באחרונה הביא דוד תמר סיוע למחזיקים בדעה כי הספר "מגיד משרים" נתחבר אמנם על ידי ר' יוסף קארו. במחקר מפורט ("ארשת" א, עמ' 473 – 478), בו סיכם על הדעות בענין, הצביע תמר על דברים מן ה"מגיד מישרים" המובאים בפירושו של ר' אברהם גלאנטי על מגילת איכה, שנדפס בספר "קול בוכים" בשנת שמ"ט, עשרות שנים לפני שהופיע ה"מגיד מישרים" בדפוס.
יורשה לי להפנות תשומת הלב לדברים בשם ה"מגיד" שנתפרסמו בספר שנדפס עשר שנים לפני הופעת פירושו של ר' אברהם גלאנטי, ואשר עדיין לא עמדו עליהם החוקרים והדנים בספר "מגיד משרים".
והרי מדברי ר' שמואל די אוזידה בספרו "מדרש שמואל" על פרקי אבות על המשנה "רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה וכו' ":
"… ועל דרך מה שאמר הכתוב כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, וראוי לשאול השופט כל הארץ לא יעשה משפט ולמה לקתה בכפלים ושמעתי בשם המגיד של מהר"ר יוסף קארו זצ"ל, כי חטאתיה הוא מלשון אני ובני שלמה חטאים והוא לשון חסרון. והכוונה כי לעתיד לבא יצן הקב"ה לישראל כל כך מהטוב כפלים מהחסרונות שחסר להם על ידי הצרות וזהו בכל חטאתיה…" (דפוס ראשון, ונציה של"ט, דף פה, ב).
ומעין דברים אלה מובאים אמנם בספר "מגיד מישרים" (פרשת וארא, מהדורה קמא, דפוס אמסטרדם תס"ח, דף כב, א):
"…ותו מאי כי לקחה מידה' כפלים וכו' דהא אוליפנא דמדה טובה מרובה ממדת פורענות וידוע הוא ואי הוה קודש אבריך הוא מגבי מחובי ברייתא אחד מני אלף לא הוה יכלין לאתקיימא אפילו קגעא חדא ואיך קאמר קרא כי לקחה מיד ה' כפלים וכו' וכו' … כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה כלומר וכל כן יהב לה קודש אבריך הוא כפלים מכל מה דאיתגרע מניה דחטאתיה היינו גרעוניה, כמה דאת אמר והייתי אני ובני שלמה חטאים…"[1].
הננו למדים מה שתים: א. הדברים המובאים ב"מדרש שמואל" הם עדות נוספת על ה"מגיד" של ר' יוסף קארו. והיא העדות הראשונה שנתפרסמה בדפוס. הספר נדפס בראשונה בשנת של"ט. ארבע שנים אחרי פטירתו של ר' יוסף קארו; ב. העובדה שהדברים המובאים בשם ה"מגיד" ב"מדרש שמואל", מצויים בספר "מגיד מישרים" יש בה לתת חיזוק לדעה, כי ספר זה מכיל אמנם דברי ה"מגיד" ושהוא יצא מתחת ידי ר' יוסף קארו[2].
[1] גם במקום אחר מפרש ה"מגיד" 'חטא' כחסרון על סמך הפסוק 'והייתי אני ובני שלמה חטאים'. עיין "מגיד מישרים" פרשת מקץ, מהדורה בתרא (דפוס אמסטרדם תס"ח, דף יז. א-ב).
[2] ולגבי מובאה זו אי-אפשר לטעון כי "המזייף" של ה"מגיד משרים" אסף אותה מספר "מדרש שמואל", כי הדברים בשני הספרים שווים רק בתוכן ולא במלים. ועיין דברי דוד תמר במחקרו הנזכר עמ' 477, הערה 22.
מתוך סיני נד