גלגולו של פסוק
"אחרי מי יצא מלך ישראל, אחרי מי אתה רודף, אחרי כלב מת אחרי פרעוש אחד" (שמואל-א כד, טו) אמר לו דוד לשאול אחר שכרת את כנף מעיל המלך במערה.
בלשון הזו השיבו גדולי ישראל מתוך ענוותנות יתרה לחבריהם-שואליהם. כלומר, למה פונים אתם אלינו בשאלות הרי דעתכם רחבה מדעתנו[א].
דומה שהראשון שאנו מוצאים אותו משתמש בלשון כזו במובן הנ"ל, הוא המהר"ם מרוטנבורג.
כותב הוא באחת מתשובותיו (תשובות מהר"ם בר' ברוך, פרסבורג תרנ"ה, סימן כט): "אחרי מי רודף מלך ישראל[ב], מוהר"ר יקותיאל, אין הכרעת תלמיד מכרעת…".
כמה דורות אחריו מוצאים אנו את המהרי"ל משיב בלשון כזו למהר"ר יחיאל וליתר חכמי ק"ק מידפורק: "אחרי מי רדפתם, אחר פרעוש אחד כמוני[ג], עבדכם זנב שועלים, איך אפתח במילין קמי אשר קטנם עבה ממתני רבו' שי'…" (תשובות מהרי"ל החדשות, מהדורת הרב יצחק סץ, מכון ירושלים, תשל"ז, סימן קיא).
מוהר"ר יעקב ווייל היה תלמידו של המהרי"ל, בתשובתיו מצוייה הלשון שאנו דנים בה כמה פעמים, כפי שכבר העיר הרב יעקב גליס ע"ה במבואו למהדורת התשובות שנדפסה בירושלים בשנת תשמ"ח. עיין שם סימן ד' שהשיב למה"ר נתן מאיגר, סימן נב שנכתב למה"ר אברהם כ"ץ. וסימן קנב בו הוא פונה על מהר"ף. לפי רבי יעקב פריימאן, מבוא ל"לקט יושב" יורה דעה, עמ' מח. הוא מה"ר פינחס, שהיה רב בפוזנא, שויידניץ ופראג, שאליו כתב הרב יודא מינץ התשובה המובאת להלן. לפי הרב יונתן שרגא דומב, מהדיר תשובות מהר"י ווייל, מכון ירושלים, חלק א, תשס"א מהר"ף הוא כנראה מהר"ר פרץ. כאן נביא רק דברים מסימן נב: "פטיש החזק, עמוד הימיני, מהר"א כ"ץ, אחר מי רודף מלך ישראל, אחר פרעוש אחד, אחר כלב המת. מי אנכי כי באתי עד הלום, שמששת את כלי. לית בי לא כחל ולא סרק ולא יעלה חן, וצעיר אני בימים ובינת אדם אין לי, ועדיין לא הגעתי לדעת הפעוטות…".
הרב יוסף קולון, בן דורו של המהר"י ווייל, כותב בתשובותיו (שורש קכט) לאחד משואליו: "אחרי מי רודף מלך ישראל, אחר פרעוש אחד, אשר אין בו דעה לשאול, אחר הקורא קריאה משובשת…"[ד].
הרב יודא מינץ. רבה של פדובה, מבני תקופתו של המהרי"ק, כותב בתשובה אחת (שו"ת מהר"י מינץ. סימן יב): "פטיש החזק, עמוד הימיני, ה"ה ר"ג מהר"ר פינחס יצ"ו… אחר מי רודף מלך ישראל, אחר פרעוש אחד, אחר כלב המת, להסכים עם מכ"ת להתיר אשה שנפלה לפני יבם מומר…".
מהר"ם אל-אשקר, בן זמנו של המהר"י מינץ, אך צעיר ממנו, פונה בלשון הנ"ל בתפילה אל ה': "ומה אני ומה חיי וכל מאויי, כי תביאני במשפט על כל נעלם… אחרי מי ירדוף המלך, מלכו של עולם, הא-ל הגדול המיוחד, אחרי פרעוש אחד, כחלום יעוף וכחזיון לילה יורד לשכון בעלטה…" (תפילה זו ובקשותיו של מהר"ם אל-אשקר נדפסו בסוף ספר שו"ת שלו).
לבסוף אצטט מליצה על פי שמואל-א כד, טו, המובאת על ידי אחד האחרונים, שו"ת מעיל צדקה, לרבי יונה לנדסופר, מחכמי פראג, סימן ג', והוא משתמש בה במובן שונה מן הראשונים שהזכרנו למעלה. נמצא כתוב שם: "הובא לפני אדוני מו"ר – הכוונה לגאון רבי אברהם ברודא – מקצת דברי והוא הירבה להשיב נגדי, ואני אומר אחר מי ירדוף מלך ישראל וכו' ואני כמוץ אשר תדפנו רוח מרוח בינתו אשר עליו, ואני לא אמרתי לקבל דעתי, זולת בדרך פלפולי בעלמא…". ברור שבתלונתו "אחר מי ירדוף מלך ישראל וכו' ", הוא מתכוון להשגותיו של מו"ר על דבריו, עיי"ש.
מתוך "סיני" קלט.
[א] בספרות התשובות מוצאים אנו ביטויים ומליצות ענוה של המשיבים, שאינם ראויים או מוסמכים להשיב על השאלות שהובאו לפניהם: "איני כדאי ששלחתם אלי…" (שו"ת מהר"ם בר' ברוך, פרסבורג. תרנ"ה, סימן קיח). "מדוע באתם אלי לשאלני דבר המשפט, הלא קנקני ריקם, שאין בו לא חדש ולא ישן…" (תשובות מהר"ם מינץ, מהדורת הרב יונתן שרגא דומב, מכון ירושלים, תשנ"א, סימן י"ז) ועוד. אנחנו דנים כאן רק במליצות הנשענות, פחות או יותר, על הפסוק בשמואל-א כד, טו.
[ב] רבנן איקרו מלכי (גיטין סב, א). מוצאים אנו בתשובות שרבנים מתארים גדולי תורה בתואר מלך. להרב יוסף ב"ר מנחם פונה אחד משואליו בלשון: "שלום לך, שלום אל המלך, אשר שמעו גדול והולך…" (תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן ג. שים לב לכפילות השלום, ועיין גיטין שם). אחד השואלים של רבי יואל סירקיש, קורא עליו: "תפארת גאון עוזנו, קדוש ישראל מלכנו" (שו"ת הב"ח החדשות, סימן מח): יש ומהר"ם מלובלין חותם: הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה ז"ל חתן המלך הגאון מהרי"ץ כ"ץ ז"ל. על מצבתו של הרש"ל בלובלין כתוב: "פה מונח אביר האבירים, מלך על כל חכמי המורים" (ש. ב. ניסנסוים "לקורות היהודים בלובלין").
[ג] עיין שו"ת הרי"ד (מהדורת א. י. ורטהיימר, סימן סב): "ומה אני נחשב פרעוש אחד כתרגומו…" (התרגום, שמואל-א, כד, טו: הדיוט חד). ועיין בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן קסג) שאומר שם אחד ההכותבים "ואני פרעוש והדיוט קופץ בראש".
[ד] במבוא לשו"ת מהרי"ק השלם (ירושלים, תשמ"ח) מובאים בטויים של ענוותנות של המהרי"ק המצויים בתשובותיו והמליצה הנ"ל בתוכם. מליצתו של המהרי"ק נשענת על שני פסוקים: שמואל-א כד, טו,ושם כו, כ: "כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעוש אחד, כאשר ירדוף הקורא בהרים".