עלייה לרגל לקברו של הרב אפרים אנקווה בל"ג בעומר

Print Friendly, PDF & Email
במשך כמה מאות שנים לאחר פטירתו של הצדיק הרב אפרים אנקווה (אלנקוואה), אלפי יהודים ממרוקו, תוניסיה, אלג'יריה וצרפת התאספו בכל ל"ג בעומר בכנסייתו בתלמסאן, מרכז חשוב. מרכז מסחר הממוקם בצפון מערב אלג'יריה, פעם חלק מהברבר הזאיאניד. הרב אפרים אנקווה (5114/1354–5202/1442), המכונה בערבית אל-נקאווה (הטהור), היה לא רק רב אלא גם רופא, פילוסוף ומייסד הקהילה היהודית של תלמסאן, שהתפתחה לקהילה גדולה. מרכז תורה ונודע בשם "ירושלים של המגרב" (מערב). למעשה, מקורותיה של שושלת אבוחציירה בתלמסאן.
בל"ג בעומר לאורך השנים, אלפי יהודים, כמו גם ערבים, היו מבקרים בקברו של הרב אנקווה, שנודע כמחולל נסים. הם היו עולים לרגל להתפלל לברכת ילדים, בריאות תקינה, שידוכים ו/או פרנסה. י
אפרים הצעיר, יליד טולדו, ספרד, לימד עד בר המצווה שלו על ידי אביו, הרב ישראל בן יוסף אנקווה, מחבר "מנורת המאור", שהיה ידוע גם כצדיק. הרב ישראל שלח את בנו בן ה-13 לגרונה, ספרד, ללמוד בישיבת הר"ן המפורסמת, הרב נסים בן ראובן גאון. במהלך המאה הארבע עשרה, עם אכיפת האינקוויזיציה הספרדית, יהודים רבים בחרו למות על קידוש השם במקום להתנצר.
הרב אפרים היה עד לרצח האכזרי של אביו על ידי האינקוויזיציה. הרב ישראל אנקווה והרב יהודה בן אשר, הי"ד, נרצחו יחד בטולידו כשהם מחזיקים ספר תורה. לאחר רצח אביו, הרב אפרים ברח תחילה למלאגה בדרום ספרד ולאחר מכן למרקש שבמרוקו. במרקש החל הרב אנקווה להקים סדרים לילדים וישיבות למתבגרים. הוא לימד תורה ומוסר ושינה את הקהילה היהודית במרוקו, חיזק את קיום המצוות ולימוד התורה.
ישנן אגדות רבות סביב הקמת הקהילה היהודית של תלמסאן (היום באלג'יריה), שהייתה בזמנו ממלכה צפון אפריקאית שנשלטה על ידי הסולטאנים הברברים של השושלת הזיאנית על ידי הרב אנקווה. מאמינים שיהודים חיו בערים השכנות הונין ואגאדיר, אך במשך שנים רבות לאחר חורבן תלמסאן לא הורשו יהודים להתיישב בתלמסאן עד לבואו של הרב אפרים אנקווה.
על פי המסורת, הגיע הרב אפרים מאוחר בערב שבת אחד לכניסה לתלמסאן. מותש מהנסיעה, וללא מים להרוות את צימאונו, פשט הרב את זרועו ונגע בסלע במערה סמוכה בכף ידו. מים זלגו מהסלע. עד היום נאמר כי המים הנמצאים במערה המכונה מערת רבי הם בעלי מאפיינים מיוחדים, וביקור בחלק הרוקי של העלייה לרגל לקברו.
לפי האגדה, כמה מתושבי תלמסאן נהרגו על ידי אריה פראי שיצא מהיער מדרום לעיר. בהלה אימתנית אחזה בתלמסאן. כאשר נודע על כך הרב אפרים הוא התעטף בטלית ותפילין ונכנס ליער ללא נשק. כשהאריה המשתולל זינק לפניו, הוא דיקלם את הפסוק (תהילים :צא:יג)- על שחל ופתן תרמוס כפיר ותנין.
האריה מיד נרגע וניגש אל הצדיק, כפוף לרגליו. לפתע החליק נחש ארוך לפניו. הרב אפרים, מסופר, תפס את הנחש, טיפס על גבו של האריה, וכרך את הנחש סביב ראשו של האריה כמו רסן; כך הוא נכנס לעיר ורכב סביב תלמסאן. התושבים נדהמו. הרב אפרים אמר: "לא האריה ולא הנחש הורג, אלא החטא נותן כח לחיית הבר להזיק" (ראה ברכות ל"ג ע"א). הרב אנקווה ירד מהאריה ושחרר את הנחש, שנעלם מהעין. מהזמן ההוא  חיות בר כבר לא נכנסו לתלמסאן. גם יהודים וגם מוסלמים ראו את הרב כאדם קדוש.
הקהילה היהודית בתלמסאן
הסולטן אבו תשפין העניק לרב אנקווה את הזכות לגור בעיר ולאחר מכן, כתוצאה מהסיפור הבא, נתן לו רשות להקים קהילה יהודית שלמה בתלמסאן. בתו היחידה של הסולטן הייתה חולה מוות, ואף רופא לא הצליח לרפא אותה. הומלץ לסולטאן לזמן את הרבי שהגיע לתלמסאן רכוב על אריה, כי היה ידוע שהוא ריפא חולים רבים בעיר. על פי המסורת, הרב אנקווא ריפא אותה עם תרופה פשוטה מאוד: הוא הורה לה לאכול תפוח בזמן שהוא התפלל להשם שירפא אותה. הסולטן שמח על כך שחייה של בתו היחידה ניצלה והבטיח לרב הרבה זהב וכסף כפרס. הרב השיב כי הפרס היחיד שהוא רוצה הוא רשות עבור היהודים להתיישב בעיר ושיוכל לבנות בו בית כנסת. הסולטן התיר ל-500 משפחות שהסתתרו מהאינקוויזיציה הספרדית באיים הבלאריים להתיישב בתלמסן, ואכן נבנה בית כנסת שם. לאחר מכן הקים הרב אפרים ישיבה בתלמסאן, שהפכה לבסוף למקום תורה גדול. הוא הנהיג את הקהילה היהודית שם עד פטירתו בגיל 88.
בית הכנסת שהקים הרב אפרים אנקווה לאחר מכן הכיל נר תמיד תלוי מעל הכיסא שהרב השתמש; עליו היה חקוק פסוק מירמיהו (יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו". לרב אפרים אנקווה היו שני בנים, ישראל ויהודה. יהודה היה החתן של הרב צמח דוראן. בין כתביו של הרב אפרים היה "שער כבוד ה'", שהגיב לביקורת המורה נבוכים מהרמב"ם. כתב היד המקורי של עבודה זו נמצא בספריית בודליאן באוקספורד; גם באוקספורד הוא כתב היד של "מנורות המאור" הנ"ל של אביו, הרב ישראל אנקווה. סבורים שהרב אפרים חיבר ספרים רבים בנושאי הלכה, מוסר ופרשנות מקרא, אך הם אבדו למרבה הצער.
תלמסאן סגור ליהודים
כאשר הכריזה אלג'יריה על עצמאות מצרפת ב-1962, כמעט 130,000 יהודים ברחו מאלג'יריה והתיישבו בצרפת; 7,000 יהודים הועברו לארץ ישראל. יהודי תלמסאן שעברו לפריז בחסות Union des Amis de Tlemcen (איחוד הידידים של תלמסאן) שיחזרו את הרובע היהודי של עיר הולדתם עם בניית בית כנסת ב-13-15 Rue des Pétites Écuries ברובע העשירי בפריז ב-1972. הם גם הקימו שם אנדרטה לזכר הרב אפרים אנקווה, שם טקסי הנצחה שלו חוגגים ביהרטצייט  שלו ובל"ג בעומר.
הקבר שלו בתלמסאן עדיין ביקרו בל"ג בעומר עד לאחרונה. בשנת 2005 הגיעה קבוצה של למעלה מ-250 איש לקבר להילולא. הקבר שוחזר ביוזמת נשיא אלג'יריה עבדלעזיז בוטפליקה, אשר משפחתו הגיעה מהאזור הזה. הנשיא לקה בשבץ מוחי ב-2013 ומאז לא נראה בציבור. למסתורין יש אפפה את ממשלת אלג'יריה, שכעת נראה כי מנוהלת על ידי ראש ממשלתו. הנשיא עבדלעזיז הוא כנראה לא מודע לכך שממשלת אלג'יריה (על פי אתר החדשות האלג'יראי אל ח'באר) אסרה כעת על יהודים מביקור בארץ כדי לחגוג את ההילולא ל"ג בעומר של הרב אפרים אנקוואה; הוא בוודאי לא היה מאשר את האיסור הזה.
פרל הרצוג 25 במאי 2016
י"ז באייר תשע"ו מגזין ענין של המודיע