מכון הפרסומים של ישיבת אהבת שלום בירושלים, שבראשה עומד ראש הישיבה הגאון רבי יעקב משה הלל, התפתח בשנים האחרונות להוצאה גדולה של ספרי רבנות. לפני זמן מה הציג לעולם התורה את השיטה מקובצת של רבי בצלאל אשכנזי על מסכת חולין.
המהדורה, המבוססת על כתב יד בידו של רבי אשכנזי עצמו, שנשמר בספריית המדינה הרוסית במוסקבה, נערכה והוכנה לדפוס על ידי רבי אלעזר הורביץ. בשני הכרכים שלפנינו מוחזרים גם קטעים, ככל הנראה מהגניזה הקהירית ובהם שרידים של מקובצת שיטה של רבי אשכנזי על מסכת שבועות, שאבד לכאורה, וכן מספר דפי חידושים על מסכת כתובות ומסכת שבועות.
הרב חיים חבריא, שהיה תלמידו של הגאון רבי בצלאל אשכנזי בישיבתו בקהיר. שברי הגניזה התגלו על ידי הרב הורביץ באוסף פירקוביץ של ספריית סלטיקוב-שדרין בסנט פטרבורג. כתביו של רבי חיים חבריא נמצאו בכריכות של ספר ישן.
הרב א' הורביץ, יליד ירושלים וחבר סגל ותיק בישיבה יוניברסיטי בניו יורק, הוא מחבר ועורך פורה מאוד של כתבים של רשויות הרבנות המוקדמות. ניתן להזכיר כאן רק מעט מהפרסומים הרבים שלו. ספר המנוחה, פירוש הרמב"ם משנה תורה מאת חוקר המאה הי"ג, מנוח מנרבון, על פי כתב יד בספריית מוסקבה חלק א' עוסק בהלכות קריאת שמע, תפילות וברכות (מוסד הרב קוק, ירושלים, 1970).
יצא לאור "משנה תורה" המרעיש של הרמב"ם, פקסימיליה של מהדורה לא ידועה שנדפסה בספרד לפני הגלות ושחזור משברים שנמצאו בגניזה קהירית, בכריכות קדומות ובמהדורות נדירות, עם גרסאות מהמהדורות המודפסות הראשונות של "משנה תורה". בשנת 1985 ע"י מכון הגניזה בקהיר של הישיבה האוניברסיטה לציון יום הולדתו ה-850 של הרמב"ם.
ספר זכרון לזכרו של רבי משה סוויפט, בהוצאת מוריה (ירושלים, 1986), מציג מחקר ממושך על בסיס כתבי יד, מאת הרב הורביץ, על מחלוקת רבנים לא ידועה מהמאה ה-17 על נישואים האסורים ברבנות של בני זוג שבו הן בעל ואישה היו יהודים חצר משפיעים בגרמניה. תשובות הגאונים הכוללות, בנוסף לשו"ת הגיאונית, שו"ת והחלטות של חכמי פרובנס, מבוססת על כתבי יד ועל קטעי גניזה קהירית (ניו יורק, תשנ"ה). לפני מספר שנים פרסם הרב הורביץ מכתב יד ב"העמק" בניו יורק, פירוש על ההגדה והלכות ליל הסדר מאת רב מימי הביניים. הרב הורביץ כתב את המבוא והיה עורך המהדורה הביקורתית של מנפרד ר' להמן זצ"ל לפירושו של רש"י לתורה על פי כתב יד תימני מסביבות שנת 1440 ועל קטעים מימי הביניים מגרמניה, ספרד פרובנס ואיטליה.
בהקדמה למהדורתו של השיטה מקובצת על מסכת חולין, כותב הרב הורביץ כי במשך למעלה מ-40 שנה, סיינו שהוא עובד על אוסף המיקרופילמים מרוסיה במחלקה העברית של אוניברסיטת ניו יורק – שבראשה עמד ז"ל. פרופסור אברהם I Kasch והספרן ז"ל, ד"ר משה לוצקי – הוא דגל בצילום ובהפצה של כתבי יד עבריים שנמצאו בספריות רוסיות, כדי להצילם למען עמנו. הוא גם השתדל לפרסם מהדורות מדעיות של חלק מכתבי היד. כאן מונה הרב הורביץ מספר ספרים המבוססים על כתבי יד בספריות רוסיות, שהוא עצמו ערך והוציא לאור או שנערכו והוצאו לאור על ידי תלמידיו בהדרכתו. הספרים המפורטים כוללים את ספר המנוחה ותשובות הגאונים הנזכרים לעיל.
המשך יבוא
גו'איש פרס, יום שישי, 26 בדצמבר 2003
המשך משבוע שעבר
פעילותו הספרותית הנרחבת של רבי אלעזר הורביץ כוללת את מהדורת סדרת "אוהל חיים", קטלוגים תיאוריים של כתבי היד העבריים וספרים מודפסים עבריים מוקדמים ברשות משפחת מנפרד ואן להמן. הוא גם זכה להכרה בתודה על ידי ישעיהו וינוגרד בהקדמתו לאוצר ספרי הגר"א על הערותיו על הסעיף "גאולה, עלייה לארץ ישראל והתיישבות ארץ ישראל". וינוגרד מציין כי הרב הורביץ הוא זה שהכין לדפוס את כל החיבורים החשובים שהופיעו בארץ ישראל בין השנים 1947-1958 שהתמקדו בהשקפותיו של הגאון מווילנה בעניין גאולת העם היהודי ובעליית תלמידי הגאון אל. ארץ הקודש.
בהקדמה הארוכה למהדורתו שיצאה לאחרונה לשית מקובצת של רבי בצלאל אשכנזי על מסכת חולין, כותב הרב הורביץ, בין היתר, על חילופי כתב היד של חיבורו של הרב אשכנזי על חולין. הרב אשכנזי כתב את עבודתו על חולין כששימש כראש ישיבה בקהיר. ההיסטוריון יוסף סמברי, שחי במצרים מזכיר את חיבוריו של רבי בצלאל אשכנזי על התלמוד, ביניהם השיטה מקובצת על מסכת חולין. בכרוניקה שלו דברי יוסף משער הרב הורביץ שסמבר ראה את היצירות הללו בספרייתו של הרב אברהם איסקנדרי שעמד בראש ישיבה במצרים. דוד קונפורט, בן זמנו של סמברי, למד זמן מה בישיבתו של הרב אברהם איסקנדארי בקור הדורות שלו. הוא כותב על יצירותיו של הרב אשכנזי, ומדגיש כי ראה את השיטה מקובצת שלו על מסכת כתובות כשלמד בישיבת הרב איסקנדרי.
גומז פאטו, ששהה זמן מה במצרים כשליח הקהילה היהודית בחברון. הרב חיים יוסף דוד אזולאי מזכיר ומצטט את כתב היד של הרב אשכנזי על חולין ב'שם הגדולים' וברקי יוסף. הרב הורביץ משער שר' אזולאי ודאי ראה את כתב היד בביתו של ר' גומז פאטו, שהיה קרובו וחברו. מאת רבי גומז פאטו עבר כתב היד לחתנו, רבי יוסף יעקב מיוחס, בנו של רבי אברהם מיוחס בעל ספר הארץ. כמו חותנו, גם הוא היה שליח קהילת יהודי חברון. בתחילת כתב היד של חולין יש הערה שלו המציינת שקיבל את העבודה מחתנו. רבי יוסף יעקב מיוחס נפטר בירושלים ב-1824.
כעבור שנים אחדות הגיע כתב היד לידיו של נחמן נתן קורונל, יליד אמסטרדם שהתיישב בארץ ישראל בשנת 1830. קורונל אסף כתבי יד, חלקם פרסם, בשנת 1854 פרסם בווינה את בית נתן שלו, הכוללת, בעיקר, קריאות שונות של מסכת ברכות המבוססת על כתב יד ישן. הוא לקח את כתב היד של חולין לווינה ומכר אותו שם לשלמה זלמן כוכב טוב שטרן. האחרון שעבד בדפוס בווינה ופרסם יצירות עבריות מוקדמות כמו יסוד מורה מאת אברהם אבן עזרא ופירושו של מאיר על אבות עם תוספות מלומדים משלו, תכנן להדפיס את כתב היד של חולין. רבה של וינה הרב אלעזר לזר_ הורוביץ פרסם קריאה לבני דתו לעזור לשלמה זלמן כוכב טוב שטרן, ולבית הדפוס בו הועסק, להוציא לאור את כתב היד של הרב אשכנזי. כתב היד לא הודפס, כנראה בגלל חוסר ממון בהמשך נמצא את כתב היד שהוצע למכירה על ידי אפרים משה פינר מברלין, שהיה ידוע בעיקר בתוכניתו לתרגם את התלמוד לגרמנית. רק מסכת אחת, ברכות הופיעה בתרגומו. הרב משה סופר, שתמך בתחילה בתוכנית, התנגד לה בהמשך נחרצות.
משפחת הברון גונצבורג קנתה ככל הנראה את כתב היד מפינר. בסופו של דבר נחת באוסף סנט פטרסבורג המפורסם של הברון דוד גונצבורג שהיה מלומד ידוע. לאחר המהפכה הרוסית, רשויות הקהילה הלאימו את האוסף ושילבו אותו בספרייה הממלכתית לני (היום ספריית המדינה הרוסית) במוסקבה.
המשך יבוא.
The Jewish Press, Friday, January 2, 2004
במהלך הרחפותיו נפגע כתב היד קשות.. הרב רבי יעקב הלל משה כותב בהקדמותיו באנגלית ובעברית כי על מנת לפרסם את הטקסט המדויק ביותר של חלקי כתבי היד המוכתמים במים והתולעת שנאכלו, הוא שלח אל מוסקבה מיטב החוקרים של מכון פרסומי אהבת שלום להשוות ולתקן עותקים משלהם על בסיס כתב היד המקורי.
"דואגים לא לאבד אף מילה מכתבי הקודש של המחבר".
בתחילת הכרך הראשון מובעת "תודה מיוחדת" "לספריית המדינה במוסקבה, למנהל הספרייה ולספרנים אשר אפשרו באדיבות שימוש בלתי מוגבל בכתב היד המקורי של בצלאלה אשכנזי, גונצבורג מס' 964 והעניקו סיוע בלתי פוסק. ."
בהקדמתו הארוכה מתאר רבי אלעזר הורביץ את חיבוריו של רבי בצלאל אשכנזי על התלמוד. הוא מחלק אותם לשלוש קטגוריות: 1) מבחר מכתבי התוספות ושאר ראשונים (רשויות קדומות) המסודרים לפי נוסח התמוד; 2) דיונים בנוסח הגמרא ומפרשיה, בשילוב ציטוטים מהפירושים המוקדמים; 3) הערות על נוסח הגמרא שנכתב (מאת רבי אשכנזי) בשולי מהדורות מודפסות של התלמוד ומשנה תורה של הרמב"ם.
.
הרב הורביץ מכנה יצירות מהקטגוריה הראשונה "שיטה מקובצת – הליקוטים: ויצירות מהקטגוריה השנייה – "שיטה מקובצת ההידושים". מטרתו של רבי בצלאל אשכנזי בחיבור שיטה מקובצת – הליכות מומחשת היטב בכתב יד של שיטה מקובצת על מסכת בבא קמא ברשות המוסד הרב קוק.
כתב היד מכיל תוספות רבות בשולי הדפים בידו של הרב בצלאל אשכנזי. כל התוספות הללו הן ציטוטים מספרים שהגיעו לכאורה לדעותיו ולחידושיו של הרב אשכנזי עצמו אותם פיתח תוך כדי הסבר הגמרא או בעת דיון בדעותיהם של הרשויות הקדומות.
יצירות מהקטגוריה השנייה הן השיטה מקובצת על מסכת חולין. הרב הורביץ כותב דווקא על השיטה מקובצת על מסכת חולין, כי ברוב הפרקים דן הרב ב' אשכנזי בהרחבה בפירושו של רש"י המסביר כמעט כל מילה, במטרה להגן על דעותיו של רש"י וקריאת הטקסטים התלמודיים מפני ביקורתם של התוספות ורשויות מוקדמות אחרות. הרב בצלאל אשכנזי מלא שבחים לרש"י, קורא לו ב"שיטה מקובצת" על חולין וביצירות נוספות שלו "אבי ישראל" ומשתמש בכינויים נוספים של ייחוד.distinction
כדי לברר את קריאתה המדויקת של הגמרא, במיוחד כדי להוכיח את נכונות פירושיו של רש"י – המבוססת על קריאות מדויקות של הטקסטים – מביא הרב אשכנזי מקראות המצויות בכתבי יד תלמודיים או בספרים ישנים אחרים.
ישנם מקרים בהם הרב אשכנזי קובע, להגנתו של רש"י, שפירוש מסוים שעליו נמתחה ביקורת על רש"י אינו מצוי כלל בשום גרסה מהימנה של פירוש רש"י. זה יוחס לרש"י בטעות על ידי המדפיס. בפרק נפרד של ההקדמה, מונה הרב הורביץ את הפירושים המוקדמים (בצורת כתב יד ובדפוס) שבהם השתמש הרב אשכנזי בכתיבת עבודתו על מסכת חולין.
גואיש פרס, יום שישי, 9 בינואר 2004