חכמים, רבנים וסופרים התחככו בקבלת פנים שנערכה השבוע לכבודם של מר וגב' בן מנחם, שהגיעו מישראל לביקור קצר בארץ זו.
בן מנחם הוא ראש המכון לביבליוגרפיה עברית בירושלים. לפני שהגיע לכאן, הוא בילה כמה שבועות באירופה, ביקר בספריות, התייעץ עם ביבליוגרפים מקומיים ואסף חומר לכמה ממחקריו הקרובים.
הוא לא היה צריך היכרות עם ספריות בווינה, אמסטרדם, קופנהגן וערים אחרות באירופה. כולם מכירים אותו דרך פרסומיו הרבים בתחומי הביבליוגרפיה והספרות. גם בקבלת הפנים בניו יורק לא היה צורך בהיכרות רשמית. כל הנוכחים הכירו את אורח הכבוד, באופן אישי או דרך כתביו.
מארחי קבלת הפנים היו מר וגברת ישראל ישקב דינסטאג , חברים אישיים ועמיתים מקצועיים של בן מנחם. ישראל יעקב דינסטאג הוא ספרן פרופסור לביבליוגרפיה בישיבה אוניברסיטה. הוא גם נשיא איגוד הספריות היהודיות של ארה"ב וקנדה. גברת קלייר דינסטאג היא ספרנית בחטיבה היהודית של הספרייה הציבורית של ניו יורק ברחוב 42 במנהטן.
בן מנחם בן החמישים ושש הוא יליד הונגריה. בבית הוריו ספג שתי אהבות גדולות שהיו ללוות אותו כל חייו: אהבה לספרים עבריים ואהבתו של רבי אבן עזרא, גדול הפרשן, המדקדק והמשורר של ימי הביניים.
סבו מצד אמו, רבי נפתלי הכהן שוורץ היה סופר רבני ואספן ספרים גדול. חלק מספרייתו עבר בירושה לאמו של בן מנחם, ונפתלי, כילד קטן, שיחק עם הספרים. עם חלוף הזמן, הוא למד את הערך האמיתי של ה"צעצועים" האהובים שלו. אביו, ר' מנחם פריד, היה סוחר אמיד ו"למדן". הוא הציג בפני הילד את פירושיו של אבן עזרא למקרא.
ב-1928, לאחר שסיים לימודים בעיר הולדתו, נשלח נפתלי לישיבת הגאון רבי יעקב הופמן בפרנקפורט. שם משך הצעיר את תשומת לבו של אהרון פריימן, הביבליוגרף הידוע, שהיה אז אחראי על אגף היהדות של הספרייה העירונית. פריימן אהב את הילד, שבילה את כל זמנו הפנוי בספרייה.
יום אחד הודיע פריימן לנפתלי המופתע "יש לי עבודה בשבילך!"
פריימן הוזמן לקטלג את כתבי היד העבריים של ספריית הוותיקן והוא בחר בבן מנחם לסייע לו בעבודה זו. מיותר לציין שנפתלי הסכים במקום.
תוך זמן קצר נסעו פריימן ובת חסותו הצעירה לרומא. עד מהרה חזר פריימן לתפקידו בפרנקפורט, והשאיר את נפתלי לקטלג ולתאר את כתבי היד. בן מנחם נשאר ברומא יותר משנה.
ב-1932 חזר לפרנקפורט. לאחר מכן הוא חזר להונגריה כדי לעשות שירות צבאי. הוא השתחרר לאחר שלושה חודשי הכשרה בסיסית וקיבל תפקיד כמורה לעברית בטמסוואר.
בשנת 1935 התיישב בפלסטין. שם התחבר להוצאת מוסד הרב קוק, שימש כיועץ ועורך ספרותי.
הוא גם היה במשך שנים רבות בכיר בסוכנות היהודית. בשנים 1955-1956 היה נציג הסוכנות באירופה ובצפון אפריקה ובתפקיד זה סייע בארגון העלייה ההמונית לישראל מדרום אפריקה.
בשנת 1960 כאשר הוקם המכון העברי לביבליוגרפיה, שתפקידו לקטלג את כל הספרים העבריים, מונה בן מנחם למנהלו.
מחבר פורה, פרסומיו נעים בין ביבליוגרפיות של סופרים ונושאים למאמרים ביוגרפיים ומחקרים בספרות. הוא כתב רבות על חייו, פועלו ופרשניו של אבן עזרא, ומכהן יחד עם ד"ר יצחק רפאל, כעורך "ארשת", השנתון הביבליוגרפי בהוצאת מוסד הרב קוק. כתביו של בן מנחם מצטיינים הן בשל הידע והן בסגנון העברי הקלאסי המשובח.
