לפני שבועיים. לאשתי ולי היה הכבוד והזכות להשתתף בחגיגת תורה יוצאת דופן. נערכה ארוחת ערב חגיגית לכבוד 60 שנה לאנציקלופדיה התלמודית ויום הולדתו ה-90 של הרב יהושע הוטנר, המנכ"ל המסור של האנציקלופדיה התלמודית והמכון לתלמוד ישראלי שלם. אישים מצטיינים שנשאו דברים בארוחת הערב, שנערכה במלון רנסנס בירושלים, היו משה קצב, נשיא ישראל; הרב הראשי הרב ישראל מאיר לאו; אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים; והרב זלמן נחמיה גולדברג, ראש בית הדין הגדול בירושלים וראש מערכת האנציקלופדיה התלמודית. חזן משה שטרן הציע מבחר חזנות.
האורחים מצאו במושבם חוברת כתובה ומאוירת להפליא, המתארת את תולדות האנציקלופדיה, מתוכם 24 כרכים (הכרך האחרון כולל את הערכים "יחלוקו" ל"יעלה ויבוא") ושני כרכים של מדדים – אינדקס נושאים ואינדקס ציטוטים מהתלמוד הבבלי – הופיעו עד כה. מהחוברת, שנכתבה על ידי הגאון רבי אורי דסברג, איש צוות האנציקלופדיה, אנו למדים שכאשר הגה הגאון רבי מאיר ברלין זצ"ל (בר-אילן) את הרעיון של הוצאת אנציקלופדיה תלמודית, הוא חשב על כך כאנציקלופדיה מורחבת. לקסיקון תלמוד שיסביר את כל המושגים התלמודיים ויפנה את התלמיד למקורות הרלוונטיים. זה היה אמור לשרת את הציבור הרחב וגם את התלמודיסטים המוכשרים, שכן לא לכל תלמיד יש הזמן להבהיר לעצמו ביסודיות את כל המושגים שהוא נתקל בו במהלך לימודיו.
הרב ברלין עצמו הכין ערך לדוגמא על איסור אבר מין החי (איבר או חלק מנותק מחיה חיה). זה כלל 500 מילים. הרב שלמה יוסף זוין, שהוזמן על ידי הרב ברלין לשמש כעורך האנציקלופדיה, היה בעד היקף גדול בהרבה של האנציקלופדיה. הוא הכין טיוטה לאותו ערך. הוא צטט גם את התלמוד הבבלי והירושלמי, את הרמב"ם וגם את הרשויות המוקדמות והמאוחרות יותר, הוא היה פי חמישה מהמערכון של הרב ברלין.
זה לא היה רק ערך המתאים למילון תלמוד מוגדל, אלא מאמר אנציקלופדיה במלוא מובן המילה. הרב ברלין קיבל את דעותיו של הרב זוין ביחס לתוכן האנציקלופדיה התלמודית ולאופן הצגתה. הרב ברלין נפטר בי"ט בניסן תש"ט (1949), מספר חודשים לפני פרסום הכרך השני של האנציקלופדיה.
הרב זוין כיהן כעורך הראשי של האנציקלופדיה עד לפטירתו בשנת 1979. לא זו בלבד שהיה לו את המילה האחרונה בטבעת השמות ובהגדרת הערכים הבודדים וכן בקביעת מבנים ותוכנם, אלא גם כתב אותם מחדש בסגנון הניאו-רבני המדויק והתמציתי שהוא יצר. (בחיבורו המבריק, "הרב זוין כמחנך תקופה חדשה בספרות ההלכתית", מתאר הרב יהושע הוטנר את תפקידו של הרב זוין בעולם התורה של ימיו). במהלך העבודה על האנציקלופדיה. הרב זוין נתקל בבעיות הלכתיות, שהפתרונות להן אינם מצויים בספרות הרבנית הקיימת. בחוברת הנזכרת לעיל יש רפרודוקציה של חילופי מכתבים בין הרב זוין לרבנים ז.ה.פ. פרנק ואיסר זלמן מלצר מתייחסים למעמדם הכתוב או הרבני של איסורים מסוימים לאבל.
שנו גם רפרודוקציה של הערותיו והערותיו (comments and notes) בכתב ידו של הרב זוין על ערך שנכתב על ידי עמית (coworker) לעבודה, המספק לנו מבט אינטימי על שיטת המחקר של הרב זוין. במהלך השנים, מגוון האנציקלופדיה הורחב עוד יותר.
ב-50 השנים האחרונות התפרסמו עבודות שונות הדנות, הן באריכות והן לעומק, בנושאים הלכתיים מסוימים. ספרות רבנית חדשה זו גרמה לעורכי האנציקלופדיה להרחיב עוד יותר את היקפו ולכלול בערכיה את כל מה שנכתב על הנושא. כתוצאה מכך, הערכים בכרכים המאוחרים גדולים הרבה יותר באופן יחסי מאלה של הקודמים. יתרה מכך, בעוד שהכרכים המוקדמים משמשים בעיקר אנשים בחיפוש אחר מידע מסוים, הכרכים המאוחרים משמשים גם הם במידה הולכת וגוברת, כספרי לימוד לתלמידים המבקשים הוראה שיטתית בתחומים שונים של ההלכה. כאמור, עד כה הופיעו 24 כרכים של האנציקלופדיה. הכרך ה-25 אמור להופיע בזמן הקרוב.
יוצגו בו הערכים יפי כח לישיבת ארץ ישראל. ערך גדול, המורכב מעשרה פרקים, מוקדש לירושלים. הדפסה מחודשת נפרדת של שני פרקים של ערך זה הוגשה במתנה לכל מי שנכח בארוחת הערב החגיגית.
(המשך בשבוע הבא)
גו'איש פרס, יום שישי, 6 ביולי 2001
(המשך משבוע שעבר)
גולת הכותרת (highlight ) של הערב החגיגי הייתה הענקת לרבי יהושע הוטנר, לרגל יום הולדתו ה-90, תעודת הוקרה על שירותו המסור במשך 60 שנה כמנכ"ל האנציקלופדיה התלמודית והמכון לתלמוד ישראלי שלם. את המצגת ערך הגאון רבי נחום אליעזר רבינוביץ, ראש ישיבת ברכת משה ממעלה אדומים, המכהן כנשיא יד הרב הרצוג. בפנייתו הביע הרב י' הוטנר תודה לה' על שזכה להקדיש את רוב חייו לפרויקט חשוב וייחודי של עולם התורה: האנציקלופדיה התלמודית.
למרות שלא רצה לדבר בהרחבה, הוא אמר שעליו להזכיר, לפחות בקצרה, שני משברים שהוא עבר במהלך עבודתו עם האנציקלופדיה. המשבר הראשון נגרם בעקבות פטירתו של רבי מאיר ברלין (בר-אילן) בפסח תש"ט (1949).
"נותרתי ללא אבי המפעל שלנו והספק הגדול שלו. עם זאת, הצלחתי לגייס כספים ממקורות ציבוריים חדשים כדי לממן את הפעילות שלנו וכך יכולנו להמשיך בעבודתנו", אמר הרב הוטנר.
כ-30 שנה לאחר מכן התרחש המשבר השני. היא נגרמה במותו של הרב שלמה יוסף זוין, העורך הראשי ואדריכל האנציקלופדיה. למרבה המזל, עד אז כבר הופיעו 15 כרכים של האנציקלופדיה והרב זוין הצליח להכשיר כמה מעמיתיו לעבודה בסגנון הכתיבה והעריכה שלו. הם ממשיכים את העבודה בסגנונו וברוחו. הרב הוטנר סיים באיחול הצלחה לכל העוסקים באנציקלופדיה. הוא הזכיר במיוחד את עוזר המנהל, הרב אהרון באט, שלדבריו סייע לאנציקלופדיה במהלך קשייה הכלכליים האחרונים.
"אולי תזכה לפרסם כרכים נוספים בקצב מהיר יותר ממה שהופיעו בעבר", סיכם הרב הוטנר. למרות גילו המבוגר, הרב הוטנר נמצא מדי יום ליד שולחנו ביד הרב הרצוג אני מקורב לרב הוטנר כבר 45 שנה. לא רק עקבתי מקרוב אחר פעילותו בישראל, אלא נפגשתי איתו פעמים רבות במהלך ביקוריו בארה"ב, כשסיפרו לי על עבודתו ותוכניותיו. לרגל יום הולדתו ה-90 של הרב הוטנר, אני חש אפוא חובה לספר לקורא משהו על אישיותו ועל פעילותו הרחבה לקידום לימוד התלמוד והכרתו.
הרב הוטנר, נצר למשפחת רבנים בולטים, נולד בוורשה, שם אביו. רבי יהודה לייב הוטנר, היה חבר בית הדין בעיר. הוא למד בישיבת תורת חיים בוורשה, שבראשה עמד הגאון רבי הירש גליקסון, חתנו של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק; בישיבת החפץ חיים ברדון; ועם הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת 'שערי תורה' בגרודנא. בשנת 1934 השתקע בארץ ישראל והיה חבר במכון הארי פישל, בירושלים במשך שנתיים. בשנת תרצ"ו ייסד יחד עם גיסו הרב צבי יהודה קוק והרב מאיר ברלין (בר-י"ן), את "האגודה להוצאת כתבי הרב א.י. הכהן קוק", שהדפיס את עשרת הכרכים הראשונים של כתביו המלוקטים של הרב קוק.
הרב הוטנר היה יד ימינו של רבי מאיר ברלין כאשר האחרון ייסד את האנציקלופדיה התלמודית ואת המכון לתלמוד הישראלי. לאחר מכן הפך למנכ"ל שני המוסדות. בשני העשורים הראשונים לקיומם, לשני המכונים הללו לא היה בית משלהם. הם ניהלו משרד ברחוב בן יהודה בירושלים. קבוצת תלמידי חכמים ערכה מחקר בספריית בית הכנסת ישורון ואחר כך בבניין מול ישיבת סלונים. את עריכת האנציקלופדיה ערך הרב זוין בביתו.
בשנת 1950 הרב הראשי י.י. הרצוג, הרב יהושע הוטנר והרב הרברט גולדשטיין מניו יורק הקימו את אמ"ת (איחוד מפעלים תורתיים ספרותיים) שמטרתה הייתה לקדם, להרחיב ולתאם את המאמצים של המכונים הקיימים למחקר וספרות רבנית. אמ"ת אימצה במקור את האנציקלופדיה התלמודית, המכון לתלמוד הישראלי השלם, מכון הארי פישל לחקיקת תורה והמכון לשופטים ורבנים רבנים (שני האחרונים הוקמו על ידי הנדבן הניו יורקי הארי פישל).
אמ"ת, שלאחר פטירתו של הרב הרצוג בשנת תשע"ט שונה שמו, לכבודו, יד הרב הרצוג ("האקדמיה העולמית של הרב הרצוג"), הטיל על עצמה גם בניית קמפוס למוסדותיו. הבניין הראשון, על מגרש של 16 דונם מול הר הרצל בירושלים, נחנך לקראת סוף שנת 1963. מאז המבנה המרשים הוא ביתם של האנציקלופדיה התלמודית והמכון לתלמוד ישראלי שלם. ספרייתו של יד הרב הרצוג מתהדרת ב-50,000 כרכים – ביניהם רבים ספרים נדירים – 10,000 מיקרופילמים של כתבי יד רבנים וכן מיקרופילמים של אלפים רבים של שברי גניזה קהירית. הרב יהושע הוטנר מכהן מאז הקמתו כמנכ"ל יד הרב הרצוג.
(המשך בשבוע הבא)
גי'איש פרס, יום שישי, 13 ביולי, 2001
(סיכום)
המכון לתלמוד הישראלי השלם פרסם במהלך השנים (over the years)מהדורות מדעיות רבות של פירושים, חידושים והחלטות של רשויות קדומות. כמו כן, יצא לאור 15 כרכים של קריאות שונות במשנה ובתלמוד הבבלי (2 כרכים על המשנה, סדר זרעים ו-13 כרכים על מסכתות יבמות, כתובות, נדרים, סוטה וגיטין).
הקריאות נאספו מכתבי יד, קטעי גניזה קהירית ומהדורות מודפסות מוקדמות, וקובצו עם ציטוטים מהתלמוד בספרות הרבנית הקדומה. הכרכים על המשנה כוללים את פירושו של ר' עובדיה ברטינורו עם קריאות שונות המבוססות על כתבי יד ומהדורות מודפסות מוקדמות. הכרכים על מסכתות התלמוד מציעים קריאות שונות של רש"י (על בסיס כתבי יד). כל כרך הוכן על ידי צוות של כ-20 חוקרים בראשות עורך ראשי. בין העורכים הראשיים נמנו הרב ניסן סאקס זצ"ל, הרב אברהם ליס והרב משה הרשלר.
בעשורים האחרונים ניתן היה לראות בארכיונים של מדינות שונות, בעיקר באיטליה, אלפי עמודים ושברים של כתבי יד עבריים, ששימשו בכריכת ספרים או בהכנת תיקים וכריכות לשימור מסמכים חשובים. המכון לתלמוד הישראלי השלם עשה שימוש בקריאות שונות שנמצאו בחומר החדש שהתגלה, אשר חוקרים כינו "הגניזה האירופית".
בהקדמתו לכרך הרביעי של הקריאה המגוונת של מסכת יבמות, כותב הרב הוטנר על גילוי ה"גניזה האירופית" לאחרונה. בהקדמה זו אף מציין הרב הוטנר, כי בנוסף לכרכים של קריאות שונות שפורסמו עד כה, הכינו חוקרי המכון לתלמוד ישראלי שלם קריאות שונות על המשנה כולה ועל התלמוד הבבלי כולו. לשם כך הם בחנו את כל כתבי היד הידועים (כולל אלה שהתגלו בשנים האחרונות בספריות רוסיות ואחרות), את שברי הגניזה הקהירית ו"הגניזה האירופית", ואת המהדורות הראשונות שנדפסו בספרד ובאיטליה.
האוצר הגדול הזה של קריאות שונות – שאליו מתווספים כל הזמן חומר חדש – נגיש לחוקרים. חוקרים ממדינות שונות וממוסדות שונים עושים זאת. ואכן, בקר ב"יד הרב הרצוג" כדי לעיין בקריאות שונות הממלאות 4,000 מחברות. אצלם פרסומים שהם מביעים את חבתם למכון לתלמוד הישראלי השלם.
• ***
בעידוד ידידי ותומכי האנציקלופדיה התלמודית, הרהר הרב הוטנר במשך שנים בהוצאת מהדורה אנגלית של חיבור זה. בשנת 1960 הוא דן ברעיון שלו עם הרב ד"ר איזידור אפשטיין, מנהל ה-Jews College בלונדון והעורך הראשי שֶׁל התרגום לאנגלית של סונצ'ינו לתלמוד, שקיבל אותו בהתלהבות.
מופקד על תפקידו של עורך, ד"ר אפשטיין החל לעבוד מיד בהכנת הכרך הראשון. הוא נפטר באביב 1962 בגיל 68. עד אז כבר הצליח לתרגם ולערוך כמחצית מהכרך הראשון. לאחר מותו של ד"ר אפשטיין, מונה הרב ד"ר הארי פרידמן, ששיתף פעולה בתלמוד סונצ'ינו, לעורך המהדורה האנגלית. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1969.
מאז הופיעו ארבעה כרכים נוספים. כרך 6 נדפס כעת. בהקדמתו לכרך הראשון הביע הרב הוטנר את תודתו לנדבן הניו יורקי אברהם מ' דרוקמן ולחבר הנאמנים בניו יורק של יד הרב הרצוג וראשיו הרב ד"ר הרברט ש. גולדשטיין, הרב ד"ר. ליאו יונג, הרב ד"ר, גילברט קלפרמן, הרב ד"ר סיימון לנגר ומר נ' גולר עבור עזרתם הרבה בייצור הכרך הזה.
מכל הנזכרים, רק הרב ד"ר גילברט קלפרמן עדיין איתנו. הוא תומך חזק ביד הרב הרצוג מזה עשרות שנים וכיהן במשך שנים כיו"ר אמ"ת, האקדמיה העולמית של הרב הרצוג. בחוברת שחולקה בסעודה לרגל 60 שנה לאנציקלופדיה התלמודית, נכתבו הברכות ששלח הרב קלפרמן לרב הוטנר: "לכבודו של רבי יהושע הוטנר, חברי היקר, חונכי ומורי למעלה מ-40 שנה. החזון, הרוח והמסירות שלך משמשים לי אור והשראה".
