גלגולה של מליצה
רבי ידעיה הפניני חותם ספרו "בחינת עולם" בדברים אלה:
"סוף דבר תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן ראשם בחשיבות, הרב המורה הגדול, רבינו משה בן הרב הגדול רבינו מימון זצ"ל, אשר אין ערוך עליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד".
רבי מנשה בן ישראל שחי כשלוש מאות שנה אחריו, חיבר ספר "נשמת חיים" על השארות הנפש, בו הביא דברים מן הספרים שלנו ומספרי האומות, ורבים בו דברים מן הזוהר. את חיבורו סיים בפרפרזה של דברי ידעיה הפניני הנ"ל:
"סוף דבר תימין לבי בספר תורת משה וחכמינו ז"ל או תשמאיל בספרי החכמות, האמן בכל מה שהאמין הרשב"י, אחרון לכת חכמי המשנה וראשון במעלה ובחשיבות, אשר כמעט אין ערוך לו בכל חכמי ישראל".
כשם שחכמים וסופרים השתמשו באימרה "ממשה עד משה לא קם כמשה". בה מצאה ההערצה לרמב"ם את ביטויה הקלאסי, לגבי אישים אחרים מתקופות וארצות שונות, כך קראו מליצת הפניני על הרמב"ם "אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות" והדומה לה על גדולי ישראל אחרים, מהם שחיו לפני הרמב"ם ומהם שחיו אחריו.
רב האי גאון מתואר בספרות של הדורות האחרונים: "אחרון הגאונים בזמן וראשונם במעלה"[א]. אימרה זאת, הכוללת בתוכה הנמסר על הגאון ב"ספר הקבלה" של רבי אברהם ב"ר דוד: "וכמוהו לא היה לפניו בגאונים והוא היה סוף הגאונים", יסודה במליצה הנ"ל של הפניני. האימרה הזאת מצויה בידינו בכמה נוסחים[ב].
רבי יהודה כלץ היה חכם ספרדי אשר כמה שנים לפני הגירוש יצא מארצו לצפון אפריקה. הוא חיבר "משיח אלמים", פירוש על פירוש רש"י לתורה. בהקדמתו לאותו פירוש – שנדפס בשנת תשמ"ו מכתב-יד בירושלים – הוא כותב בשבח רש"י:
"ועליו אני אומר דרך הלצה כי ישר דבר ה' כי רש"י דבר ה'. וכל מעשהו באמונה בלשון מועט כולל דברים מרובים, מעט שהוא מחזיק את המרובה, והוא נתעסק בשיתא סדרי. אחרון הגאונים וראשם בחשיבות.
רבי יצחק הכהן מאוסטרהא כותב בהקדמתו לספרו "קיצור מזרחי" (פראג, שס"ד-שס"ט) על רבו המובהק רבי שלמה ב"ר יהודה, הוא ר' שלמה ליבוש"ס הידוע גם כרש"ל השני: "אחרון בזמן שלם במעלה" (וראה שם בהמשך: ושלמות ענוה וחסידות, שלם בתורה, שלם בחכמה, וכו').
רבי שלמה ב"ר יהודה היה תלמיד רבי שלום שכנא ורבי שלמה לוריא, ושימש בקודש בקהלות לובלין, פוזנא ואחרות. העמיד תלמידים הרבה. על תלמידיו נמנו רבי ישעי' סג"ל הורוויץ, בעל "שני לוחות הברית", רבי יהושע ולק הכהן, בעל הסמ"ע, רבי יואל סירקיש, בעל הב"ח, ועוד[ג].
הרב יחזקאל אברמסקי קרא מליצתו של רבי ידעיה הפניני על ספרו של רבו הגדול, רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. וזה שם המאמר שתרם לספר הזכרון לגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, שיצא בעריכתו (לונדון תש"ב): דוגמאות מקונטרס ערוך של הארות והערות אל הספר הראשון במעלה ואחרון בזמן "חדושי רבנו חיים הלוי על הספר 'היד החזקה' "[ד].
מתוך "סיני" קלד ניסן-אלול תשס"ד
תוספת מ"סיני" קלט.
ב"סיני" ניסן-אלול תשס"ד כתבתי על המליצה "אחרון הגאונים בזמן ראשון בחשיבות" והדומות לה. מאז ראיתי כי על מצבתו בווינא של הרב רבי מנוח הנדל, בעל "חכמת מנוח" ועוד ספרים, כתבו, "אחרון הגאונים וראש לנבונים". עיין במאמרו של הרב אביגדור ברגר על הרב רבי מנוח הענדל בספר הזכרון להגרי"ג ז'ולטי זצ"ל, ירושלים תשמ"ז (עמ' של"א).
[א] ש. אסף "תקופת הגאונים וספרותה" עמ' קצט. וראה א. כרמולי בספר טעם זקנים" לר' אליעזר אשכנזי (פרנקפורט תרט"ו): "האחרון בזמן והראשון במעלה". רבי שמעון משה חאנעס, "תולדות הפוסקים". (ווארשה תרפ"ב), ערך "מקח וממכר": "אחרון הגאונים בזמן וראשון להם במעלה".
[ב] הוסף על המובאות בהערה הקודמת: "אחרון הגאונים בזמן וחשוב במעלה" – ר' ב. מ. לוין "סיני" שנה א' חוברות י"ב-י"ג, תרצ"ח (החוברת מוקדשת לרב האי גאון). "אחרון הגאונים בזמן וראשם במעלה" – הקדמה ל"משפטי שבועות", ירושלים, מהדורת אור זרוע, ועוד.
[ג] פסקים ותשובות של רבי שלמה ב"ר יהודה פורסמו מכ"י על ידי הרב יצחק הערשקאוויטש (ברוקלין, תשמ"ח).
[ד] ויש עוד להעיר על דברי ר' יצחק כהן מאוסטרהא בהקדמתו לספרו "קצור המזרחי" בשבח רבו הרב ר' שלמה ר' ליבוש'ס מלובלין: "אחרון בזמן שלם במעלה, ושלמת ענוה וחסידות, שלם בתורה, שלם בחכמה…". אין ספק שנגד עיני רוחו של הכותב היתה האימרה "אחרון בזמן ראשון במעלה" והוא התאימה לצרכו.