אגודה להפצת השפה העברית בפאריס לפני למעלה ממאה שנה
בסוף שנת תרמ"ט יסדו בירושלים אליעזר בן-יהודה, הרב יעקב מאיר ועוד אישים אגודה בשם "שפה ברורה," לשם הפצת הדיבור העברי והרחבת הלשון העברית. אף-על-פי שהאגודה הזאת לא האריכה ימים גרם שמע ייסודה להקמתן של אגודות דומות, מהן שגם כן נקראו "שפה ברורה", במקומות שונים בגולה.
ד"ר ישראל קלויזנר מתאר במחקרו "חלוצי הדיבור העברי בארץ ישראל,, שנכנס לאסופתו "בדרכי ציון" (ירושלים, תשל"ח), את ייסודן ופעולותיהן בגולה של אגודות שונות לשם הפצת הדיבור העברי. אחדות מהן הוקמו עוד לפני שנוסדה "שפה ברורה" בירושלים, אך רבות נוסדו לאחר מכן. היו קיימות אגודות באודיסה, פינסק, מינסק, וילנא, ביאליסטוק, וארשה, מוסקבה, בוקרסט, לבוב, קראקא, פשמישל, דרבנד (קאווקאז), וינה, ברלין, ועוד.
לא ד"ר קלוזנר ולא אחרים שכתבו על אותו נושא (עיין בספרו של הרב שמעון פדרבוש "הלשון העברית בישראל ובעמים", מוסד הרב קוק, תשכ"ח, עמ' 378-373) הזכירו כי גם בפאריס נוסדה בפרק זמן זה אגודה להפצת השפה העברית.
זכרון-הדברים של הישיבה הראשונה של אגודה זו נשתמר בארכיונו הפרטי של איש המדע הדגול מרדכי זאב חווקין הנמצא בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
מרדכי זאב חווקין, יליד אוקראינה, המציא נסיובים נגד החולי-רע ומחלת הדבר ועשה שנים רבות בהודו שם נלחם במחלות אלה. הוא היה שומר תורה ומצוות ובימי מלחמת העולם הראשונה פירסם מסה גדולה בשבח היהדות האורתודוקסית, שתורגם לכמה שפות. במותו – הוא נפטר בשעת 1930, והוא בן שבעים – ציווה את רכושו לתמיכה בתלמודי-תורה וישיבות במזרח אירופה.
הוא היה כל ימיו ציוני נלהב ובימי שבתו בפאריס, שם עבד במכון פסטור, היה פעיל מאוד באגודת חובבי ציון המקומיות. גם השתתף בישיבת היסוד של האגודה להפצת העברית – שהיא נושא רשימה זו – ונבחר לשמש גזבר 1.
פרטי-כל הישיבה הראשונה, הכתוב עברית, פותח באקדמה שבעקבות רעיון תחיית הלאום, הרצון להכין בארץ ישראל מושבות בעד אחינו האומללים במזרח אירופה, התעוררה גם ההכרה כי הגיעה העת לעבוד ולפעול למען השפה העברית. "אם עלינו להחיות את עם עֵבֶר, עלינו גם כן להחיות את שפת עבר, כי אין עם בלא שפה ואין אומה בלא לשון".
בהמשך אנו קוראים על מאמצי בני ארץ ישראל למען הפצת העברית והשפעת פעולותיהם על בני הגולה.
"כל זאת ראו והבינו טובי בני עמנו היושבים לפני ד' בארץ הקודש ויגמרו בדעתם ליסד אגודה בשם 'שפה ברורה' אשר תכליתה תהיה לשרש מקרב בני עמנו היושבים בארץ הקדושה והעובדים את אדמתה את הלשונות השונות, הנשחתות והנמאסות, ולהחיות בפיהם את שפת קדשנו העתיקה שארית מחמדינו מימי קדם, לשים אותה ללשון מדוברת ולחדש הדרתה כבימי המלכים והנביאים, ות"ל חפצם בידם הצליח…
"ואחריהם החרו והחזיקו רבים מעמנו בארצות שונות וביחוד בארץ רוסיה, אשר בחמישים השנים האחרונות עלתה ידיעתם על טהרת לשון הקדוש באופן מאוד נעלה כנודע לכל ליסד גם כן אגודות אגודות ללמוד וללמד שפת עבר לא רק בכתב, אך לדבר בה למען ימצאו את עצמם הכן עת אשר יגיע אליהם התור והקול ישמע לאמר: עלו ציונה! יוכלו לעלות אל ארצנו ולדבר שם בשפתנו…"
בדברים הבאים אנו שומעים על יוזם האגודה. היה זה המזרחן הידוע, הפרופ' יוסף הלוי, חובב ציון נלהב ומעריץ השפה העברית, שהורה לשון געז (חבשית) במוסד גבוה בפאריס2 .
"ועתה גם אדונינו וידידנו הנכבד הרב החכם הנודע, אביר הסופרים, אחד המצויינים בהספרות העברית, מורה ללשונות בני קדם בבית מדרש המדעים הגבוה בפאריס, הרב ר' יוסף הלוי… ועורר גם כן את לבות שנים מחובבי ציון ה"ה החכם הסופר המהיר, משכיל בכל דרכיו הר"ר ר' אברהם פראג3 ומשנהו האדון יוסף שפאניען, אחד מבני ציון הלוחמים עבור הרעיון הקדוש "ישוב ארץ ישראל,, ושנים אלה יצאו תחת דגל "הלוי" ללחום אתו יחד מלחמת השפה העברית בבירת צרפת המדינה… להפיץ ולהרחיב את ידיעת השפה גם בין אחינו המתגוררים פה ויוציאו קול קורא אל כל חובבי שפת עבר כי יתאספו לאסיפה ויהיו לאגודה אחת לפעול ולעבוד יחד לתועלת השפה שארית מחמדינו".
והנה כמה דברים מתוך תיאור האסיפה:
"ביום ה', 23 ליוני 1892 (תימה גדולה שרשמו התאריך הלועזי!) בערב התאספו בבית הכנסת אשר ב-רי דה לה בול רוז, ומה נהדר היה המחזה בהתאסף טובי משכילינו, ויבואו צעירים וזקנים יחדו, עולי ימים וישישים ומגמת פניהם אחת להעיר ולעורר אהבת השפה העבריה בלב כל אחינו…"
פרופ' הלוי נבחר לישב בראש האסיפה. הוא ביקש את האדונים פראג, סירקין ושפאניען לעלות אל הבמה.
פרופ' הלוי פתח את האסיפה, בדברו בצרפתית ביאר את מטרת האסיפה: "ליסד אגודה אשר תכליתה תהיה להפיץ ידיעת שפת קדשנו בקרב אחינו בארץ הזאת. להחזיק בידי הספרות העברית ולפעול ולעבוד לטובת השפה".
בהמשך הדברים הראה פרופ' הלוי לדעת, כיד ידיעתו הרחבה והעמוקה בחכמת הלשון את יקר תפארת הלשון העברית העשירה במבטאים נעימים והיכולת להחיות אותה ולעשות אותה בינינו לשפה מדוברת, וכן הראה לדעת את מעלתה על יתר השפות וכי גם אחרי זקנתה נעלה היא על שפות אירופה הצעירות ממנה. הוא הדגיש נחיצות תחית השפה העברית לתחית ותקומת עמנו, וביקש מאת הנאספים להיות אתו בעצה אחת ולעזור בכל כוחם להוציא את הרעיון היקר הזה מן הכח אל הפועל.
הנאספים הודו על דבריו במחיאת כפים.
בזכרון הדברים של האסיפה באה כאן רשימה של המשתתפים ושל אנשים שלא היו שם אבל הודיעו על הצטרפותם לאגודה. בסך הכל מנתה אז האגודה 25 חברים. בין הנוכחים היו: מאיר דיזנגוף, שעשה אז בצרפת, הסופר העברי אברהם לודויפול ויוסף מוהליבר 4, נכד של הרב שמואל מוהליבר, שלמד אז בצרפת בבית ספר גבוה לחקלאות.
פרופ' הלוי הציע לבחור ועד אשר יפקח על ענייני האגודה.
כאשר מר פראג הציע לבחור את פרופ' הלוי כיושב ראש, השיב הלה: "אם כי בכל לבי ונפשי הנני נתון למטרת החברה, ירא אני לקחת על שכמי משרה נכבדה זו, פן מרוב טרדותי לא אוכל לבוא כפעם בפעם אל אסיפות החברה וחטאתי לרעיון הקדוש משאת נפשכם ונפשי", הוא הציע לבחור את האדון פראג שהוא "ראוי והגון למשרה זו ואנוכי מצדי אעשה למענכם ככל יכולתי".
מר פראג ענה על כך: "דבר גדול כתחית השפה לא יוכל לצאת לפועל רק בעזרת כבירי המדע אשר יצא להם שם בספרות העברית, ורק אם איש כהלוי יעמוד בראש החברה ימצאו דבריה מסילות בלבות אחינו אשר יאמינו בה ובמטרתה וזולתו לא תיכון אגודתנו".
מר דיזנגוף הציע לבחור את פרופ' הלוי לראש ואת אדון פראג למשנה לו. כולם הסכימו לכך. נבחרו גם ד"ר חווקין לגזבר, מר שפאניען למזכיר ומר שמרקין לסגנו.
אחר כך נשאו ונתנו אודות ההברות השונות של העברית הנהוגות אצלנו, והוחלט ברוב דעות לתת היתרון להברת הספרים.
הוחלט גם כן כי על חבר לשלם לפחות ששה פראנקים לשנה לקופת האגודה.
בסוף זכרון הדברים כתובה הצהרה בשפה הצרפתית: "החתומים מטה מצהירים שהם מצטרפים לאגודה (שהיא בתהליך של התאגנות) להפצת הלשון העברית.
פאריס, 23 ליוני 1892.
באות החתימות (באותיות לועזיות).
* * *
עד כאן זכרון הדברים של ידוע מי רשם אותו, של האסיפה הראשונה של האגודה.
עד כמה שאני יודע לא נמצא יותר חומר על האגודה בארכיונו של ד"ר חווקין. (כעבור חצי שנה בערך יצא חווקין להודו).
ב"המגיד", י"ח מרחשון תרנ"ג, באה ידיעה זו מפאריס: "שפה ברורה" – נראה שכך קראו לאגודה – בעירנו עשתה אזכרה לנשמת משוררנו יל"ג והחכם המצוין יוסף הלוי דרש דרשה מעניין היום.
יתכן שיתגלו ידיעות נוספות על האגודה בעתונות היהודית של הימים ההם.
מתוך "הדואר" 09/09/1990
- 1 ראה על חווקין ופעילותו בכרכים החדשים של "האנציקלופדיה של הציונות הדתית" (בעריכת יצחק וגאולה רפאל) העומדים לצאת בקרוב
- 2 ד"ר י. קלויזנר כותב בספרו "בדרכי ציון" (עמ' 378) כי יוסף הלוי ביקר בחודש אב תרנ"א בירושלים וקרא לחדש את קיומה של האגודה "שפה ברורה" ועליה לשקוד על העשרת אוצר המלים של השפה העברית על ידי יצירת מלים חדשות.
ועיין ב"האנציקלופדיה העברית" (בערכו) כי עוד בשנת 1861 קרא הלוי במאמר ב"המגיד" להקמת חברה בשם "מרפא לשון" שתשקוד על הרחבת הלשון העברית.
3 היה עורך כתב-העת "ארשיוו איזראליט" שיצא בפאריס. - 4 היה מוסמך לרבנות והוכתר בתואר דוקטור על ידי אוניברסיטה בגרמניה. נבחר כרב מטעם בביאליסטוק. היה שם יושב ראש אגודת חובב שפת עבר. בשנת 1920 התיישב בארץ.
- היה סגן מנהל בית המדרש למורים בירושלים ולאחר מכן מנהל הגימנסיה העברית שבעיר, עיין עליו דור תדהר, "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובניו", כרך א', עמ' 292-291.