ניו יורק, כ"ט באדר ב' תרפ"ז (1927)
ניו יורק, ח' באדר תשנ"ה (1995)
בן שלמה וחנה
למד בישיבה אוניברסיטה. קיבל תואר ב. א. תעודת מורה. כן הוסמך לרבנות והוכתר בתואר דוקטור.
בשנים 1952-1950 שימש כרב ב"גלנוואוד ג'ואיש סנטר", ברוקלין. ב-1954-1953 שירת כרב צבאי בכוחות ארצות הברית, כשאת רוב זמן שרותו עשה בגרמניה.
בשנת 1956 נבחר כרבה של קהילת "ישראל הצעיר" בווינדזור פארק, קווינס, בכהונה זו שימש עד פטירתו.
בשנת 1954 הצטרף לסגל המורים של מוסדות ישיבה אוניברסיטה. ארבעים שנה הורה לימודי היהדות, בראשונה בבית הספר התיכון ובבית הספר למורים של ישיבה אוניברסיטה, ולאחר מכן בישיבה קולג', בשנת 1980 נתמנה פרופסור-חבר. ובשנת 1987 פרופיסור מלא.
קרוב לארבעים שנה היה חבר הנהלת הסתדרות הרבנים של אמריקה. שלוש פעמים נבחר ושימש כנשיא (1974-1972, 1986-1984, 1995-1994). דבר שלא זכה לכך שום חבר אחר.
בתור בא כוח הסתדרות הרבנים היה מן הפעילים במאמצים הממושכים (1965-1953) לשנות את חוקי מדינת ניו-יורק כדי לאפשר ליהודים שומרי שבת לפתוח עסקיהם ביום הראשון. שינוי החוקים במדינת ניו-יורק גרם לשינוי החוקים במדינות רבות אחרות בארה"ב. הרב ברנשטיין היה גם מן הפעילים – מאמצע שנות החמישים והלאה – נגד הנסיונות לאסור את השחיטה.
הוא היה יושב ראש ועדת ארץ ישראל של הסתדרות הרבנים, יושב ראש, "ישיבת הדרום" ברחובות, ו"ישיבת אחוזת יעקב" בגן יבנה, מוסדות חינוך שהם בחסות הסתדרות הרבנים בארה"ב – והגדיל לעשות למענם.
משנת 1945 עד 1981. כמעט כל זמן קיומם, היה פעיל במחנות "מסד" (מחנות הקיץ העבריים שהתקיימו במדינת פנסילווניה). מילא תפקידים שונים: ראש המדריכים ב"מסד" א'; ראש "הפרוזדור" (חוגים בגיל 15 בערך) ב"מסד" ב'; מנהל כללי של "מסד" ב' ומנהל חינוכי של "מסד" א' וב'. בסעודה שלישית של שבת היה מספר סיפורי חסידים לכל החונים.
היה מראשי התנועה הדתית-לאומית בארצות הברית. בשנות החמישים היה סגן יושב ראש של המועצה הארצית של הפועל המזרחי. היה נשיא (1980-1975) ויושב ראש הוועד הפועל (1984-1980) של המזרחי-הפועל המזרחי. היה נציג התנועה בהנהלת התנועה הציונית העולמית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית.
שימש יועץ למחלקה לתרבות תורנית של התנועה הציונית העולמית והיה יושב ראש ועד החינוך של הישיבה של סנטרל קווינס. בית הספר היומי-היהודי הגדול ביותר באזור זה של העיר.
זכה בפרס לזכר הרב דוב רוול, המוענק על ידי איגוד הבוגרים של ישיבה קולג' (בשנים 1960 1961 היה נשיא האיגוד). בפרס בעד מנהיגות רבנית מטעם "איחוד הקהילות האורתודוקסיות באמריקה" וב"פרס ירושלים" של התנועה הציונית העולמית. בשנת 1994 הוכתר בתואר דוקטור של כבוד על ידי ישיבה אוניברסיטה.
הוא חיבר את הספר Challenge end Mission (ניו יורק, 1982, תולדות הסתדרות הרבנים באמריקה ב-25 השנים הראשונות לקיומה). ערך (יחד עם רפאל ינקלביץ): פנחס חורגין: חזון ומורשת – מבחר כתביו ודברים על חייו ומשנתו (בר אילן. 1987. בספר – שיש לו גם חלק אנגלי – מאמר מברנשטיין "האדם וירושתו הספרותית"). כן תירגם לאנגלית פרק מספרו של הרב ד"ר ש. פדרבוש משפט המלוכה שהוצא בשם The Jewish Concept of Labor (1956) על ידי הפועל המזרחי בארה"ב בשיתוף עם המחלקה לתרבות תורנית.
השתתף בעתונות העברית והיהודית-האנגלית בארץ ובארה"ב (הצופה, הדואר, Jerusalem Post, Jewish Press ועוד) כתב גם ביידיש. ערך במשך 53 שנה את Rabbinical Council Record. היה מעורכי Jewish Horizon הוצאת תנועת הפועל המזרחי בארה"ב – גם בזמן שרותו כרב צבאי בגרמניה הוסיף לכתוב בכתב-עת זה – וערך את Kolenu שיצא מטעם מועצת הפועל המזרחי בניו יורק.
אחרי פטירתו החליטו מנהיגי הסתדרות הרבנים והנהלת "ישיבת הדרום" לקרוא את בית הספר התיכון של המוסד לזכרו "חזון אליעזר".
הובא לקבורה בבית שמש.
ט. פרשל מתוך "האנציקלופדיה של היהדות הציונית"