אתר החדשות הפאן-ערבי "אל-ערבי" דיווח לאחרונה כי כוחות אסלאמיים שפעלו בדרום עיראק השתלטו על הבניין שבו שוכן בית כנסת וקבר עזרא הסופר הממוקם במחוז אמארה שמדרום לבגדד. לפי האתר, המחבלים ניתקו כל גישה לאתר הקבר כדי למנוע מעיתונאים לדווח על הרס של חלקים מהבניין שבו הם משתמשים כעת כמסגד וגם כמטה אזורי בדרום עיראק.
סרטון עדכני של מקדש עזרא הסופר צולם על ידי אחמד סאלח אלחסנאווי והוא פורסם במדיה חברתית של יהודי עיראק. צבע ירוק שימש לקישוט המבנה ועל הקירות תלויות כתובות מהקוראן והחדית (מדרשים להבדיל).
לא ברור אילו כוחות השתלטו עליו, אך על פי ההערכות מדובר באלו של דאעש. מקדש עזרא סופר היה בידי הקהילה היהודית המקומית במשך מאות שנים עד שנתיים לאחר הקמת המדינה היהודית כאשר התרחש מבצע עזרא ונחמיה ובין 120,000 ל-130,000 יהודים הוטסו למדינת ישראל. בעיראק נותרו אז רק אלפיים וחצי יהודים; בתי הכנסת והמוסדות שלהם ננטשו ונבזזו, ואתרי הקברים שלהם נפלו למוות ולריקבון. היום נראה שאין יותר יהודים בעיראק. מה שאולי הייתה אחת הקהילות היהודיות הרציפות העתיקות בעולם – קהילת יהודי בבל בעיראק נעלמה כעת.
הקמת הקהילה היהודית בעיראק
בשנת 586 לפני הספירה כאשר נבוכדנצר הרס את בית המקדש הראשון, הוא הביא שלושים וחמישה אלף שבויים יהודים לבירתו בבבל, תשעים קילומטרים דרומית לבגדד של ימינו. ייתכן שבית הכנסת הראשון בעולם היה בבבל. יותר מעשור קודם לכן הוגלה המלך יהויכין על ידי נבוכדנצר ובנה את בית הכנסת "שף ויטיב" בנהרדעא, לפי המסורת הוא בית הכנסת הגדול בבגדד.
לאחר חורבן בית המקדש השני, גלים של יהודים נדדו מערבה וחלקם התיישבו גם בבבל. האקדמיות הגדולות של סורא, נהרדעא ופומבדיתה היו מרכזי תורה גדולים והתלמוד בבלי שהוקם בעיראק הוא המקור העיקרי ללימוד בכל ישיבה כיום.
בנימין מטודלה מבקר בבבל
בנימין מטודלה, הנוסע היהודי המפורסם במאה ה-12, מתאר את ביקורו בבבל ובקבר עזרא הסופר בספר המסע שלו.
"בגדד מכילה כאלף יהודים, הנהנים משלום, נחמה וכבוד רב תחת ממשלת המלך הגדול. ביניהם חכמים מאוד, שעיסוקם הוא לימוד תורת משה רבנו. ….. עדיין ניתן לראות את חורבות ארמון נבוכדנצר; אבל אנשים חוששים להסתכן ביניהם בגלל הנחשים והעקרבים שבהם הם נגועים.
עשרים אלף יהודים חיים בטווח של כעשרים קילומטרים מהמקום הזה, ומקיימים את פולחנם בבית הכנסת של דניאל, שנח בשלום. בית הכנסת הזה הוא עתיק יומין, לאחר שנבנה על ידי דניאל עצמו; הוא בנוי מאבנים ולבנים מוצקות. כאן עשוי הנוסע להתבונן גם בארמון נבוכדרצר, ובו כבשן האש הבוער שאליו הושלכו חנניה, מישאל ועזריה; זה עמק המוכר לכולם.
הראו לבנימין מטודלה את קברו של עזרא הסופר על שַׂחְס אל-ערב, בסמוך לנקודה שבה החידקל זורם אל נהר פרת. זה ממוקם כ-400 קילומטרים דרומית לבגדד. הוא כותב: קבר עזרא, הכהן והסופר, נמצא במקום הזה, שם מת במסעו מירושלים אל המלך ארתחשסתא.
ביקור בקבר עזרא
דוד ששון, הביבליופיל והפילנתרופ הבולט נסע מבומביי (כיום מומבאי) לבצרה בשנת 1910 עם אמו פרחה (פירנצה) ששון ואחותו מזל טוב. בדרך הם עצרו בבגדד. הוא כתב יומן בעברית בשם מסעי בבל. להלן תרגום של קטע מחלבתו מאת רבי אהרן באסוס המתאר את ביקורו בקבר של עזרא הסופר.
"יום השישה עשר באלול
"בשעה 7:00 בבוקר הגענו לקורנה, מקום אשר בו משתפך החדקל אל הפרת. המסורת המקומית אומרת שגן עדן היה כאן. שם חנחנו רק עשרה רגעים כשהמשכנו דרכינו לבגדד עברנו בצהריים על בנין אשר לפי המסורת הוא קבר עזרא הסופר — אל-עזר בערבית..
"מראה קבר עזרא ככיפת בית מסגד והוא מכוסה בלבנים מצופות אמייל בצבע תכלת של פרוזג. ירדנו לבקרו ונעבר אמות אחדות על שפת הגדה ומשם נכנסנו לחדר רחב ידיים . האולם החיצוני המוביל אל בית הכנס והקבר — בנין גדול ועליו כיפה. הדלת והפתח העשיים שיש ומוצבעים תכלת ירקרקה, הובאו ממצול לפני כעשר שנים.
לפני הכנסנו לבנין הקבר היה עלינו לפשוט את נעלינו והוא מנהג כפי שצווה משה: של נעליך וכו', באדיבות סוכן חברת האניות ורב החובל הורשנו להתמהמה בכאן שעה וחצי. מעל לקבר נמצאת תיבה גדולה עשויה עץ ועליה חקוקה שורה באותיות בולטות סביב הזיז העליון ומנה את שנת התצ"ט. וזה נוסח הכתובת: זה הארון הקדוש והטהור שהוקדש לכבוד גדולת מעלת אדונינו ואר עינינו קדוש יוי עזר הסופר
לפני הכניסה לבניין נאמר לנו להסיר את הנעליים. על גבי הקבר נמצא קבר גדול עשוי עץ. כל מבקר יהודי מדליק מנורה ואומר: אני מדליק את המנורה הזו לכבוד אדוננו עזרא הסופר, ולאחר מכן הוא מקיף את הקבר ומנשק אותו.
רבים נותנים כסף כדי שמישהו יברך אותם בקבר. גם לא יהודים, באים לשם להתפלל.
זמן הביקור העיקרי הוא בין פסח לשבועות. יהודים מגיעים מבצרה, אבושיר, בגדאד וכו'. ביומיים של חג השבועות צפוף לחלוטין. המבקרים שוהים בשני מבנים שנבנו במיוחד עבורם וחייבים בתשלום קטן. מוזל אשתו של אליהו דוד יוסף עזרא מכלכותה בנתה מחדש את אחד הבניינים בשנת 1883. זה עלה לה 4000 רופי. סדר התפילות בהיכל עזרא הסופר לחג השבועות הוא כדלקמן:
בליל שבועות מתכנסים בבית הכנסת למכירה פומבית של מצוות. הראשון הוא קניית הזכות לשים פרוכת על הקבר. לאחר מכן מכירת ארבעה רימונים (פעמונים) שיונחו על ארבעת שערי הקבר. לאחר מכן נעשית ברכה מיוחדת לכל אדם שרוצה לתרום כסף לצדקה. לאחר מכן מתחיל תפילת ערבית.
עם סיום התפילה עולים כולם לקבר הצדיק ושרים שירים שונים מוחאים כפיים בשמחה גדולה. אחר כך הם הולכים לאכול את הארוחה שלהם. לאחר הארוחה קראו בשני הבתים למבקרים את התיקון המיוחד של הלילה הזה. הוא מחולק לחלקים וכל מנה נמכרת במכירה פומבית ולאחר מכן מנה זו נקראת בקול רם על ידי מי שקנה אותה. הקריאות מסתיימות כשעתיים לפני הזריחה. אחר כך הם שרים עוד כמה שירים עד שמגיע הזמן של שחרית. לפני שחרית מוכרים את קריאת חלקי השירות השונים ולפני קריאת התורה מוכרים העליות השונות. כספי המכירות משמשים לאחזקת הבתים עבור המבקרים ולתמיכה בתלמידי הישיבה.
במקור המנהג היה לקרוא ליד הקבר את ספר עזרא ממגילה, אך מנהג זה פסק מאז שהדפיס רבי יוסף חיים ספר בשם ממלכת כהנים בו ערך סדר מיוחד של קריאות ותפילות לקריאה בקבר.
דוד ששון לא ידע שבאופן טרגי, רק מאה שנה לאחר מכן, יהפוך בית הקברות הקדוש הזה למסגד וישמש כמפקדה של איסלאמיסטים חסרי רחמים.
עמי