לרגל 70 שנה להקמתה (1937) הוציא מוסד הרב קוק, בית היוצר הגדול לספרות תורני, שני כרכים תחת הכותרת הספר.
דפים רבים של הכרך הראשון מלאים בברכות ובברכות למוסד הרב קוק מאת ארגונים ומפעלים וכן מאת רבנים ואנשים פרטיים. הם גם נושאים את איחולי ההוצאה לתומכיה. לאחר מכן, מבוא קצר הכולל, בין היתר, את שמות מחלקות המחקר השונות של המכון, היסטוריה קצרה של המוסד הרב קוק, רשימת כותרים ותיאורים של הספרים שפרסם המכון משנת 1970 ועד היום. (בשנת 1970 הוציא המוסד הרב קוק קטלוג של הספרים שפירסם מאז הקמתו ועד 1969, שחיבר על ידי נפתלי בן מנחם ז"ל, ושלל מחקרים ויצירות – כולל כמה שיצאו מכתב יד – חלקם נוגעים להדפסת ספרים, שני הכרכים נערכו על ידי רבי יוסף אליהו מובשוביץ.
מחברת תולדות המוסד הרב קוק היא גאולה רפאל בתו של מייסד המוסד הרב קוק ויו"ר המוסד הרב קוק זה שנים רבות, הרב י.ל. מימון, ורעייתו של ד"ר יצחק רפאל חתנו של הרב. י.ל. מימון ויורשו כיו"ר המכון. היא סופרת, מתרגמת ועורכת ידועה שכתביה ראו אור בהוצאת המוסד הרב קוק.
בשנת 1935, לאחר פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תכנן הרב מימון, שהיה קשור אליו מאוד, הקמת מכון ייעודי לתורה וספרות הנושא את שמו של הרב קוק כזיכרון לו. הוא קיווה לקבל תמיכה כספית בפרויקט שלו מההסתדרות הציונית ונאמר לו כי בקשתו תישקל בקונגרס הציוני הקרוב. הרב מימון לא חיכה להחלטת הקונגרס אלא הקים מיד את המכון אולי כדי להוכיח שהוא נחוש להמשיך בתוכניותיו ללא קשר ליחס ההסתדרות הציונית.
בקונגרס הציוני ה-20 שנערך בציריך, שוויץ, בסוף קיץ 1937, שימש שנאור זלמן רובשוב (שזר) מנהיג ציוני בולט, סופר וחוקר, שלאחר קום מדינת ישראל כיהן כשר חינוך ולאחר מכן נבחר לנשיא השלישי של מדינת היהודים, דיבר על גדולתו של הרב קוק והכריז כי מחובתם של הציונים להקים מכון לתורה ומדע הנושא את שמו של הרב קוק, שפעילותו תתנהל ברוחו של הרב קוק.
לרב מימון היו תוכניות גדולות למוסד הרב קוק. הוא קיווה שהמכון יפיץ תורה בעם ויעורר את ההמונים באהבת תורה ויהדות.
הפרסומים הראשונים של המוסד הרב קוק היו "אזכרה", חיבור בחמישה חלקים המוקדש לזכרו של הרב קוק. הרב מימון תרם ביוגרפיה של הרב קוק ומחקר על "הציונות הדתית והתפתחותה".
הרב מימון, שהיה מזוהה שנים רבות עם כתבי עת, ביקש שהמוסד הרב קוק, מלבד הדפסת ספרים בכל תחומי היהדות, יוציא לאור גם ירחון המוקדש לתורה, מדע וספרות בו ישתתפו רבנים, תלמידי חכמים וסופרים בולטים.
הוא קרא לירחון "ירושלים", אך הנהלת המנדט הבריטי סירבה לאפשר את השימוש בשם זה מסיבות משלו. לאחר מאמצים ארוכים, הותר לרבי מימון לקרוא לירחון "סיני". בעריכתו של הרב מימון הפך "סיני" לירחון תורני מודרני ברמה גבוהה, בו תרמו רבנים ותלמידי חכמים ידועים. הרב מימון גם דאג לפרסומו באופן קבוע ובזמן במהלך 25 השנים שבהן היה עורכו.
משרדו הראשון של המוסד הרב קוק היה חדר בבניין עסקים בירושלים. מאוחר יותר זה עבר למתקןfacilities קצת יותר גדול. 16 שנים עברו עד שהרב מימון הצליח לבנות בית רחב ידיים ויפה למכון עם אולם הרצאות גדול, בכניסה לירושלים. בניין זה שימש מאז כמטה המוסד הרב קוק. דוד בן גוריון נשא דברים בחנוכה תשע"ד בחנוכת המבנה. הוא איחל לרבי מימון אריכות ימים כדי שיוכל להמשיך, שנים רבות, בפעילותו החשובה והמועיל.
(המשך יבוא)
גואיש פרס, יום שישי, 11 ביולי 2008
כמו כן, הקים הרב יהודה ל' מימון את "כינוס תורה שבעל פה" השנתית, אמנת המשפט שבעל פהThe Oral Law Convention המתקיימת על ידי המוסד הרב קוק, בה מעבירים רבנים בולטים וחכמי רבנים הרצאות. הוא ייסד את האמנה convention כדי להתמודד עם השפעת ההשקפה והעמדות האנטי-תלמודיות של חוקרים שונים, כדי לעודד את לימוד המשפט שבעל-פה, ולהדגים את התפקיד הגדול שממלא החוק שבעל-פה בחיי היהודים לאורך ההיסטוריה. אמנת המשפט בעל פה הראשונה התקיימה במטה המוסד הרב קוק בירושלים ומתקיימת מאז מדי שנה.
בחיבורה על תולדות המוסד הרב קוק מספרת גאולה רפאל גם על פעילותו של בעלה, ד"ר יצחק רפאל ז"ל. ד"ר רפאל, קרא במשך שנים רבות, להקמת ארכיון הציונות הדתית, אשר יישמרו מסמכים הנוגעים לציונות הדתית ופרסומים של הציונות הדתית, כגון ספרים, עיתונים, כתבי עת, ערעורים וכדומה. את הארכיון הללו הקים בשנת 1954 במוסד הרב קוק. בארכיונים העשירים מבקרים מדי יום סופרים, חוקרים ואחרים.
לאחר פטירתו של הרב מימון, הקים ד"ר רפאל את יד הרב מימון, המכון האחות של המוסד הרב קוק. יד הרב מימון ממונה על "ספריית יהודה לתורה ויהדות" הממוקמת במטה located in the headquarters המוסד הרב קוק- שהוקמה במיזוג של הספרייה הפרטית העשירה של הרב מימון ואוספים רבים נוספים.
גאולה רפאל גם מכירה לנו כמה אנשים מצטיינים שעבדו במוסד הרב קוק. העובד הראשון של המכון היה ר' אנשל כץ. רשמית הוא היה מגיה אבל הוא עשה הרבה יותר מאשר הגהה ותיקן אי דיוקים שבהם הבחין. עם קבלת העותקים המודפסים הראשונים של ספריהם, הבחינו המחברים מיד בתיקוניו ובשיפוריו של רבי אנשל והם מיהרו להביע לו את תודתם מכל הלב.
ד"ר רפאל כתב עליו בסיני, "מאות ספרים עברו בידיו. הוא קרא הגהה, תיקן וערך עשרות כרכים מסיני. אהבתו ונשמתו נכנסו לעבודתו. הוא היה תלמיד חכם אמיתי. הוא היה ב בית בתנ"ך, בתלמוד ובמדרשים". זאב בלומנצוויג היה המנהל הראשון של מוסד הרב קוק. מסירותו במשימותיו הרבות לא ידעה גבול ו"הוא הרגיש כבן למשפחות הרב מימון ורפאל".
רבי משה הלוי קצנלנבוגן היה מטובי תלמידי ישיבות ירושלים. הרב מימון גייס אותו לשמש כעורך ולהקליט את הקריאות השונות של טקסטים של ספרי רבנים שונים בהוצאת המוסד הרב קוק. הוא היה עובד מצוין וד"ר רפאל מינה אותו מאוחר יותר למנהל המכון. הוא כיהן בתפקיד זה כעשרים וחמש שנים, עד מותו.
הרב שילה רפאל, בנו של ד"ר יצחק רפאל, היה פעיל שנים רבות במוסד הרב קוק. כשנפטר, לפני זמנו, עמד בראש בית דין רבני בירושלים והיה רבה של שכונה גדולה בעיר הקודש. הוא למד תשע שנים בכולל "בית התלמוד" שהקים במוסד הרב קוק, וערך שמונה כרכים של דברי תורה שהוא ושאר חברי הכולל חיברו. הוא הקים, במסגרת המוסד הרב קוק, את "המכון להוצאה לאור של יצירות מאת ראשונים ואחרונים" על בסיס כתבי יד ודפוסים מוקדמים.
המכון פרסם מהדורה מצוינת של עבודות רבנות Rabbinical works. בין ספרים בעריכת רבי שילה רפאל ניתן למנות את החידושים מאת רבי יום טוב בן אברהם אישבילי (ריטב"א) על מסכת בבא מציעא, עליהם הוענק לו פרס הרב קוק של עיריית תל אביב. 18 פעמים נדפסה מהדורת רבי שילה רפאל לחידושים אלו.
במהלך 70 שנות קיומו, פרסם המוסד הרב קוק למעלה מ-2000 ספרים בכל תחומי הידע היהודי וכן 141 כרכים של כתב העת סיני. ספרים בהוצאת המוסד הרב קוק נמצאים בישיבות ובבתי מדרשות לתורה ברחבי העולם וכן בבתי כנסת רבים ובספריות יהודיות פרטיות.
מאז פטירתו של ד"ר יצחק רפאל, בראש המוסד הרב קוק עומד הרב יהודה לייב רפאל (בנו של הרב שילה רפאל)) שהוא יו"ר ההנהלה; הרב יוסף אליהו מובשוביץ שהוא רבה של שכונת קרית משה בירושלים, מנהל המוסד הרב קוק, ועורך פרסומים סיני ואחרים והרב נתן שפירא. הרב מובשוביץ והרב שפירא הם חתניו של רבי שילה רפאל זצ"ל.
(המשך יבוא)
גואיש פרס, יום שישי, 18 ביולי
אין מאמר ב יולי 25י
סיכום
ההיסטוריה הקצרה של מוסד הרב קוק שכתבה גאולה רפאל מלווה הראשון מבין שני כרכים הספר, כאמור, רשימה ותיאורים של ספרים שהודפסו במכון משנת 1970. הרשימה והתיאורים הוכנו על ידי יצחק יודלוב, חבר ותיק בצוות הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית היהודית בירושלים. הוא ביבליוגרף ידוע, מחברם של ביבליוגרפיות רבות ומחקרים ביבליוגרפיים. יצירותיו שפורסמו בשנים האחרונות כוללות ביבליוגרפיה של כל ההגדות של פסח.
גם מי שמכיר היטב את פעילות ההוצאה לאור של המוסד הרב קוק, יתרשם ללא ספק מרשימתו של יודלוב המונה כמה מאות ספרים הנוגעים לתחומי הידע היהודי. ביניהם: דעת מקרא, פירוש חדש לכל ספרי המקרא; חומש עם פירושים מוקדמים וספר החינוך; פירושים מוקדמים שהתגלו לאחרונה לספרי התנ"ך השונים, חידושי רשויות קדומות על מסכתות התלמוד, מדרש הגדול; שו"ת גאונית, מסכת בדקדוק עברי מאת אברהם אבן עזרא, תרגומים חדשים מערבית לעברית של הרמב"ם ספר המצוות ומורה נבוכים; ספריו של דניאל ספרבר על מנהגי ישראל, כרך של יצחק רפאל על חסידות וחסידים ועוד הרבה
.
יודלוב הוסיף לתיאורי הספרים שלו נתונים אישיים הנוגעים למחברים או לעורכים של הספרים. כך למשל, על יהודה אבן שמואל, עורך המהדורות המעולות של תרגום הרמב"ם מורה נבוכים לעברית של שמואל אבן תיבון, הוא כותב: "שם מקורי, קאופמן. יליד בלטה [פודוליה. אוקראינה] 20.5. 1887. נפטר בירושלים 23.2. 1976. התיישבו בארץ ישראל בשנת 1926".
על רבי אברהם בן נתן הירחי, בעל ספר המנהיג, מהדורה למדנית שהוכנה על ידי יצחק רפאל ויצאה בהוצאת המוסד הרב קוק, הוא מציין, "נולד בלונאל, צרפת בערך בשנת 1155. נפטר בטולידו, ספרד, בערך בשנת 1215."
מוסד הרב קוק פרסם מספר לא מבוטל שתרמו להם יותר ממחבר אחד כמו כרכי יובל וזיכרון ועוד. כשרישום ספרים כאלה, הזכיר יודלוב, כשירות לאנשים המחפשים מידע, את שמות כל התורמים וכן את שמות מאמריהם או מחקריהם.
יודלוב מפרט גם את כל הגליונות של כתב העת "סיני" שהופיע בין השנים 1970-2007. ברישום זה הוא בדרך כלל אינו מציין את התורמים לכל גיליון ואת שמות המחקרים. הוא עושה זאת רק לגבי גיליונות מיוחדים של כתב העת, כגון גיליון לכבוד או לזכר אישיות או גיליון לזכר אירוע מסוים. כך יצא גיליון מיוחד של סיני לכבוד 100 שנה למזרחי שהופיע בשנת 2002. בשנת 2004 יצא גיליון סיני בשם קובץ רש"י (קובץ כתבי רש"י או על אודותיו), במלאת 900 שנה למותו של רש"י. בשנת תשס"ה הופיע גיליון מיוחד המוקדש לרמב"ם לרגל 800 שנה לפטירתו.
כל הגליונות המיוחדים הללו של סיני יצאו גם הם כספרים נפרדים, ויודלוב מפרט את כל תוכנם. הביבליוגרפיה התיאורית של יודלוב על הספרים בהוצאת המוסד הרב קוק כוללת גם את 34 כרכי הדוחות של אמנות המשפט שבעל-פה השנתיות שהחזיק המוסד הרב קוק בין השנים 1970-2006; כל דוח כולל את שמות האדם שפתח את הכינוס ומציג את הנאום שהציג. הוא גם נותן שמות של המרצים ומכיר את הקוראים עם הרצאותיהם. מהרישום והתיאורים של יודלוב של אמנות המשפט בעל-פה למדנו כי בנוסף לאמנות המשפט בעל-פה שנערכו בישראל, ארגן המוסד הרב קוק שש אמנות דין בעל-פה בארה"ב. רשימתו של יודלוב עם תיאורי הספרים שפרסם המוסד הרב קוק משנת 1970 ממלאת יותר מ-260 עמודים. הוא מלווה בשני מדדים, אחד מכותרות הספרים והשני של הנושאים.
בנוסף להקדמה הקצרה, תולדות המכון והביבליוגרפיה התיאורית של יודלוב, שני הכרכים של הספר כוללים מספר מחקרים שעל חלקם אנו מקווים לכתוב בהזדמנות אחרת. ת, יום
