ב"הגות עברית באמריקה" (כרך א, תשל"ב) כתבתי על האימרה 'ממשה ועד משה לא קם כמשה' והזכרתי שורה של אישים לגביהם השתמשו במליצה זו.
מאז מצאתי בספרים אישים נוספים עליהם קראו דברים אלה.
רבי משה קזיס, בן המאה השש עשרה, מגדולי איטליה היה. הוא חי במנטובה וכתב חיבורים על כמה מסכתות, בשנת תשכ"ג פירסם ר' אברהם סופר המנוח את ביאורו למסכת מדות.
ר' מלכיאל אשכנזי כותב בהקדמתו לספרו "חנוכת הבית" על צורת בית המקדש (נדפס על ידי ר' אברהם סופר יחד עם ביאור מסכת מדות הנ"ל) על ר' משה קזיס "שממשה עד משה לא קם כמשה…" (מהד' סופר הנ"ל עמ' 79).
גם על רבי משה חיים לוצאטו קראו דברים אלה. מו"ל "דרך עץ החיים" לרמח"ל, דפוס ז'ולקוב, תק"ל (נדפס יחד עם "מסילת ישרים") משבח בהקדמתו את רמח"ל וכותב, בין היתר, שיש בידו "עדות נאמנה מגאוני ק"ק אמסטרדם שמימות משה עד משה לא קם כמשה…"[1].
כתב הרב הצדיק ר' חיים מהורודנקה לאחיו הגאון הקדוש ר' משה מקיטוב: "ממשה עד משה לא קם כמשה" ("מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו", הוצאת ר' דוד פרנקיל, לבוב תרפ"ג, עמ' ו).
על ר' ישראל משה חזן, חבר בית הדין בירושלים ורב ברומא, קורפו ואלכסנדריה, כותב ר' אליהו חזן בספרו "זכרון ירושלים" (ליוורנו תרנ"ד, עמ' 51): "הרב הגדול מוהר"ר משה ישראל חזן זצוק"ל אשכול המעלות והמדות, פאר השלימות מעון החכמות. ובצדק נוכל לומר כי מימות משה רבינו המימוני ז"ל לא קם עוד בישראל כמשה כליל בכל המדות הנאות: תלמודי מובהק, דרשן מופלא, בעל הגיון ישר, מליץ נחמד, פילוסוף מאמין, בקי בלשונות וכתיבת העמים בשרשם ועיקרם, וכל המרבה לספר את כבודו ואת גודלו יוצא בגרעון"[2].
נציין גם שימוש במליצה זו אצל אחינו הקרימצ'אקים (יהודי קרים הותיקים). אחד ממנהיגיהם "החכם הנבון הגביר היקר ונעלה "כה"ר משה כוכוז" עשה רבות למען הדפסת סידור תפילתם בעיר קלעא בשנת תצ"ח. בהקדמה לסידור "התנצלות המגיה…") נאמר בשבח ר' משה כוכוז"… ואפריון נמטייה ליה. וברכות ה' יחולו עליה, וממשה ועד משה לא קם בגלילותינו כמשה…"[3].
על יסוד המליצה "ממשה ועד משה לא קם כמשה" נבנו מליצות דומות שהשתמשו בהן לגבי גדולים בעלי שמות אחרים.
על כמה גדולי ישראל היו מליצים "מאברהם ועד אברהם לא קם כאברהם".
בר גולדברג שהוציא לאור את ספר "ברכת אברהם" (ליק תר"ך), תשובות לרבי אברהם בן הרמב"ם, כותב בהקדמתו לספר: "וכאשר יאמרו המושלים 'ממשה ועד משה (בן מימון) לא קם כמשה', כן יאמרו מאברהם (אבינו) עד אברהם (בן משה מימון) לא היה כאברהם".
רבי אברהם אבוש, ששימש רב בכמה מקומות בליטא ובפולין ובסוף ימיו נתקבל לאב"ד בפרנקפורט דמיין, מגאוני דורו היה. גדול היה לא רק בתורה, אלא גם בצדקות ובמעשים טובים.
הרבי מלובלין היה אומר עליו "נוכל לומר מאברהם אבינו עד אברהם אבושיל לא קם כאברהם גדול בתמימות"[4].
ארבעים ושתים שנה שימש ר' אברהם אבלי חריף רב בקאליש. מספרים שרבי אברהם אבוש מפרנקפורט המליץ עליו בפני אנשי קאליש לקבל אותו כרב עליהם.
אחרי מותו היו אומרים בקאליש: "מר' אברהם אבלי (בעל "מגן אברהם". שאף הוא חי בקאליש) עד ר' אברהם אבלי (חריף) לא קם כר' אברהם אבלי"[5].
אחרי מותו של הרמ"א בא במקומו כראש ישיבה בקראקא הגאון ר' מרדכי בן יעקב, המכונה זינגר, ממשפחת סבא. הוא נפטר בשנת של"ו, על מצבתו חרתו בין היתר: "…ממרדכי ועד מרדכי לא קם כמרדכי, לטוב עמו דורש, כל רז פורש…"[6].
גם על ר' מרדכי יפה בעל "הלבושים" אמרו "ממרדכי עד מרדכי לא קם כמרדכי"[7].
על יוסף ברבי יהודה תלמיד הרמב"ם, כותב בר גולדברג בהקדמתו הנ"ל: "כאשר נאמר על הרמב"ם כי ממשה עד משה לא קם כמשה, כן ייאמר על רבינו יוסף זה כי מיוסף עד יוסף לא היה איש במצרים אשר ייאמר עליו כמוהו. אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך…".
ר' שמואל צורף סגל, מחבר הספר "מצרף לכסף" (פרנקפורט דאודר תמ"א). כותב בהקדמתו לספר, שהוא מעין קיצור השל"ה, על רבי ישעיהו הורוויץ בעל השל"ה: "…כאשר מעידין על הרב הרמב"ם ז"ל שממשה ועד משה לא קם כמשה, כן נוכל לומר מן הנביא ישעיה עד בעל המחבר מהור"ר ישעיה לא קם כמוהו הן בנגלה הן בנסתר ובפשטיו ערבים ומתוקים ובפרט בתוכחת מוסר".
הרב ר' יעקב בן אפרים נפתלי הירש היה אב"ד ור"מ בבריסק ולאחר מכן בלובלין, הוא נפטר בלובלין בשנת ת"ד או ת"ה. אמרו עליו: "מר' יעקב פולק עד ר' יעקב מלובלין לא קם כיעקב בארץ פולוניא"[8].
יש מעין שימוש במליצה הנידונה בשם הספר האנגלי "משרה עד שרה" – משרה אמנו עד שרה שנירר, לש' פלדברנד (ניו יורק 1980). על נשים יהודיות[9].
"מרבי מאיר עד רבי מאיר יוא שמה של רשימה
[1]אפשר שהדברים מופיעים כבר בדפוס קדום יותר של הספר, שלא היה לנגד עיני.
[2] מובא בספרו של ד"ר יוסף פאור: "הרב ישראל משה חזן, האיש ומשנתו" (ירושלים תשל"ז, עמ' מז). העירני על כך ידידי י"י דינסטאג.
[3] אפרים דיינארד, "משא קרים", וארשה תרל"ח, עמ' 119. ועיין גם בהקדמת א' אדם למהדורתו של "מבחר הפנינים" (המבורג תש"ד) בה הוא משתמש במליצה הנ"ל לגבי אחד מנדיבי קופנהגן, הקדמה זו לא נדפסה בכל הטפסים, וע"ג "כת"ע של היהדות הדתית הרומנית", ז' אדר תשל"ד).
[4] "אהל אברהם" לר' אברהם חיים שמחה בונים מיכלזאהן, מהד' מצולמת, נ"י תשכ"ד, עמ' 10.
[5] עיין במאמרו של מרדכי ווייס על רבי אברהם אבלי חריף שנדפס ב"קאלישער לעבן", ח' באלול תרפ"ט, ונדפס מחדש ב"ספר קאליש", כרך ב, 1967, עמ' 70-69. ועיין גם ישראל דוד בית הלוי "תולדות יהודי קאליש", תל-אביב תשכ"א, עמ' 160-155.
[6] ח"ד פרידברג, "לוחות זכרון", פרנקפורט דמיין תרס"ד, עמ' 3: "אוצר הגדולים, אלופי יעקב" להרב נפתלי יעקב הכהן, כרך ו, עמ' רמו.
[7]שמעון אליעזר פרידנשטייין, "עיר גבורים", ווילנא תר"מ, עמ' 40. ועיין גם בהקדמתו של בצלאל לנדוי ל"לבוש תכלת" עם מלבושי יום טוב ועוד, ירושלים תשכ"ה.
[8] א' כרמולי "העורבים ובני יונה", רדלהיים תרכ"א, עמ' 32. ועיין תולדות הרבי ר' השיל שבסוף הספר "חנוכת התורה", חידושי הרבי רב השיל, מלוקטים ע"י חנוך העניך ערזאהן (פיוטרקוב תר"ס); "ענף עץ אבות" לשמואל זיינוויל כהנא, קראקא תרס"ג, עמ' 17; י"ל ביאלר "לובלין באספקלריה מאירה", "אנציקלופדיה של גלויות", כרך ה: לובלין, ירושלים-תל-אביב, תשי"ז, עמ' 142.
[9]וראה גם הכתוב על מצבתו של הרב יהושע פלק ב"ר יהודה ליב, דרשן בלבוב, שנפטר בשנת ת"ס: "וימת יהושע משרת ה', הרב הגאון הדרשן, מו"ה יהושע פאליק מגיד משנה בבית מדרשו דלא אתמר מימות יהושע כותיה" ("אנשי שם" לר"ש בובר, עמ' 85). ביחס לדברים "מימות יהושע דלא אתמר כותיתה" השווה שבת קד ע"א.
מאת טובי' פרשל, סיני קכה.