בהקדמה הקצרה לסידור אזור אליהו אנו קוראים: "מורשת רבינו אליהו לא כללה סידור מודפס. רוב תורתו הועברה אלינו בעל פה ובאמצעות רישומים בכתב של בניו ותלמידיו. כמו כן, נערכו סידורי התפילה הנושאים את שמו של הגאון מוילנא. על ידי אחרים.
"העורך חתר להקים את הנוס"ח (של סידור התפילה של הגאון) על סמך מה שכבר פורסם בשם הגאון מאז פטירתו. בין היתר מדובר בבאוריו בשולחן ערוך והחלטותיו, והספר מעשהרב. אוספים נוספים ומנהגיהם של תלמידי הגאון, שחידשו את היישוב בארץ ישראל. גם מסורות שבעל פה היו לעזר רב במאמץ זה.
"אולם, גם לאחר שהעורכים ביררו כמיטב יכולתם את נוס"ח הברכות והתפילות של הגאון, לא עשו שינויים רבים בנוסח הסידורים. בהרבה מקומות השאירו על כנו את הנוסח האשכנזי המקובל, בהצגת הגאון. השקפות ותצפיות בהערות ובהגהות. מסיבה זו, נוס"ח הגאון העולה מסידורים אלו אינו מובהר במלואו. לעיתים נבדלים הנוסעים בסידורים אלו זה מזה במספר פרטים.
"אזור אליהו הוא לכן סידור התפילות והברכות הראשון שהוכן במיוחד כדי לייצג את נוסח הגאון. הוא נערך על סמך החלטות הגאון ועל דעות שייחסו לו גדולי ישראל. דעותיו של הגאון. על ברכות, תפילות, מנהגים וקריאת תורה מובאים כנוסח הקבוע בטקסטים הראשיים של אזור אליהו ואינם מוצגים כהערות שוליים או כאחת מקראות שונות מני רבות one of many variant readings. לכן ניתן להתייחס לטקסט של עזר אליהו כקרוב ביותר לזה אשר אפשר לכנות את הנוסח של הגאון".
עורך סידור עזור אליהו היה רבי יהושע כהן מירושלים. הוא היה צאצא לתלמידיו של הגאון מווילנא שהתיישבו בארץ הקודש. בצעירותו למד בישיבת חברון, שם היה מהתלמידים המצטיינים. לימים שימש כמורה בירושלים. שנים רבות נתן שיעורים בבית הכנסת הגאון בווילנא בשערי חסד, ירושלים.
הוא תכנן זה מכבר לפרסם סידור עם הנוסח של הגאון מווילנא. הוא שוחח על תוכניתו עם רבנים מובילים שעודדו וסייעו לו בהקמת נוסח הגאון. הוא גם בחר את השם לסידור המשוער, אזור אליהו מייצג את איזן וחקר הרב אליהו – הרב אליהו חקר וחיפש את הנוסח. רק בזקנתו החל להתמסר למימוש הפרויקט שלו. הוא נעזר בר' ישעיה וינוגרד, הביבליוגרף הידוע ואספן הספרים וכתבי היד של הגאון מווילנא. רבי יהושע כהן לא חי לראות את סיום הסידור. נפטר בערב פסח שנת תשנ"ו. את מקומו תפס רבי דוד כהן (לא קשור אליו) ראש כולל תורה בירושלים, שהוסיף הערות והפניית מקור לטקסט.
בסידור יש הסכמה מאת הגאון רבי שריה דאבליצקי מבני ברק, שכתב בעצמו על נוסח הברכות והתפילות של הגאון, חיבור מאת רבי שלמה ברוודה מברוקלין, נ"י שהרצה רבות על תורתו של הגאון מוילנא, וכן הקדמה מאת הרב ד' כהן. בהקדמתו הנרחבת מזכיר ר' דוד כהן, בין היתר, את הספרים והחיבורים שבהם מתוארים מנהגי הגאון מוילנא ודן בסידורי התפילה שהשפיעו על הנוסח אשכנז.
הרב ד' כהן כותב שרוב שינויי הנוסח של הגאון מייצגים חזרה לנוסח האשכנזי הישן שעבר שינויים במהלך הדורות. הגאון היה ברשותם של סידורים אשכנזים ישנים והעריך מאוד את גרסתם. על מנת לשחזר את הנוסח של הגאון. התייעץ ר' כהן ביותר מ-50 סידורים אשכנזים שנדפסו בין השנים 1516 עד 1800. הוא נעזר רבות בסידורו של רבי שבתי סופר, שהיה תלמידו של רבי מרדכי יפה (בעל ה"לבוש"). ) והתבקש על ידי מועצת ארבע הארצות לתקן את ספרי התפילות שצברו שגיאות. הוא נעזר רבות גם בסידורם של ר' עזריאל ור' אליהו מווילנה. במאמרנו הבא נביא כמה מההבדלים בין נוסח הגאון לנוסח האשכנזי המקובל, ובין מנהגי תפילת הגאון למנהגים הכלליים של האשכנזים.
(המשך יבוא)
גו'איש פרס, יום שישי, 11 בדצמבר 1998
(סיכום)
להלן כמה הבדלים מעניינים בין הנוסח של הגאון מוילנא לנוסח האשכנזית הנוכחית, ובין מנהגי התפילה של הגאון למנהגי אשכנז כיום. השינויים מתועדים באזור אליהו.
לאורך כל סידור אזור אליהו המילה "רבי" כתובה "ריבי". לקריאה ריבי מסורת ארוכת שנים בספרות העברית. הרב שמעון בן צמח דוראן (המאה ה-14-15) מעיר על פירושו לפרקי אבות, "מגן אבות", כי בימי קדם הקריאה הייתה "ריבי". המדקדק ותלמיד המסורה, אליהו לויטה (המאה ה-15-16) במילונו תשבי, קובע כי הקריאה "ריבי" היא הנכונה. קריאה זו עדיין באופנה בקהילות שונות שאינן אשכנזיות. ריבי במקום רבי, מופיע גם בסידורים אשכנזים ובהגדות עד המאה ה-19 לערך. ריבי הוחלף לראשונה לרב על ידי יצחק שטנוב בסידורו, שנדפס בברלין בשנת 1785.
אחרי שטנוב עקבו וולף היידנהים ואחרים. בהערות השוליים לאזור אליהו אנו מוצאים ציטוטים של כמה מקומות בתלמוד שבהם מופיע בריבי (לא רק ברבי) – עם יו"ד בין הריש לב"ת. כתיב זה מעיד שמה שאנו מבטאים רבי נקרא פעם "רבי".
לפי נוסח אשכנז הזקן, לא נאמר קדיש דרבנן לאחר "רבי ישמעאל אומר". כך היה גם דעתו של הגאון (קריאת קדיש דרבנן לאחר "רבי ישמעאל אומר" הובא על ידי האר"י הקדוש).
לאימת שהגאון אמר תחנון, גם כשהיה מניח תפילין, הניח ראשו על יד שמאל. שומר ישראל— מתרצה ברחמים, שהיא חלק מהתחנון שקוראים כל יום (בוקר ואחרי הצהריים) נקרא לפי הגאון רק בימי צום. לדעת הגאון, צריך – כשקוראים לקריאת התורה – לעלות בבימה ולהיכנס אליה דרך הכניסה שמימין ולרדת מהצד השני. יש לעשות כן גם אם הדרך לפתח הבימה, שנמצאת משמאלו, קצרה יותר (השקפה זו שונה מזו של רבי יוסף קארו, ראה שולחן ערוך, אורח חיים 141, ז). הגאון לא אמר ברוך השם לעולם (בתפילת מעריב) כדי לצרף את הגאולה לעמידה.
לדברי הגאון, ציבור אינו קורא את תפילת קבלת השבת, שהונהג במאה השש עשרה על ידי מקובלי צפת, אך פותח את תפילות ערב שבת בבורכו. הערת שוליים ב"אזור אליהו" מציינת שכך היה נהוג באחד מבתי התפילה בירושלים.
פסקת 'ברכוני לשלום' בשיר 'שלום עליכם יום שישי' נמצא בסוגריים בסידור אזור אליהו, משום שמספרים על רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו הבכיר של הגאון, שלא אמר זאת, כיון שאין לבקש דבר ממלאכים. עם זאת, יש מי שמפקפקים באמיתות הדו"ח הזה. רבון כל העולמים, הנאמר לאחר שלום עליכם כלל אינו מופיע בסידור אזור אליהו לגאון, כי הגאון התנגד לקריאתו בטענה שאין לומר משלמי תחנונים בשבת. לדברי הגאון, אין אומרים ברכו נפשי בשבתות אחר הצהריים בחורף, למרות שזה מופיע בסידורים אשכנזים ישנים. בסידור מופיע פרקי אבות עם פירוש הגאון. כל המקומות שבהם קריאות הגאון במשנה שונות מהנוסח המקובל סומנו בכוכב. תשעה פרקים משלימים בסוף הכרך עוסקים ביתר פירוט בתפילות מסוימות.
אחד מהמחקרים הללו דן בהשמעת הקדיש (לפי הגאון, בשתי המילים הראשונות של קדיש יש לקרוא "יתגדל( בסגול ויתקדש, כנגד היתגדל ויתקדש בפתח המצוי). אחר מדבר על קריאת שמע לפני השינה. סידור עזר אליהו התקבל יפה בישראל. ישעיה וינוגרד, שביקר לאחרונה בניו יורק, הודיע לנו כי מהדורה חדשה כבר בהכנה.
