערוכה נערכה הוצג סרט על החפירות. השערתו של פרופ' גולב שהמבנה התת-קרקעי היה פעם ישיבת הקהילה היהודית של ימי הביניים מבוססת לא רק על הטיעונים השליליים שלא יכול היה לשמש כבית כנסת, אלא גם על הזדהות חיובית. לגופו של עניין, כבר בספרו על יהדות רואן — שפורסם לפני גילוי שרידי בניין מתחת לחצר ארמון הצדק — קובע גולב כי הישיבה בוודאי הייתה ממוקמת באזור המאכלס כיום ארמון הצדק.
חוקר רואן מהמאה התשע-עשרה כתב על הישיבה ומיקומה תוך ציטט מקור מהמאה החמש-עשרה. בהתבסס על מידע זה, טען גולב כי העובדה שבניין הישיבה לא הוזכר לאחר המאה החמש עשרה, מובילה כנראה למסקנה כי הוא נהרס בעת הקמת ארמון המשפט. פרופ' גולב הראה לנו את שרידי הבניין והסביר לנו את תכונותיו.
לדעתו היו לבניין כמה קומות. בקומת הקרקע שעדיין קיימת אוחסנו כתבי היד. בקומה מעל היה אולם ההרצאות הראשי. הקומה שמעליה הכילה כנראה כמה חדרים שנשמרו ללימוד פרטני.
הישיבה, לכאורה, הייתה קיימת עד שנת 1306, שבה גורשו היהודים מצרפת.
פרופ' גולב אמר לי שאוניברסיטת רואן תוציא מהדורה צרפתית מעודכנת של עבודתו על יהודי רואן. בקרוב מאוד ייצא ספר נוסף שלו, בתחום אחר לגמרי, בהוצאת קורנל אוניברסיטת הוצאת. "המסמכים העבריים הכוזרים של המאה העשירית" נכתבו על ידי גולב בשיתוף עם אומלג'אן פריצק שהוא פרופסור להיסטוריה של אוקראינה בהרווארד. הכרך דן בכתב היד הראשון של החתימה הידועה של היהודים הכוזרים. המסמך הכוזרי הזה שהתגלה על ידי גולב ב-1962 הודח. ספקות שעדיין היו קיימים ביחס לקיומה של ממלכת יהודים בכזריה באמצע גילאים.
תוך כדי כתיבת מאמר זה התבשרתי כי מאבקו של פרופ' גולב לשימור שרידי ביתו של בונווי הצליח רק בחלקו. הרשויות החליטו להשלים את הרס שטח החניה התת קרקעי. עם זאת, חלק מאחד מקירות ביתו של בונווי ייחסך. יודבק עליו לוח המספר את סיפורו של האתר.
