א.
שנים מגדולי פולין התגלו בחזון לילה אל בני ביתם ופקדו וזירזו אותם להביא לדפוס כתביהם שהשאירו אחריהם.
רבי יהושע ב"ר יוסף אב"ד ור"מ בקראקא היה. הוא כתב הרבה, אך בחייו לא הופיע שום דבר ממנו בדפוס.
רבי אליקום געץ, שהיה דיין בפוזנא, כותב בהקדמתו לספר "מגיני שלמה", שהוא הוציאו לאור, כי ברשותו היו כתבים רבים מאבי-זקנו, רבי יהושע ב"ר יוסף מקראקא, אך הוא התרשל מלהדפיסם. פגעו בו אסונות והוא תלה אותם בהזנחה זו. ביקש לתקן את הדבר, אך "לא היה בי כוח וחיל לאסוף סך להוצאות הדפוס". והנה ליל-שבת אחד, בשכבו על מיטתו נראה אליו אבי-זקנו ואמר לו: "בני הנחמד מה לך נרדם… לך לך מארצך וממולדתך ולך אל נדיבי קציני גבירי אשכנזים החרדים לדבר ה', המה יסייעו לך להדפיס ספרים שלי…". אז התעורר לפעולה ואחר מאמצים רבים וממושכים הביא לדפוס בשנת תע"ה באמסטרדם את ספרי אבי-זקנו: "מגיני שלמה", בו הוא מיישב קושיות בעלי התוספות על רש"י, ושו"ת פני יהושע.1
מגדולי תלמידיו של רבי יהושע ב"ר יוסף היה רבנו שבתי כהן, בעל "שפתי כהן" על השולחן ערוך. בחייו הדפיס חיבורו על שולחן ערוך יורה דעה. לפני מותו הפגיע בתלמידו וחתנו ר' מנחם מאניש להביא לדפוס ספרו על חושן משפט שהיה עמו בכתובים. "ואני במר נפשי נעניתי לו ראשי", מספר ר' מנחם מאניש בהקדמתו המליצית ל"שפתי כהן" על חושן משפט. אך לא היה בידו למלא את הבטחתו (לא יכולתי להפיק מזימותי ולקיים מוצא שפתי"), כי חסרים היו לו האמצעים להדפיס את החיבור ("שערי דמעו"ת נגעלו ממני"). "וחותני בחלומות ובחזיונות תבע מני" לעמוד בריבוי.2 הוא יצא לדרך, "וה' אלוקי הרוחות אשר בו שמתי מבטחות, הוא הביאני למקום משכן חותני זקני, זקן ונשוא פנים… ה"ה כבוד האלוף הקצין מוהר"ר וואלף נר"ו…" ובסיועו הכספי של זה הביא לדפוס את חיבורו של חותנו. "שפתי כהן" על חושן משפט נדפס באמסטרדם בשנת תכ"ג.
ב.
מה שמסופר על רבי יהושע ב"ר יוסף ועל תלמידו רבי שבתי ב"ר מאיר כהן, בעל הש"ך, מסופר גם על רבי יצחק חיות ששימש בקודש בסקליא שבגליציה.
רבי יצחק חיות השאיר אחריו שלושה עשר חיבורים. לפני מותו ביקש את בנו רבי אליעזר לעשות למען הדפסתם. מספר הבן בהקדמתו לספר אביו "זרע יצחק": "שלו הייתי בביתי ורענן בהיכלי" ונהפך עליו הגלגל, ירד מנכסיו ואבד כל טובה, "בעבור שלא קיימתי צוואת אדוני אבי ז"ל". "ואמרתי אולי יתעשת ה' וישוב ירחמני בעשותי נייחא לאבא", בהדפסת כתביו, אך הדרך היתה חסומה בעדו, "כי אין לכסף מוצא".
והנה בעודו שקוע בדאגות ומחשבות מה לעשות, התגלה אליו אביו בחזון לילה, מוכיח ושואל אותו עד מתי יהיו כתביו טמונים וספונים אצלו ומעורר אותו: "מה לך כי התרפים ביום צרה, חזק ואמץ לבך … כי אין מעצור לה' להושיעך". התגלות אביו הטילה עליו אימה גדולה ו"שינסתי כגיבור חלצי לשום פעמי למסעות".
בשנת תצ"ב הדפיס בפרנקפורט על האודר את ספר אביו "זרע יצחק", חידושים על משניות.
הצופה
י"ט אייר תשנ"ה
1בהקדמתו לשו"ת פני יהושע הוא מספר את הדברים קצת באופן אחר.
2במשפט "וחותני בחלומות ובחזיונות…" נדפסה המלה "וחותני" בשני קווים קצרים בין הת"ו והנו"ן, כנראה, כדי לרמז כי הדברים בנויים על "וחתתני בחלומות…" (איוב ז, יד).