א.
רב צעיר כותב בספרו "תולדות הפוסקים" (חלק ג', עמ' 40) כי רבי יצחק ב"ר בצלאל מלודמיר היה מתלמידיו של רבי שלום שכנא מלובלין. אין הוא מביא ראיה לדבריו והנו יחידי בדעה זו. ר' אברהם אליהו הרכבי ("מאסף נידחים", עמ' 86) ור' חיים נתן דמביצר ("כלילת יופי", ח"א, עמ' מח-נ) שהיו הראשונים לכתוב על רבי יצחק ב"ר בצלאל, לא היה בידם שמו של רבו. כן לא היה ידוע לחוקרים אחרים. שרדו דברים מעטים מרבי יצחק בר' בצלאל, מפוזרים על כמה ספרים, אבל לא נזכר בהם שם רבו.
בשנת שס"ט הדפיס בלובלין רבי יהודה ליב ב"ר עובדיה איילינבורג מבריסק ספרו "מנחת יהודה" על פירוש רש"י לתורה. בהקדמה הוא כותב: "…הבאתי בקצת מקומות דברים משאר פרשנים… וממה ששמעתי מפי רבותי ובפרט ממורי מהרר"י בצלאל שקיבל מרבו מהר"ש ז"ל…".
מיהו מהר"ש?
דומה עלי שהיה בפולין רק מהר"ש אחד, רב וראש ישיבה, אשר לפי סדר הזמנים היה יכול להיות רבו של רבי יצחק ב"ר בצלאל – והוא רבי שלום שכנא מלובלין. אמנם בדרך כלל היו כותבים את שמו מלא רבי שכנא, ללא ר"ת, אך מוצאים אנו שקראוהו גם מהר"ש (ראה תשובות רמ"א, סימן מ"ה, ושם סימן י"ד בתשובתו של רבי נפתלי המכונה הירץ מבריסק דליטא)[1].
ב.
במאמרי על רבי שלום שכנא ("יובל 'סיני'", עמ' תרצו) הערתי כי בכתב-העת "תורה מציון" (תרנ"ט) פירסם ר' ישראל קראסיצקי, מפי השמועה, פירוש של רבי שכנא לפסוק "ותמת שרה וגו'" (בראשית כג, ב). ציינתי כי הפירוש הזה מובא בספר "יריעות שלמה" (פראג, שס"ט) בשם ר' שלמה ר' ליבוש'ס.
באחרונה נזדמן לי ספר שנדפס לפני שלוש מאות שנה – בחיי המחבר – ובו מובא הפירוש הזה בשם רבי שכנא. אמנם הספר הזה נדפס יותר משמונים שנה אחרי הופעת הספר "יריעות שלמה", אך יתכן שאז התהלכו עדיין בין החכמים שמועות אותנטיות על רבי שלום שכנא ובני דורו והיו שמסרו פירוש זה גם בשם רבי שכנא. המכוון לספר "דרוש שמואל" לרבי שמואל פייוויש כהנא, המצורף לספר "לקט שמואל" לאותו מחבר. הוא נדפס בוויניציאה בשנת תנ"ד (עיין שם בריש פרשת חיי שרה).
ג.
דוד קויפמן העתיק בספרו הגרמני על רבי יאיר חיים בכרך (טריסט, 1894, עמ' 126) מן הרשימות שערך בעל "חות יאיר" מכתבי-היד שהיו ברשותו. רשומים שם – בין היתר – "כתב קנטורים ששלח מהרר שכנא למהרר אליעזר אשכנזי ותשובתו" ו"מהרר אליעזר אשכנזי לבש קנאה באגרת על אחד שזלזל בכבוד מהר"ש מלובלין".
רבי אליעזר אשכנזי[2], שהיה צעיר מרבי שלום שכנא, היה חי בעשרים השנים האחרונות של חייו של רבי שלום שכנא במצרים. לפני זה היה זמן מסוים בארץ ישראל. איזה ענין היה לו לרבי שכנא עם רבי אליעזר אשכנזי שישב במדינה רחוקה?
הואיל ואין בידינו כתבו של רבי שכנא, עלינו להסתפק בהשערה. בשנת ש"י נידה הרב שכנא את הרב מן, ר"מ בפראג, על שעירער על גט שסודר בעירו שלא בפניו ובכך עבר על חרם דרבנו תם שלא להוציא לעז על גיטין. המהר"ם מפדובה – שהיה קרובו של רבי מן – יצא בתקיפות לעזרתו של המנודה. גדולים אחרים מאיטליה לא רק שהצהירו כי הרב מן לא ניכווה מגחלתו של רבנו תם, אלא הטילו פגם בגט עליו עירער (ראה בשו"ת הרמ"א, סימנים נ"ו-נ"ט).
נראה שרבני איטליה אשר בודאי הכירו את רבי אליעזר אשכנזי – הוא היה נכד של המהר"י קולון – ועמדו בקשר מכתבים עמו, פנו אליו שיצטרף למחאתם על נידויו של הרב מן. רבי אליעזר אשכנזי, שהיה בעל קולמוס חריף[3], שלח איגרת עוקצנית לרבי שלום שכנא, הלה השיב לו בכתב קנטורים שגרר מענה של רבי אליעזר.
מהר"ש מלובלין – בכתב-היד האחר שנזכר למעלה ("מהרר אליעזר לבש קנאה באגרת על אחד שזלזל בכבוד מהר"ש מלובלין") – הוא בודאי רבי שלמה ר' ליבוש'ס.
רבי אליעזר אשכנזי עשה שנותיו האחרונות בפולין ושם התידד עם רבי שלמה ר' ליבוש'ס.
בתשובות ופסקי רבי שלמה ר' ליבוש'ס, שנדפסו לפני כמה שנים, מובא (סימן קל"ז): "מעשה בא לידי באווז שהובא לפני ונמצא… והתרתי… וכן הסכים על ידי הזקן החכם מהרר"א יצ"א. ושמעתי שכבר נתחבטו על כיוצא בזה, זה עשרים שנה כמעט להתירה מחותני מהר"ר משה איסרליס ז"ל".
מהדיר הספר רבי יצחק הערשקאוויטש משער, בהקדמתו שם, כי "הזקן החכם מהרר"א" הוא רבי אליעזר אשכנזי. השערתו, לא רק שהיא נכונה, אלא יש לה אישור ממקום אחר. בשו"ת שארית יוסף לרבי יוסף כ"ץ (סימן כ"ג) נידונה שאלה כזו, והמחבר הוסיף בשולי תשובתו: "ואחר זה המעשה כמו עשרים שנה נמצא שנית ממש כזה המעשה, והיה בכאן הגאון כמהר"ר אליעזר בר אליה אשכנזי והתיר…".
מאת הרב טוביה פרשל נדפס בקובץ "סיני" קי"ב עמוד מס' 88.
[1] ר' שלמה ליברמנש מעיר ברזל (איזנשטאדט) היה בימי רבי שלום שכנא רב בפוזנא. אפשר שגם אותו קראו מהר"ש (ראה שו"ת שארית יוסף, סימן כ"ח), ברם כאשר הוא הגיע לפולין, שימש רבי יצחק ב"ר בצלאל כבר מזמן כרבה של לודמיר.
מהדורת צילום של "מנחת יהודה" יצאה בארץ עם מבוא קצר וממצה מאת י.ש. שפיגל. אפשר להוסיף על דבריו כי רבי יהודה איילינבורג היה גם תלמידו של המהר"ל מפראג (ראה פ' האזינו, ד"ה להניח: "מפי מורי מהר"ל שמעתי…" והשווה "גור אריה" למקום).
בכותבו על מהדורות הספר מציין שפיגל כי הפירוש לספר בראשית נדפס בקושטא בשנת תי"ב (צ"ל תי"ד) על ידי מהגרים מפולין שהביאו עמהם כתב-יד של הספר. שפיגל הוטעה, כנראה, על ידי אברהם יערי ("הדפוס העברי בקושטא", עמ' 152) הכותב כך. המעיין בדפוס קושטא יראה שאין בו שום רמז שהספר נדפס מכתב-יד.
[2] עיין עליו, באחרונה, במבואו של יעקב בוקסנבוים למהדורתו של שו"ת "מתנות באדם", עמ' 20-19. דברי ש.ב. ניסנבוים, "לקורות היהודים בלובלין", עמ' 19-18 (וראה שם עמ' 138) כי רבי אליעזר אשכנזי היה תלמיד רבי שלום שכנא אין להם יסוד.
[3] בשנת של"ה והוא כבר זקן, התפלמס בחריפות עם אחד מחכמי מנטובה (שו"ת רבי משה פרובינצאלו, מכון ירושלים, תשמ"ט, סימן צ"ו)