ר' בנימין מנשה לוין מזכיר בהקדמתו ל"אוצר הגאונים", למסכת כתובות (ירושלים תרצ"ט), שני כינויים שנתכנתה בהם מסכת זו: "כתובות כולל כל תלמוד" ו"מפתח כל הש"ס".
"כתובות כולל כל תלמוד", היא מליצת ר' שעפטיל הורוויץ, בעל "ווי העמודים", בצוואתו לבניו: "אהובי בני, ראו בראשון שתהיו בקיאים באלו מסכתות: ברכות עניין גדול, מסכת שבת עניין מפואר, מסכת כתובות כולל כל תלמוד, מסכת חולין, מסכת ע"ז ומסכת ניסה כלל גדול…".[1]
על הכינוי השני "מפתח כל הש"ס", מאיר ר' ב. מ. לוין, שהוא שגור בפי הלומדים, אבל הוא אינו יודע את מקורו[2].
יש עוד כינוי למסכת זו, שהיה שגור מאוד בדורות שלפנינו, והוא תלמוד קטן או ש"ס קטן.
המביא-לבית-הדפוס של הספר "עץ הדעת טוב" על מסכת כתובות לר' עוזיאל מייזלש (וארשה תרכ"ג), מבאר בהקדמה, שבחר להוציא בראשונה, מכל החיבורים אשר בעזבון המחבר המנוח, את חידושיו למסכת כתובות, לפי שמסכת זו "כוללת הרבה עניינים והראשונים קראוה ש"ס קטן", וגם יד הכל לומדים, ואף מלמדי תינוקות ובר בי רב וכו'"[3].
ודברי בעל הפלאה
נדמה שכל המשפט: "כוללת הרבה עניינים והראשונים קראוה ש"ס קטן", לקוח כמעט כצורתו מהקדמתו של ר' פנחס הלוי איש הורוויץ ל"ספר כתובה" (דפוס ראשון, אופנבך תקמ"ז)[4]. וכך כותב בעל "ההפלאה" בהקדמתו.
"…והנה בחרתי לברר ולהוציא לאורה חידושי מסכת כתובות מקודם, להיות למדתי מס' זו בישיבה בטרם בואי הנה [לפראנקפורט דמיין] ובתוך לימוד המסכתא נתקבלתי הנה, וחזרתי מתחילתה בפעם שנייה בלימוד הישיבה. לא הנחתי סוגיא ועניין אחד שלא ביררתי אותו בישיבה, בשגם כי מסכתא זו כוללת כל ענינים והראשונים קראוה ש"ס קטן". ע"כ אמרתי, זה יצא ראשונה".
וכבר הזכיר הרב ישראל פורת בספרו "מבוא התלמוד" למסכת כתובות (ניו-יורק תש"ך), את הכינוי "ש"ס קטן" והסתמך על דבריו של בעל "ההפלאה".
"בשם תלמוד קטן יכונה"
והנה כינוי זה מופיע בדפוס עשרות שנים לפני "ההפלאה". מתנוסס הוא בשער הדפוס הראשון של ספר "שיטה מקובצת" למסכת כתובות (קושטא תצ"ח).
והרי שער הספר: "ספר אסיפת זקנים והוא חידושי מסכת כתובות אשר בשם תלמוד קטן יכונה, אשר קיבצם הרב המוסמך הגאון כמוהר"ר בצלאל אשכנזי מספרי כתיבת יד וכו' וכו' וקראו בשם שיטה מקובצת…"
שער זה נדפס ב"שיטה מקובצת" גם בדפוסי שטראסבורג (תקל"ז), ז'ולקוב (תקפ"ח), למברג (תקצ"ז) ווארשה (תרכ"ב)[5].
מדפיסי וארשה (תרס"ב) הפכו את השער וכתבו: "ספר שיטה מקובצת, והוא חידושי כתובות אשר קיבצם הרב וכו' וכו' וקראו בשם אסיפת זקנים", וגם השמיטו את הכינוי "תלמוד קטן". מאז הולכות ונדפסות כל המהדורות בהשמטת פיסקה זו מן השער, והכינוי "תלמוד קטן" הולך ונשכח.
מוצאים אנו את הכינוי גם קודם לכן. בשנת תפ"ט הופיעו באמשטרדם "חידושי הריטב"א למסכתות עירובין, תענית, מועד קטן, כתובות ובבא מציעא". הם הובאו לדפוס על-ידי ר' אברהם הורוויץ, שהיה דיין בפוזנא. ר' אברהם היה נכדו של ר' שעפטיל הורוויץ ונינו של השל"ה, והוא הדפיס עם הספר גם מקצת מחידושי אבותיו.
בהקדמתו הארוכה מספר ר' אברהם, שכמה כתבי-יד של הריטב"א היו שמורים בבית אבותיו, וזוכר הוא שבימי ילדותו, כשהיה אביו ר' ישעיה רב בפראנקפורט [הוא היה לאחר-מכן רב בפוזנא] היו הלומדים בישיבה מחבבים את חידושי הריטב"א. והם הפצירו באביו להביאם לדפוס "למען יפוצו חוצה, לזכות בהם את הרבים". ובפרט שהיו בתוכם גם חידושים ל"מסכת כתובות אשר יכונה [תכונה] בשם ש"ס קטן".
באותן השנים נדפסו בפראג חידושי הרא"ה למסכת כתובות[6], וגם בספר זה נמצא הכינוי "תלמוד קטן". וכך כותב ר' שמואל אופנהיים, בעל כתב-היד, בהקדמתו לספר:
"…וגדולים צדיקים במיתתן שזכו וזיכו את בני דור השלישי עתיד ליטהר טהור יומא ים התלמוד הקטן, חידושיו על מס' כתובו' הגסה דמייתבא דעת חכמים נוחה הימנו…"[7]
בשנת תפ"א הדפיס ר' יונה ב"ר יעקב, המדפיס מקושטא, באמשטרדם ששם התגורר אז, את ס' "שיטה מקובצת" למסכת בבא מציעא. בהקדמתו הוא מודיע שישנן גם "שיטות מקובצות" על מסכתות כתובות ובבא בתרא. והוא אומר: "…עוד זאת אדרש לכם בית ישראל. הנה נמצא אתנו חידושי מסכת כתובות, אשר בשם תלמוד קטן יכונה, והיא מקובצת לאותו המחבר מאותן הגאונים עצמן. הנמצא כזה בבית מורינו ורבינו נזר החכמים תנא דאורייתא ארי דברי עילאי הרב המובהק כמוהר"ר יאודה רוזאניס [הוא בעל "משנה למלך"] נר"ו יאיר…"
בהוצאות המאוחרות של ס' "שיטה מקובצת" למסכת בבא מציעא, נדפסה ההקדמה בשלימותה, ופיסקה זו בכללה, רק בדפוסי למברג תר"כ, תרל"א ותרל"ז[8].
תלמוד קטן
עקבות הכינוי "תלמוד קטן" מוצאים אנו בדפוס עוד כמה שנים קודם לכן.
ר' עקיבא ב"ר יהודה, מלומדי הקלויז מיסודו של ר' אשר לעמלי במנהיים[9], כותב בתוך הקדמתו לספרו "האהל עולם". על מסכת כתובות (פראנקפורט תע"ד): "…וסהדי במרומים, שאין בחיבור זה רק מקצת מחידושי אשר חידשתי על מסכת כתובות, תלמוד קטן וגדול שם הוא…"
ואף אם ירצה מי לפרש: תלמוד קטן וגדול שם הוא – לימוד קטן וגדול שם הוא, הרי אין ספק שלעיני הכותב ריחף הכינוי "תלמוד קטן", כשם שהיו נגדו עיניו דברי איוב "קטן וגדול שם הוא" (ג', י"ט).
ועוד משהו על הכינוי: "תלמוד קטן", ידועים דברי ר' אברהם ב"ר דוד ב"ספר הקבלה", על הרי"ף וחיבורו: "וחיבר [רבי יצחק אלפסי] הלכות כמו תלמוד קטן".
ומוצאים אנו עוד ספר שנתכנה בכינוי זה. ר' משה חאגיז קורא כך לפירוש למשניות "עץ חיים" שחיבר אביו ר' יעקב חאגיז. וכך כותב ר' משה חאגיז בספרו "משנת חכמים" (דפוס ראשון, וואנדזבעק תצ"ב): "…והספר ("עץ חיים") הוא אחרון ונמצא ביד כל אדם, כי לרוב חשיבותו והיותו תלמוד קטן. ולמי שכבר שנה התלמוד גדול יכול לחזור עליו בקל מתוך פירושו, ועץ חיים הוא לכל המחזיקים בו ללמוד בכל יום פרק משנה מתוך פירושו הקצר" (פרק: המעלה הכ"ג באמונת החכמים, סימן תרכ"ד)[10].
השתמשו ומשתמשים בכינוי "ש"ס קטן" גם לגבי ש"סים שנדפסו ב"כרך קטן" או ב"דפים קטנים", כלומר בגודל אוקטאבו או בדומה לכך, והוא שימוש ותיק ושגור מאוד בכתב ובפי הבריות[11]. ואף נכנס הוא לפלקלור. כי כך "אמרי אינשי,: "צריך לו ליהודי שלושה ש"סים: ש"ס גדול – שיהיה עמו בביתו. ש"ס קטן – שיקח עמו בדרכו. וש"ס שלישי – מונח יהיה [כבקופסא] בראשו"[12].
מתוך הצופה כא בתשרי תשכ"ט
[1] צוואת ר' שעפטיל נדפסה בפעם הראשונה בסוף ספר "יש נוחלין", דפוס אמשטרדם תס"א. ר' ב. מ. לוין מציין, שדברי ר' שעפטיל מובאים על ידי החיד"א ב"ברכי יוסף" ליורה דעה, סימן רמ"ו. נוסיף, שהם מובאים על ידי החיד"א גם ב"שם הגדולים", ערך תלמוד בבלי.
[2] מצאתי מליצה דומה ביחס לסדר קדשים. ר' עקיבא טרעני ממיץ כותב בהקדמה לספרו "מעין גנים" על מסכתות זבחים ומנחות (מיץ תקכ"ז): "…והנה שמעתי דיבת רבים, אומרים מה יתרון לעמול ולעסוק בהילכתא למשיחא, ובאמת שוה והבל ידברו כי הוא [לימוד ענייני קדשים] מפתח גדול בש"ס (יש ספרים המכונים או מתוארים כ"מפתח לש"ס", ואכמ"ל).
[3] מסכת כתובות היתה מאז אחת המסכתות שנלמדה עם תלמידים. בקולופון של מסכת כתובות, דפוס קורו גישמי, כפר המסוך לקושטא, משנת שנ"ז בערך, אומר המדפיס: "…כלתה רוחי ונשמתי… להדפיס קצת מסכתות הנהוגות להגות בהן תלמידים. התחלתי להדפיס המסכתא הזאת…". בין המסכתות הבודדות שנדפסו מטעם פרנסי התלמוד-תורה בסאלוניקי לטובת התלמידים היתה גם מסכת כתובות. בשער מסכת כתובות, דפוס סאלוניקי, שנת תס"ז, נאמר: "מסכת כתובות עם פירוש רש"י ותוספות נדפס עתה מחדש באותיות חדשות נעשו לדרישת ובקשת והשתדלות מפרנסי ומנהיגי הזמן של תלמוד תורה יע"א לזכות את הרבים ללמוד וללמד לתלמידים ה' ישמרם…". על דפוס אחר של מסכת כתובות מטעם הת"ת בסאלוניקי, עיין במאמרו של ד"ר יצחק ריבקינד: "ספרי סאלוניקי" ("קרית ספר" שנה א', עמ' 302).
[4] הספר ידוע יותר בשם "הפלאה", שהוא השם הכולל שקרא ר' פנחס הורוויץ לחידושיו על ש"ס.
[5] דפוס למברג (תרכ"א) לא ראיתי.
[6] חידושי הרא"ה על כתובות נדפסו בשנת תפ"ב. אך יש המאחרים קצת את שנת הדפסתו (עיין "אוצר הספרים" לא. בן יעקב, ו"קהלת משה" לר' שמואל וינר). הדיעה ראשונה נראית נכונה, ואכמ"ל.
[7] ההקדמה כולה חרוזה מפסוקים ומאמרי חז"ל ואין כאן המקום לציין את מקורם. נעמוד רק על מליצה אחת, הואיל והיא חוזרת בכמה הקדמות וחידושים למסכת כתובות: "כתובות הגסה דמייתבא דעת…", היא ע"פ יומא ע"ט: "כותבת הגסה וכו' ובהכי מייתבא דעתא". ר' משה מא"י המדפיס של חידושי הרשב"א [והם באמת לרמב"ן] למסכת כתובות, מיץ תקכ"ה, כותב: "…ובכתובות מייתבא דעתי' וכו'…". בהסכמתו לדפוס השני של ס' "שיטה מקובצת" לכתובות (שטראסבורג תקל"ז) כותב הג' ר' יוסי, אב"ד דק"ק פוסויילר: "…שיטה מקובצת מסודרת על מסכת כתובות הגסה דמיתבא דעת ישרים…".
[8] בדפוסי ברלין תרכ"ו לרמברג תקפ"ז נדפסה ההקדמה בהשמטות. מדפוס וארשה תרל"ט ואילך לא נדפסה ההקדמה כלל.
[9] עיין על קלויז זה: Isak Unna: Die Lemle Moses Klausstiftung in Mannheim (Frankfurt 1908-1909).
[10] אולי כדאי לציין, שבעל "חות יאיר" (סימן קכ"ד) קורא לפירוש המשניות של ר' עובדיה מברטנורא: "ש"ס ממש".
ר' ב. מ. לוין מתאר את ספר "מתיבות" כתלמוד קטן – ואמנם הדפיס תואר זה בשער שרידי הספר שהוציא לאור (ירושלים תרצ"ד). ועיין שם במבוא שלו עמ' XIX.
ר' שלמה בכור-חוצין הוציא ספר בו מסודרים מאמרי ש"ס לכל יום, מלוקטים מן הספר "חק לישראל". הוא קרא לחיבור בשם "תלמוד קטן", נדפס בראשונה בשנת תרל"ז ולאחר-מכן עוד כמה פעמים.
בספריית הבודליאנה באוכספורד נמצא כתב-יד בשם ,ים התלמוד", ובו כללי הש"ס, ויד מאוחרת יותר רשמה על החיבור "ס' תלמוד קטן" (עיין רשימת נויבואר של כ"י הבודליאנה מס. 2262).
[11] עיין "מאמר על הדפסת התלמוד" לר' רפאל נתן נטע רבינוביץ (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים). עמ' ק' הערה ה', עמ' קמ"ד-קמ"ט, ובהשלמות א. מ. הברמן שם עמ' קצ"ח-קצ"ט; מכתבו של הרב ר' יוסף אב"ד קריניק, מתלמידי הגאון ר' חיים מוואלוז'ין (נדפס שנין על-ידי ש. אסף ב"מקורות לתולדות החנוך בישראל" כרך ד', עמ' קע"ח-קע"ט): דברי המביא לבית הדפוס של "גליוני הש"ס" לגר"י ענגיל (וינה תרפ"ד) ועוד. ועיין גם השלמות א. מ. הברמן הנזכרות למעלה, עמ' קפ"א, בקשר להדפסת התלמוד בכרך אחד.
[12] שמעתי מפי הרב בן-ציון הכהן מברוקלין, בספרייתו העשירה מצאתי גם ס' שיטה מקובצת למסכת בבא מציעא, דפוס למברג תר"ך, שלא השגתי בספריות הציבוריות כאן.
יש עוד מובן עממי לכינוי "ש"ס קטן", אך אין עניינו כאן, עיין יצחק ריבקינד: "דער קאמפף קעגן אזארט שפילן ביי יידן". 1946, במפתח למונחי לשון המשחקים, ערך "ש"ס קטן".