מתוך חיבת הקודש בנו יהודים תבניות של המשכן, מקדש שלמה, הבית השני ובנין העתיד
תבניות משכן ומקדש
א.
בכל הדורות היו אנשים שעסקו בלימוד צורת המשכן, שני בתי המקדש שנחרבו, ובית המקדש השלישי שראה יחזקאל הנביא בחזון.
והיו שלא הסתפקו בלימוד לעצמם, אלא כתבו חיבורים ללמד אחרים, והיו שעשו תרשימים וציירו ציורים להסברת-יתר ולהמחשת הדברים. והיו שלא הסתפקו אף באלה, אלא חיבת הקודש המריצתם לבנות תבניות של המשכן והמקדש.
ב.
הראשון שעליו אנו יודעים כי בנה תבנית של המשכן והמקדש הוא הרב ר' מלכיאל אשכנזי ממנטובה באיטליה שחי במחצית הראשונה של המאה השבע עשרה. בספרו "חנוכת הבית", שהוא ביאור תבנית בית המקדש וכליו, הוא מספר כי בנה תבנית של בית המקדש והציג אותה בביתו. מתוך דבריו בהקדמתו לספר אפשר ללמוד שעוד לפני שבנה תבנית של המקדש, בנה תבנית של המשכן, כי כך הוא כותב שם: "… באמרם לי האנשים נכבדי הארץ, אשר זרזוני לעשות את תבנית המשכן, מה לך נרדם, קום עשה לנו גם את צורת המקדש כי מן השמים יסייעוך"[1].
ג.
תבנית של המשכן והמקדש בנה גם הרב יעקב יהודה אריה ליאון שחי בהולנד לפני שלוש מאות שנה. הוא היה מזרע אנוסים, שימש כחכם במידלבורג והיה מורה ב"ישיבת עץ חיים" באמסטרדם. הוא כתב חיבורים על המשכן והמקדש בספרדית. ספרו על המקדש הופיע גם בלשונות אחרות, והוא בעצמו תירגם אותו ללשון הקודש. המהדורה העברית "תבנית היכל", נדפסה בפעם הראשונה באמסטרדם בשנת ת"י.
בשער הספר מציין המחבר כי הוא עשה תבנית הן של המשכן וכן של המקדש. וכך כתוב שם: "ומאלה (הכוונה למקדש וכליו) וגם מכל מלאכת המשכן בשלמות יש למחבר תבנית מעשה חרשים. כולו בנו ביתר שאת והוצאה רבה אשר בכתם אופיר לא יסולה".
בתוך הספר מוסר לנו המחבר כמה פרטים על תבנית המקדש ועל תבניות כליו שעשה.
כפי שמוסרים ההיסטוריונים עשו בשעתן תבניותיו של הרב יעקב יהודה ליאון רושם גדול על יהודים ולא-יהודים כאחד.
ד.
ר' פראג' חיים יהודה (נולד בבגדד בשנת תר"ו, נפטר שם בשנת תרנ"ו) בנה תבנית יפה של המשכן וכליו בעזרתו ובהדרכתו של אחיו הרב שמעון יחזקאל, אשר אסף לשם כך החומר על המשכן הנמצא בספרות חז"ל. ר' פראג' חיים יהודה עיבד את החומר וביקש להדפיסו בשם "מסכת אהל מועד", אך החיבור אבד ממנו בנדודיו. ר' פראג' חיים יהודה ישב שנים רבות בירושלים ומשם יצא בשליחות להודו. גם בהודו הציג את תבנית המשכן[2].
ה.
היו גם לא-יהודים, מהם מתוך דבקות בתנ"ך ומהם מתוך עניין באדריכלות קלאסית, שעשו תבניות של המשכן והמקדש.
נזכיר כאן רק שניים.
בשנת 1887 התקיימה בלונדון תערוכה היסטורית גדולה של יהדות אנגליה. בתערוכה זו הוצגה תבנית של מקדש שלמה, היא היתה תוצרת חברת "בארטליט" – שבעליה היו כנראה לא-יהודים.
ציור של התבנית נתפרסם ב"ג'ואיש קרוניקל" ב-8 באפריל, 1887.
בשנות הארבעים של המאה הקודמת התיישב בירושלים קונרד שיק, נוצרי מגרמניה. הוא עשה תבנית של המשכן ותבנית של המקדש. לבקשת חכמים, תיירים ואחרים שביקרו אצלו לראות את התבניות, כתב ספר בגרמנית על המשכן, המקדש ועל מקום המקדש בזמן הזה, הספר יצא לאור בברלין בשנת 1896.
שיק מת בשנת 1901. אחרי מותו מכרה אלמנתו תבניתו של בית המקדש לאגודה אמריקאית שביקש להראות אותה בתערוכה הבינלאומית בסט. לואיס ארה"ב, בשנת 1904. בתערוכה זו עמדו להציג רחובות ואתרים שונים של ירושלים. אלמנתו של שיק רצתה שהעתק של התבנית ישאר בירושלים, ועל כן עשתה חוזה עם יעקב צוריאנו, אשר שנים רבות היה ראש המחלקה לחרושת עץ בבית הספר למלאכה של חברת "כל ישראל חברים" בירושלים, כי יעשה במשך ששה חדשים תבנית של בית המקדש במתכונתה של זו שעשה בעלה.
מספר זלמן בן טובים ב"השקפה", שנה ד' (והדברים מובאים בספר "החרש המסגר בירושלים" לפנחס מנדל גראייבסקי, ירושלים תר"ץ):[3]
"… צוריאני השכיל לעשות בכשרון ובחריצות גדולה וגם בדיוק רב את תבנית בית המקדש הראשון והשני. גם תבנית המשכן וכל כליו, ותבנית מקום המקדש כמו שהוא עתה, וישלים את המלאכה הכבדה הזאת, הדורשת עמל ויגיעה רבה בזמן קצר מאוד במשך שלושה ירחים. והמלאכה בכלל יצאה כלילה בהדרה וכמעט שקשה להכיר בין תבנית בית המקדש הישנה להחדשה…"
בהמשך הדברים מספר הכותב בשבחו של החרש-האמן העברי יעקב צוריאנו ועל הרושם הגדול שעשו עבודותיו של הנ"ל על כל רואיהן.
ו.
לפני כשמונים שנה חי בירושלים ר' אהרן הכהן. הוא הכין תבניות הן של המשכן והן של המקדש.
בשנת תרס"ו הוציא חוברת קטנה שתשמש מדריך לבאים לראות את תבנית המקדש. בשער החוברת כתוב: "הקונטרס הקטן הזה סובב והולך… ומבאר כל דבר גדול או קטן העשוי בתבנית בתי המקדש לישראל אשר הקמתי בעזה"י".
בהקדמתו מספר ר' אהרן הכהן שבמשך שנים רבות שקד על עשיית תבניותיו. "יגעתי וחיפשתי, חקרתי ודרשתי, והרבה מאד שקדתי על ספר התנ"ך, המשנה והתלמוד ומפרשיהם בספרי הראשונים והאחרונים במקומות הרבים והמפוזרים… גם מאת ספרי העמים לא הנחתי ידי…"
בראש החוברת באים מכתבים בשבח פעלו של ר' אהרן הכהן מאת רבנים וחכמים בעיר הקודש.
מדברי ההקדמה של ר' אהרן הכהן לחוברתו ניתן ללמוד כי נעשו צילומים מן התבניות שהוא עשה.
ז.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו עושי תבניות של בית המקדש נודדים מעיר לעיר ומציגים יצירותיהם בבתי כנסת ובמקומות צבוריים אחרים. אחד מאלה היה פרוהמאן מדרוהוביץ' בגליציה.
יוסף רות, הסופר היהודי-גרמני, יליד גליציה המזרחית, ראה את תבנית המקדש של פרוהמאן בברלין, והוא מספר על כך בספרו "יודן אויף ואנדרשאפט" ("יהודים נודדים", ברלין 1927):
"לפעמים בא לברלין בית המקדש של שלמה. בית מקדש זה בנה מר פרוהמאן מדרוהוביץ' על פי הכתוב בתנ"ך הוא השתמש בבנייתו בעץ אורן. בניירות מודבקים ובצבע זהב, לא בעץ ארץ ובזהב אמיתי בהם השתמש שלמה המלך הגדול.
"פרוהמאן אומר שהוא עבד על בית המקדש זעיר האנפין הזה שבע שנים. אני מאמין לו, בניית המקדש בהתאם לתנ"ך דורשת הן זמן רב והן אהבה רבה.
"ניתן לראות כל מסך, כל חצר, כל בליטה בחומה. אפילו הקטנה ביותר. כל כלי קדוש. בית המקדש עומד על השולחן בחדר האחורי של מסעדה יהודית. ריח של דגים ממולאים בבצלים – מאכל יהודי טיפוסי – ממלא את החלל. רק מעטים באים לראות את המקדש…
"פרוהמאן נוסע מגיטו לגיטו, מקהילה יהודית לקהילה יהודית ומראה להם את יצירתו… סבור אני כי פרוהמאן מסמל באישיותו את הגעגועים למקדש, געגועיו של עם שלם. ראיתי יהודי זקן עומד לפני בית המקדש זעיר-האנפין, הוא דמה לאחיו המתפללים ובוכים ליד שריד המקדש בירושלים".
ח.
ב"ישיבת חכמי לובלין" היתה מוצגת תבנית של בית המקדש, היא היתה מעשה ידיו של ר' חנוך ויינטראוב והוצבה בישיבה כדי להיות לעזר לתלמידים בלימוד סדר קדשים.
צילומים של התבנית ושל יוצרה מובאים בכרך השני של ספרו של אהרן סורסקי על רבי מאיר שפירא.
ט.
תבנית של בית המקדש הוצגה בביתן הארץ-ישראלי בתערוכה העולמית שהתקיימה בשנת 1939 בניו-יורק.
התבנית נעשתה על ידי האדריכל הירושלמי יעקב יהודה, עליו נמסר שעסק ארבע-עשרה שנה בלימוד וחקר תוכנית בית המקדש, ושש שנים עשה בבניית התבנית.
במאמר ב"הדואר" מכ"ט באייר תרצ"ט על הביתן הארץ-ישראלי מספר ל. אלון: "והיה מעשה… וזוג של זקנים, איש ואשה, נכנסו לאולם, הביטו בתבנית ובלי אומר ודברים השילו נעליהם מעל רגליהם ופתחו בקינת 'איכה'".
צילום של התבנית פורסם בחוברת שהוצאה מטעם הביתן הארץ-ישראלי, בתערוכה הנ"ל אפשר היה לראות גם תבנית של המשכן. צלום של תבנית המשכן מובא ב"הדואר לנוער" מא' סיון תרצ"ט.[4]
רושם רב עשת התבנית הגדולה של בית המקדש שהוצגה בביתן היהודי בתערוכה העולמית שנערכה במונטריאול, קנדה, בשנת 1967, "אקספו 67".
צלום של התבנית הגדולה. שתפסה שטח של 440 רגל מרובעים נדפס בחוברת הצבעונית והכתובה באנגלית ובצרפתית שהוצאה על ידי יוזמי הביתן. נמסר שם כי יוצרי התבנית, הם הזוג לזר וסוזט הלברטאל שהגיעו למונטריאול מרומניה בשנת 1952. הם עבדו על התבנית למעלה משלושים שנה.
י.
תבנית בית המקדש המצויה במלון "ארץ הצבי (הולילנד)" בירושלים ידועה. היא חלק המראה את ירושלים בימי הבית השני.
מנשה הראל מוסר בספרו "זאת ירושלים, (תל אביב, 1969, עמ' 74) פרטים על בניית הדגם:
"את תוכנית דגם העיר בימי הבית השני עשה הארכיאולוג פרופ' מ. אבי-יונה בדייקנות מרובה, ואת התוכנית האריכטקטונית עשתה רעיתו הגב' ח. אבי-יונה. בנה את הדגם באורח מרהיב ומדוייק האמן מר ר. ברוצן…"
"המבנים של העיר הם מימי בית שני, מזמנו של הורדוס, ונבנו מחמרים שמהם היו בנויים בעת העתיקה. לפי חישובי גדלם האמיתי. מעטים הדגמים בעולם שהם כה מוצלחים כדגם זה של הבית השני".
יא.
בישראל נוצרה גם תבנית המשכן, שהיא בודאי היפה והמדוייקת ביותר. עשה אותה משה לוין בעזרת כמה אמנים.
צילומים של תבנית המשכן על כל חלקיו וכליו וכן של בגדי הכהונה נאספו בספר בשם "מלאכת המשכן", שיצא בעריכת משה לוין, בונה התבנית. הצילומים מלווים הסברים והבאות מתאימות מן התורה והמפרשים.
בהקדמתו לספר מספר משה לוין כי נשיא המדינה זלמן שזר ראה את תבנית המשכן כאשר הוצגה ב"היכל שלמה" בירושלים. והוא שיעץ לו "להביא בספר את תצלומי תבנית המשכן וכליו, למען תהיה לעיני רבים". הספר נדפס בפעם הראשונה בשנת תשכ"ח.
יב.
הרב שאול שפר בירושלים שהרבה לכתוב על המשכן והמקדש הביא בספריו צילומים מתבניות.
בספרו על המשכן הדפיס תצלומים מתבניתו של ד"ר מ. בן-דוד "אדריכל המפעל החינוכי הגדול, המשכן וכליו, מערכת מושלמת של המשכן וכליו מורכבת מ-330 פריטים פלסטיים".
ספרו של שפר על המקדש כולל צילומים מתבנית המקדש שעשה ר' יצחק יעקב כהן, איש ירושלים, שנפטר בשנת תשט"ז. לפי דבריו של שפר. עבד כהן על תבניתו עשר שנים. התבנית נרכשה על ידי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים והוצגה בהר ציון.
תבנית של המשכן מוצגת בבית היתומים דיסקין בירושלים. היא נעשתה על ידי ילדי ומורי המוסד בהדרכת הרב מנדל קירשנבוים.
יג.
בגליון מחודש ניסן, תשט"ו, של "עולמנו", ירחון לנוער באנגלית שיוצא לאור בניו יורק מטעם "תורה ומסורה", מסופר ברשימה מצויירת על בניית תבנית של המשכן במחנה הקיץ "מונק". החונים עבדו על התבנית בהדרכת הרב מ. ל. מונק ויוסף ויינשטיין, אחד המדריכים. הם לא הספיקו לגמור אותו בקיץ. וויינשטיין השלימה בחודשי החורף. נמסר כי התבנית הוצגה בבתי ספר יהודיים שונים בניו-יורק.
במשך כמה שנים ביקרה תערוכה ניידת בשם "מורשת היהדות", המדגימה תורת ישראל ומשפטיה, בערים שונות בארצות הברית. רבים מן המוצגים, ובתוכם תבנית של המשכן ותבנית של המקדש היו מעשי ידיו של מארגן התערוכה, הרב יצחק גאנזבורג, שהוא חסיד לובאביץ'. בין מוצגיו היתה גם תבנית של המשכן שעשה ר' יצחק שלמה הרשקוביץ'. מורה באחד ממוסדות התורה של האדמו"ר מקלויזנבורג בניו-יורק.
נסיים רשימה זו בהזכרת תבנית של המקדש השלישי. כפי שכבר ציינו עסקו חכמי ישראל גם בלימוד תכנית מקדש העתיד שיחזקאל ראה בחזון. "צורת בית המקדש" לרבי יום טוב ליפמן הלר ו"בניין הבית" לר' יחיאל הלל אלטשולר הם מן החיבורים שנכתבו בנידון.
בעזרת חיבורים מעין אלה בנו ישראל מינצר ושלמה זילבר, תלמידים של ישיבת בובוב בברוקלין. תבנית של מקדש העתיד, סייע להם חיים לאופר, אף הוא תלמיד ישיבת בובוב.
התבנית הוצגה בסוכות תשמ"ב בסוכה הגדולה של האדמו"ר מבובוב בבורו-פארק בברוקלין.
[1] הספר "חנוכת הבית" הוצא לאור יחד עם באור על מסכת מדות לרבי משה קזיס ממנטובה על ידי ר' אברהם סופר (ירושלים תשכ"ג). ראה דברי סופר שם עמ' 10. ועיין שם עמ' 79-78, 82.
[2] עיין א. ל. פרומקין, "תולדות חכמי ירושלים", ח"ג עמ' 312; מ.ר. גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל", ח"ב, עמ' 283; א. יערי, "שלוחי ארץ ישראל", עמ' 752, העירני על מקורות אלה ידידי ר' אברהם שישא הלוי מלונדון. הוא גם שלח לי העתק של הודעה בערבית-יהודית, על הצגת תבנית המשכן של פראג' חיים יהודה, שנדפסה בהודו.
[3] העירני על הספר הזה ידידי ר' אברהם שישא הנ"ל.
[4] הרב שמואל אהרן רובין ז"ל, אישיות רבנית ידועה מניו-יורק, רכש את תבנית המשכן והמקדש מאת האדריכל יעקב יהודה. הוא הציג אותן באולם גדול, בעל תאורה מיוחדת, במוסדו "אגודת אנשי מעמד ובית ועד לחכמים" ב"הנרי סטריט" במורד העיר של ניו-יורק, קירות האולם מסביב היו עשויים כחומות ירושלים. קהל רב, מקרוב ומרחוק, בא לראות את התבניות. ביחוד באו תלמידי בתי ספר ובני ישיבות. הראו גם תמונות אור וניתנו הרצאות על הקמת המשכן ובניית המשכן, על שימוש הכלים השונים ועל עבודת הכהנים והלויים, התערוכה נתקיימה שנים רבות. בשנת 1961 נגנבו התבניות.
שמעתי בפעם הראשונה על תערוכה זו מאת הרבנית זהבה גולומברק שהרצתה במשך שנים על נושא זה. לאחר מכן שמעתי פרטים רבים עליה מאת הרב קלמן גרשון ניומאן, חתנו של הרב שמואל אהרן רובין, ומאת רעיתו הרבנית אסתר נחמה רובין-ניומאן שהיתה במשך הרבה שנים מדריכה ומרצה בתערוכה.
מאת טובי' פרשל בטאון חמד, אביב תשמ"ד