לאחרונה יצא בירושלים ספר על הרב משה אביגדור עמיאל ז"ל, מנהיג ואידיאולוג המזרחי ומחבר חיבורים מקוריים של התלמוד. הוא כיהן במשך 16 שנים כרבה של אנטוורפן ובתשע השנים האחרונות לחייו, עד לפטירתו ב-1945, היה רבה הראשי של תל אביב.
הספר, שיצא בהוצאת המוסד הרב קוק. נכתבה ע"י גאולה בת יהודה, בתו של הגאון רבי יהודה לייב מימון זצ"ל (פישמן) ורעייתו של ד"ר יצחק רפאל זצ"ל, היא סופרת ומתרגמת ידועה.
תרגומיה כוללים את תרגומיה של הרב ד"ר איזדור אפשטיין, "אמונת היהדות" ו"תולדות יהודי איטליה" של ססיל רוט ז"ל. היא גם תרגמה לעברית את מחקרו של ססיל רוט על אליהו מנחם, רב לונדון מהמאה ה-13, מנהיג קהילתי, רופא ואיש כספים שהוא מחברו של פירוש על המשנה, מסדר זרעים וכתבים רבנים נוספים. ססיל רוט התרשמה מאוד מתרגומי גאולה בת יהודה במיוחד מהעובדה שכשהיא נתקלה בציטוטים, היא פשוט לא תרגמה אותם מחדש לעברית, כפי שעושים מתרגמים רבים, אלא חיפשה את המקורות וכללה את העברית המקורית של הטקסט בתרגומה. ססיל רוט רצה שתתרגם יצירות אחרות שלו אבל בעלה, ד"ר יצחק רפאל, המליץ לה להתרכז בכתביה שלה ולא לעסוק בתרגום ספרים של אחרים.
גאולה בת יהודה כתבה על אישים ותלמידי חכמים רבנים וכן על סופרים שהיו קשורים באופן בולט לציונות הדתית. היא כתבה מונוגרפיה על אביה, הרב יהודה לייב מימון וכן על הסופר העברי יחיאל מיכאל פינס, אשר שימשו במשך תקופה כנציגי ארץ ישראל של קרן העדות משה מונטיפיורי בלונדון ומי שחיבר ספרים על הרב יצחק יעקב ריינס, המייסד והנשיא הראשון של המזרחי. בגליון המשובח ביותר של כתב העת "סיני" היא פרסמה מחקר על הרב גדליה שמלקס, רבה של קולמאה ופרמיסל. שהיה מנהיג מזרחי בגליציה.
גאולה בת יהודה שימשה כעורכת עוזרת של האנציקלופדיה העברית לציונות הדתית, אותה ערך בעלה. היא חיברה 19 מאמרים בכרך השישי של האנציקלופדיה, שהופיע לפני מספר חודשים. היא כתבה, בין היתר, על הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן, הרב שלמה זלמן אוירבך. רבי משה צבי נריה. אבי ישיבות בני עקיבא ובתי מדרשות לבנות בישראל; הרב ד"ר איזדור אפשטיין, מנהל ה-Jews' College בלונדון והעורך הראשי של תרגום סונצ'ינו לאנגלית של התלמוד; אברהם מאיר הברמן, ביבליוגרף ידוע וחוקר שירת ימי הביניים העברית; והרב יהודה לייב זלוטניק (אבידע). האחרון פירסם מחקרים בתחומים שונים של מדעי היהדות, כולל פולקלור ושפה יידיש. הוא היה פעיל בפולין, קנדה ודרום אפריקה. בשנת 1949 התיישב בירושלים שם נפטר בשנת 1962.
בהקדמה לספרה החדש מציינת גאולה בת יהודה כי הוא הוכן בתקופה מאתגרת ביותר בחייה. "זה התחיל כאשר נלקח ממני בני יחידי רבי שילה ז"ל. זה הסתיים לאחר פטירתו של בעל נעורי יצחק ז"ל. נשארתי לבד, אבל ומתאבל. הנחמה היחידה שלי הם נכדי ונכדיי. יברך אותם הקב"ה.
באותה הקדמה מקפידה המחברת על עדכניות הפרסום.
"הרב עמיאל היה הוגה דעות מקורי מאוד. גישתו לבעיות שונות של הציונות והמזרחי הייתה ייחודית", היא כותבת. "לפעמים אתה מתפלא על רוחק הראייה והאומץ שלו לבקר את דרכי הציונות הדתית, גם אם אתה לא תמיד מסכים עם דעותיו. אין ספק שבימים כמו שלנו, ימים של בלבול אידיאולוגי, אנחנו צריכים אדם שינזוף בתנועה על סטיותיה ממסלולה ואולי יציע פתרונות לעתיד.הרב עמיאל חזה לאחר קום המדינה היהודית, הציונות תאבד הרבה ממשמעותה והשפעתה והדגיש את נחיצות המשך הקיום. של הציונות הדתית ומילוי משימותיה באותה תקופה על מנת לחזק ולהמריץ את המדינה…"
