מאת פרל (מרגלית) הרצוג
ספר רפואות שלו הוא המוקדם ביותר הידוע
על פי המסורת, המלאך רפאל לימד את נח את הכל על ריפוי הגוף והעביר לו מתכונים שונים לתרופות שונות. נח רשם את כל מה שלמד בספר שהוא כינה "ספר רפואות". נח לימד את המידע הזה לבנו שם והמידע נמסר מדור לדור. בנוסף, חוקרים בינלאומיים רבים במקדוניה, מצרים, הודו ובמקומות אחרים העתיקו את המתכונים והעובדות הרפואיות הללו על הגוף לאחר שתרגמו אותם לשפות שלהם וכך נולדה הפצת הידע של ריפוי.
היה ברשותו של שלמה ספר הרפואות שככל הנראה הכיל את המידע שלמד נח מהמלאך רפאל. ספר זה נעלם כשלוש מאות שנה לאחר מכן כאשר חזקיהו נעשה למלך. חזקיהו המלך החליט שהוא יסתיר את זה כי הוא האמין שזה מזיק לבני ישראל. שלושה נימוקים ניתנו עבור הסתרת הספר. . האחת, בגלל ההוראות הרפואיות בספר, אנשים נרפאו כל כך בקלות שאנשים הפסיקו להתפלל להשם שירפא. חזקיהו רצה שאנשים יבינו שוב שבריאותם תלויה בה' ויפנו אליו בתפילה. סיבה נוספת שניתנה הייתה שיש בספר מתכונים ותרופות נגד הרעלה וחשש שאנשים ישתמשו במתכונים האלה כדי להרעיל אנשים. הסיבה השלישית שניתנה להסתרת הספר הייתה שהיו מנהגים של עבודת אלילים שנדונו בספר במטרה להבחין מה אסור בהם וחשש שאנשים יתחילו לנהוג במעשי אלילים אלה.
באגדה האסלאמית, אסף בן ברכיה היה שר, סופר או מלווה של שלמה המלך (סולימאן), שהיה לו ידע בספר רפואה. זה אסף בן ברכיה שמביא את כס המלכות של שבא "בהרף עין" אל שלמה המלך על פי הקוראן. אסף בן ברכיה* או אסף הרופא הוא גם השם שניתן למחברם של כתבי יד רפואיים שהתגלו מתוארכים לפני 1500 שנה, שהם מספר הרפואה העברי העתיק ביותר.
חוקרים לא ממש יודעים מי היה אסף ברכיה אבל מאמינים שהוא היה מורה יהודי לרפואה בסוריה והתגורר ליד טבריה במהלך המאה השישית. מכיוון שכתבי היד מתייחסים לשלושת עמודי התווך היוונים של מדע הרפואה: היפוקרטס הידוע באופן מסורתי כאבי הרפואה, פדניוס דיוסקורידס, מחבר האנציקלופדיה הרפואית של חמשת הכרכים על רפואת צמחי מרפא יוונית והרופא היווני גאלן מפרגמון שייסד את הפיזיולוגיה הניסויית, האסף בן ברכיה שחיבר ספר זה לא חי בתקופת שלמה המלך. עם זאת, הוא חי לפני הקמת האיסלאם והקלטת הקוראן. ייתכן מאוד שהאיסלאמים החליטו לקרוא מחבר בשם היועץ של המלך שלמה .
כתבי יד של ספר רפואות
ספר רפואות, הידוע גם בשם ספר אסף, מופיע לפחות בשמונה עשר כתבי יד שנמצאים בספריות בכל רחבי העולם כולל בווינה, פריז, פירנצה, מינכן, ליידן, באזל, ברלין, לונדון, אוקספורד, לנינגרד, ניו יורק וירושלים. כתב היד השלם ביותר הוא זה שנמצא במינכן ב- Bayerische Staatsbibliothek, הידוע בשם MS Munich #231. רבים מכתבי היד, שחלקם עתיקים מאחרים מורכבים משברים. נראה שכתב היד העתיק ביותר שקיים הוא אחד שנמצא בספריית JTS בניו יורק, שנמצאה במקור בגניזה של קהיר ונקראת JTS 10160.
המינוח הרפואי ואוצר המילים שלו
הספר מכיל מנהגים עתיקים ואתיקה רפואית יהודית וכן מהווה מקור לתרופות יהודיות עתיקות. הוא כולל טרמינולוגיה רפואית עברית, ארמית, פרסית, לטינית ויוונית. קטעים מספרי רפואה יוונים, שחלקם נעלמו ואינם ידועים ממקורות אחרים, מופיעים בעברית בספר רפואות. אסף טבע את אוצר המילים הרפואי העברי שלו, והבהיר אותם על ידי הכללת מונחים לטיניים או יווניים שנכתבו בתעתיק לעברית. כתבי היד של אסף כוללים חיבורים על פיזיולוגיה, אמבריולוגיה, מחלות של איברים שונים, היגיינה, צמחי מרפא, אורולוגיה, פרשיות, אבחנות המבוססות על דופק ושתן, מרכיבים ליצירת תרופות מצמחים ובעלי חיים ושבועת אסף. בגלל השבועה, הוא נודע בתור "היפוקרטס היהודי".
מניעת מחלות
אסף הרופא דן כיצד למנוע מחלות על ידי הקפדה על פעילות גופנית, אמבטיות, משחות, עיסוי, שמש, אוויר צח, מים נקיים, משקאות שונים, בחירה נכונה של מזונות ודרך נשימה נכונה. לדברי אסף הרופא, מחלות רבות באות כגמול אלוקי על חטאים וכי התרוממות רוח, תשובה וצדקה, הם גורמים חשובים לריפוי. הוא מדגיש מאוד שהשם הוא המרפא האמיתי היחיד ושהחובות הראשונות של הרופאים הן לפחד מהשם ולתרגל מידות טובות.
גילוי חשוב של איך הדם מסתובב
אסף מתאר את הלב כמקום מושבה של הנשמה. להלן תיאורו כיצד הדם נע בגוף: "הפעימות של כלי הדם (הדופק) נובעות מהרוח המחייה; הן נובעות מהלב, נעות לקצוות הרחוקים ביותר של הגוף, שמהן הם חוזרים. ללב כמו מים המונעים ברוח…"
איזדור סיימון בספרו הצרפתי, Asaph ha-Iehoudi, médecin et astrologue du Moyen Age שפורסם ב-1933 מסיק שאסף הרופא, עם התגלית החשובה שלו לגבי אופן מחזור הדם למעשה, ניצח את ויליאם הארווי (1578-1657) בתשע מאות שנה. הארווי מיוחס בטעות בתור הראשון שתיאר נכון את מחזור הדם בגוף! אסף משתמש במונחים העבריים הבאים: gidim ("גידים"), mesillos meforados ("שבילים נפרדים"), תעלות ("ערוצים"); הוא קורא לגפיים מחלקות הגוף ("חלקי גוף") ולחדרי המוח הם "חדרי המוח". מיקומים ספציפיים בגוף הוא מקצה לשיכל ("אינטלקט"), בינה ("הבנה"), דעות ("ידע"), ויצר("רצון"). "הרוח (רוח) שוכנת בראש; הבינה בלב; והפחד בנבכי הגוף הנסתרים."
יש הרבה משפטים בספר שמתחילים במילים
"ואנכי אלמדך" המציין שהספר שימש בעבר כתורת רפואה בעל פה. בהקדמה מספר אסף הרופא את סיפורו של נח כותב את ידיעותיו ברפואה: אסף קובע ש"מלנכוליה היא רוחנית, לא גשמית". הוא נותן את מספר העצמות (איברים) מהתלמוד (מכות כג ב) כ-248, ומוסיף 365 כמספר הגידים המתאמים לימי שנת הירח. העצמות ניזונות מהמח שלהן. בהתבסס על הגמרא אסף דן בקיומה של עצם בלתי מתכלה – הלוז . הוא תומך בדעת התורה לפיה העובר מעוצב לחלוטין ברחם אמו 40 יום לאחר ההתעברות. למרות שהמדור "על השפעת התזונה" מבוסס על היפוקרטס, אסף דן בהרחבה במאכלים שונים, תוך הסתמכות על דברי חכמים יהודים וכן על חוכמה עממית. הוא מזכיר רק בשר של בעלי חיים המותרים על פי ההלכה..
מקורות יהודיים מצטטים את אסף הרופא
אסף הרופא מוזכר במקורות יהודיים רבים. רבי יהודה אבן קוריש, המדקדק היהודי בצפון אפריקה מהמאה התשיעית, מזכיר את ספר אסף כאשר דן בספר תרופות הנושא שמות ארמיים. הרב האי גאון מפומבדיתא (939-1038 לספירה) מתייחס לספר אסף בפירושו למשנה, טהרות. רש"י (1040-1105) בפירושו לספר שופטים ט"ו, מצטט את ספר רפואות. הרד"ק, הרב דוד קמחי (1160-1235) בפירושו להושע י"ד, ז' דן כיצד למד מאסף הרופא שיינות מסוימות הם מרפא. הרמב"ן (1194-1270), בשער הגמול שלו מדבר על "מה שכתוב בספרי הרפואה היוונים המוקדמים ובזה של אסף היהודי".
שבועת אסף
בראש ובראשונה בכתביו של היפוקרטס ששימשו את אסף כמודל הייתה השבועה המפורסמת, שאותה עיבד לגרסה יהודית. זה נקרא שבועת אסף והוא קוד התנהגות אתי של אלף מילים עבריות לרופאים יהודים שיש לנקוט בסיום לימודיהם.
הנה כמה קטעים מתוך שבועת אסף:**
אל תנסה להרוג אף נשמה באמצעות שיקוי עשבי תיבול,
אל תגלה את סודו של אדם שבטח בך,
אל תקח שום שכר [שאפשר להציע כדי לגרום לך] להשמיד ולהרוס,
אל תקשה את לבך [והסר אותו] מלרחם על העניים ולרפא את הנזקקים,
אל תאמר על [מה] טוב; זה רע, ולא של [מה שהוא] רע: זה טוב,
עתה [אם כן] בטחך בה', אלוקיך, [שהינו] אלוקים אמיתי, אלוקים חי,
כי זה ההורג ומחיה, הפציע ומרפא,
מי שמלמד אנשים ידע וגם להרוויח,
מי שפוצע בצדק .., ומי שמרפא ברחמים …, שום תכנון של חוכמתו [שלו] אינו מעבר ל[כוחו] ואין נסתר מעיניו.
מי גורם לצמחים מרפאים לגדול,
המכניס תבונה בלב חכמים כדי שירפאו בשפע חסדו,
ושיספרו נפלאות בקהל רבים;
כדי שכל חי ידע שהוא ברא אותו ושאין מושיע מלבדו.
כי האומות בוטחות באליליהם, אשר [אמורים] להצילם מצרתם ולא יצילו אותם מצרותיהם.
כי אמונם ותקוותם במתים. מסיבה זו ראוי להפריד את עצמכם מהם; לסלק את עצמכם ולהתרחק מכל תועבות אלילים שלהם.
זכור אותו תמיד ובקש אותו באמת, בצדק בדרך ישרה, למען תצליח בכל מעשיך.
ויתן לך עזר להצליח [במה שאתה עושה], ותהיה שמח בפי כל בשר.
והגוים ינטשו את אליליהם וצלמותיהם וירצו לעבוד את ה' כמוך,
כי הם יידעו כי בטחונם לשווא והשתדלותם חסרת פרי,
כי הם מפצירים באל אשר לא ייטיב [להם], אשר לא יציל [אותם].
אשר אליך, חזק, אל תהיינה ידיך חלשות, כי עבודתך תזכה.
ה' נמצא איתך, בזמן שאתה איתו,
אם אתה מקיים את בריתו, פעל לפי מצוותיו, דבק בהם,
תיחשבו כקדושיו בעיני כל בשר ויאמרו: שמח העם אשר [חלקו] כזה, שמח העם אשר אלוקים שלו הוא השם
תלמידיהם ענו באומרם:
אנו נעשה את כל מה שהדרכת וציוותה עלינו [לעשות],
כי מצוות התורה היא, ועלינו לעשות זאת בכל ליבנו, בכל נפשנו ובכל כוחינו,
לעשות ולציית לא לסטות או להסתובב לצד ימין או שמאול
השוואה בין שבועת היפוקרטס לשבועת אסף הרופא
ב-1992 פרסם ד"ר סטיבן ניומייר, פרופסור לקלאסיקות באוניברסיטת דוקסן בפיטסבורג, פנסילבניה, מאמר המשווה את שבועת היפוקרטס לזו של אסף הרופא, "ספר התרופות של אסף; מדע יווני ואפולוגטיקה יהודית",, “Asaph’s Book of Remedies; Greek Science and Jewish Apologetics,” Sudhoff Archiv Bd. ניומאייר טוען שאסף מחזר את תפקידו של אלוקים בחולי ובריפוי, כפי שמתואר בתורה: "כי אני ה' המרפא אותך", בעוד ששבועת היפוקרטס מתחילה בהקראת אלוהויות הרפואה היווניות, המתבקשות להיות עדים לכוונתו של הרופא. שבועת היפוקרטס מפרטת את השיטות האתיות המצופה מהרופא, ומציינת גם מה אסור לו לעשות. אסף הרופא מפרט הרבה מאותן עשה ואל תעשה, אך שונה מהותית מהמודל היווני בכך שהוא מתייחס ללא הרף אל ידו המנחה של אלוקים לאורך השבועה. אסף גם מצווה על הרופא היהודי לטפל בכל חולה, ללא קשר לאמצעי התשלום שלו: "אל תקשה את לבך [והסר אותו] מרחמים על העניים ומרפאים את הנזקקים" – דבר שלא הזכיר כלל היפוקרטס.
עבודתו של פרופסור סוסמן מונטנר על ספר רפואות
לדברי פרופסור אלכסנדר סוסמן מונטנר, אסף הרופא היה הסופר הרפואי הראשון שזיהה את האפשרות של גורם תורשתי במחלות מסוימות. פרופסור אלכסנדר סוסמן מונטנר (1897-1973) היה רופא פולני יהודי מקולומיה שעלה לארץ ישראל בשנת 1933. הוא הקדיש את חייו ללימוד תולדות הרפואה היהודית. הוא פרסם את התרגום לעברית של מסכתות רפואיות של הרמב"ם מכתבי יד וגם מגירסאות קודמות. בשנת 1949 פרסם מונטנר ספר מוער של כתביו של שבתאי דונולו, (923 לספירה-982) הרופא היהודי האיטלקי-יווני המצטט את אסף הרופא. בשנת 1957 פרסם ספר עברי של מאה חמישים עמודים בשם "מבוא לספר אסף הרופא".
שנתיים לאחר מכן הצטרף לפקולטה של האוניברסיטה העברית שם שימש כפרופסור להיסטוריה של הרפואה. מונטנר שימש כעורך הרפואי של המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יודאיקה.
ד"ר פרד רוזנר דן באסף הרופא
ד"ר פרד רוזנר, יליד ברלין, גרמניה שימש כפרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה בהר סיני והיה מחברם של ספרים רבים בנושא אתיקה רפואית יהודית. הוא שיתף פעולה עם פרופסור מונטנר בתרגום לאנגלית של כתבי הרפואה של הרמב"ם ודן באסף הרופא בספרו "אנציקלופדיה לרפואה בתנ"ך ובתלמוד". הוא אומר לנו שלמרות שחלקים מספר רפואות תורגמו ויצאו לאור, עדיין אין הוצאה הכוללת את כל כתב היד של אסף הרופא. רוזנר מצטט את ההיסטוריון הרפואי, הביבליוגרף והספרן המהולל קולונל פילדינג הדסון גריסון: "ב'תולדות הרפואה' של גריסון נרשם משפט בודד הנוגע לאסף: 'אולי הטקסט הרפואי העברי העתיק ביותר שנכתב באסיה הוא ספר תרופות מאת אסף יהודה, רופא מסופוטמי מהמאה השביעית'".
ד"ר רוזנר גם מודיע לנו שאסף הרופא מוזכר בטקסט הצרפתי של שלושת הכרכים בתולדות הרפואה של אלכסנדרה ליינל לבסטין והוא מביא לנו תרגום לאנגלית של מה שכותב ההיסטוריון הרפואי הצרפתי:
"אסף היהודי, קלינאי, הוא מחבר הספר הראשון על רפואה שנכתב בעברית. אסף במקור פלסטין, לימד רפואה באחד מבתי הספר לרפואה בסוריה עם משתפי הפעולה שלו יהודה ויוחנן הירחוני.
"הוא כתב מסה על תרופות בהשראת דיוסקורידס שבה הוא נותן לנו תיאור מפורט של יותר ממאה צמחים. בהנחיית יצירותיו של גאלן, הוא חקר חום, דופק ומשטרים [טיפוליים]. האפוריזמים שלו, העיסוק שלו באורוסקופיה והפרוגנוסטיקה שלו היו בהשראת היפוקרטס. הוא מצא שאין מספיק את הטרמינולוגיה שחילץ ממקורות התלמוד הרפואי, והוסיף ניאולוגיזם שנלקח מיוונית ולטינית…"
המרכז הרפואי אסף הרופא אשר שונה לאחרונה לשם בית החולים יצחק שמיר על שם ראש הממשלה השביעי של ישראל נמצא פחות מעשרה קילומטרים מתל אביב ונקרא בתחילה על שם מחבר ספר רפואות.
*מחברו נודע גם כאסף היהודי , אסף הקטן, אסף החכם ואסף הירחוני (האסטרולוג).
** מקור: שלמה פינס, "שבועת אסף הרופא ויוחנן בן זבדה. הקשר שלה לשבועת היפוקרטס ולדוקטרינה דוארום ויארום של דידאך". הליכים של האקדמיה הישראלית למדעים והומניטיס ט', 1975:223-264
** Source: Shlomo Pines, "The Oath of Asaph the Physician and Yohanan Ben Zabda. Its Relation to the Hippocratic Oath and the Doctrina Duarum Viarum of the Didache." Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanitis 9, 1975: 223-264.
Ami Jan. 30, 2019
Feedback