ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בויניציאה בשנת תע"ו.  היא מקושטת בציורים רבים וכוללת תרגום יהודי-איטלקי ו"צלי אש", שהוא קיצור של "זבח פסח", פירושו של רבי יצחק אברבנאל להגדה.  […]

דברי מבוא  הגדת טריאסט נדפסה בשתי מהדורות. האחת—הגוף העברי בלבד "הוגה בעיון נמרץ מאת אברהם חי מורפורגו" כפי שנאמר בשער. והאחרת—עם תרגום איטלקי מעשה ידי א.ח. מורפוגו הנ"ל.  ההגדה נדפסה […]

 מאות בשנים אחרי המצאת הדפוס באירופה היה עדיין נפוץ השימוש בספרים בכתב-יד.  היו תמיד יחידים שהעדיפו בהזדמנויות שונות להשתמש בספר בכתב-יד, כתוב בידי סופר-אמן. ביחוד היה זה כך לגבי ההגדה […]

"צריכים לדעת כי מצוה…לספר לילדינו בלילה הזה על יציאת מצרים..על כן תיקנו חכמינו ההגדה לקרותה בלילה הזה. ברם…בדורנו רוב העם. וביחוד הנשים והטף, אינם מבינים אותה…לכן שמנו לבנו להעתיק אותה […]

זולצבאך, עיר בגרמניה הדרומית, לא היתה לה אף פעם קהילה יהודית גדולה, אך העיר היתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי בשל הספרים העברים הרבים שנדפסו שם.[1]  נדפסו שם, בין היתר, […]

ההגדה המתפרסמת כאן בפקסימילה נכתבה וצוירה על ידי ר' משה ב"ר נתן הכהן, תלמיד רבי משה סופר זצ"ל, רבה הנודע של פרסבורג, הידוע גם בכנוי "חתם סופר."  הכותב הקדיש אותה […]

ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נכתבה וצוירה בשנת תע"ט על ידי הסופר משולם זימל ב"ר משה.  הוא היה אחד הסופרים האמנים שבמאה הי"ח כתבו ועיטרו הגדות וספרי קודש אחרים […]

כמה חוקרים העירו על המקבילות בין שיר-הסדר "אחד מי יודע" ובין שירים דומים אצל עמים אחרים:  הצביעו ביחוד על שיר-העם הגרמני "גוטר פרוינד איך פראגה דיך…"[1]  גם העירו כי השיר […]

 אחת הסיבות להתחדשות אמנות העיטור של כתבי-יש של הגדות, מגילות אסתר וספרי דת אחרים במאה השמונה-עשרה היתה עלייתה של שכבה חברתית חדשה של יהודי החצר "שהשתדלו לשוות לכל מאורע ומאורע […]

"משלוח מנות של מחברים", בשם זה פירסמתי ב"הדואר" (ח' אדר תשל"א) מאמר על יצירות ספרותיות שמחבריהן שלחו אותן מנה לפורים לרעיהם. יורשה לי היום, לרגל חג הפורים הבא עלינו, לציין […]