ביכורים הוא שמו של שנתון חדש המוקדש לתורה. הוא יוצא לאור בירושלים בהוצאת בית יתום דיסקין בישראל ובו תרומות של ראשי הישיבה ותלמידי הישיבות השונות הקשורות למוסד זה.
הכרך הראשון הופיע בשנה שעברה לרגל 100 שנה לפטירתו של הגאון רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין, שכיהן כרב בקהילות שונות ברוסיה, בהן קובנה ובריסק. בשנת 1877 התיישב בירושלים, שם מילא תפקיד בולט מאוד בחיי הקהילה היהודית. הוא התגורר בעיר הקודש עד מותו.
הכרך הראשון נפתח במאמר מרגש מאת הרב מאיר וולך על הרב דיסקין שהיה בירושלים וידוע בכינויו "הרב בריסק" בשל תפקידו האחרון באירופה. החיבור מתאר את גדולתו של הרב דיסקין בתורה, את כבודו הרב בעולם התורה, את תכונותיו האנושיות המשובחות, את עזרתו לעניים, לחולים ולזקנים, את מסירותו לרווחתם הגופנית והרוחנית של ילדים אשר לא היו לו בתים — הוא הקים בית יתום בעיר הקודש הנושא כיום את שמו — מאמציו הבלתי נלאים לחזק את החינוך התורני והתנגדותו הבלתי מתפשרת להקמת בתי ספר מודרניים (שקולס).
המלבי"ם שדיבר פעם אחת בשיחה פרטית על כישרונותיהם המיוחדים של כמה מבכירי אישי הרבנים בתקופתו, מתייחס לרב וולך בחיבורו. מאזין ביקש ממנו לאפיין את גדולתו של הרב דיסקין.
"אני מומחה בהערכת זהב וכסף, אבל אין לא סמכות על תכשיט בכתר", השיב המלבי"ם.
אדם בירושלים שחי בעוני רב סירב לקבל צדקה. כאשר שמע הרב דיסקין על כך הוא דאג להניח כסף בחשאי מתחת לדלתו. האיש שיער שלרב בריסקר היה יד בתרומה זו של כסף ומעתה הוא הסכים לקבל צדקה. אדם חש חולה קשה. הוא כל הזמן השתעל וירק דם. בגלל חולשתו הגוברת, הוא נאלץ להפסיק לעבוד. יום אחד הציע החלבן שלו לספק לו מדי יום – ללא תשלום – חלב עיזים טרי שיקל על מחלתו. האיש ומשפחתו היו אסירי תודה לחלבן. משלוחי החלב פסקו ביום נפטר הרב דיסקין. הוא שילם עבורם.
וולך מציג בפנינו את תיאור הלוויתו של הרב דיסקין. מול הארון צעדו מאות ילדים, מחלקות של בית היתומים שהרב הקים. כולם היו לבושים זהה, לבושים במעילים אפורים. אחריהם הגיעו תלמידי תלמוד תורה של ירושלים, ספרדים ואשכנזים עם מוריהם. בבית הכנסת החורבה של הרב יהודה החסיד נאם רבי שמואל סלנט והרב מלובלין (רבי שניאור זלמן פרדקין בעל שו"ת תורה חסד).
התהלוכה יצאה מהעיר העתיקה. מול "יד אבשלום" קם רבי חיים יוסף זוננפלד להספיד את אדונו ומורו הגדול. הוא נשא את עיניו והביט במאות היתומים הוא צעק, "יתומים, בוכים". הילדים פרצו בבכי. הם בכו במרירות. קולו של רבי חיים יוסף זוננפלד התרומם מעל היללות והיבבות. "לא התכוונתי רק אליכם," אמר ופנה אל היתומים.
"כולנו הפכנו ליתומים." ההמונים שהשתתפו בהלוויה עמדו בדמעות.
***
750 עמודי ביכורים מלאים בדברי תורה. הם מתחילים בחידושים מאת הרב דיסקין, שיצאו מכתב יד ומוסרים על ידי חוקרים הקשורים לבית דיסקין. להלן הערות קצרות יותר בעיקר על מספר פרשות ועל מספר מסכתות תלמוד מאת רבי אברהם יצחק רוטשטיין, תלמיד חכם רבני ידוע, שהוזמן על ידי החזון איש בשנת תש"י לעמוד בראש בית היתומים דיסקין, דבר שעשה במסירות רבה.
עד מותו, לפני ארבע שנים. ישיבות הקשורות לבית היתומים דיסקין כוללות ישיבה חסידית בשם אור יהושע עם רישום של 500 תלמידים; ישיבת מהרי"ל, שתלמידיה מונים כ-100 בחורים, בוגרי ישיבות בסגנון ליטאי; עמל התורה, ישיבה עליונה לתלמידים מצטיינים מקהילות המזרח ובית המדרש באר יצחק לבעלי תשובה.
(בבית היתומים מתגוררים מעל 300 יתומים וילדים מבתים שבורים וכן ילדים שהגיעו מתימן, איראן וברית המועצות לשעבר. בנוסף 800 יתומי ירושלים, שחיו עם משפחותיהם או במעונות של בתי הספר בהם הם לומדים. , מקבלים את כל מה שהם צריכים מבית היתומים כולל ביגוד, טיפול רפואי ועזרה בהדרכה. הישיבות השונות נוסדו מלכתחילה כדי לאכלס יתומים וילדים חסרי בית מכל שכבות האוכלוסיות היהודיות.)
לישיבות וגם לשאר המכונים המזוהים עם דיסקין יש ראש ישיבה משלהם. הרב נתן רוטשטיין הוא ראש הישיבה על פי הצטיינות של כל רשת בתי הספר. הרב נ' רוטשטיין, בנו של הגאון רבי אברהם יצחק רוטשטיין זצ"ל, תרם ל"בכורים", חיבור של למעלה מ-50 עמודים כפולים על הודאי admission ofבעל דין (קבלת בעל דין).
הרב נחום רוטשטיין הוא גם תלמיד חכם רבני מדהים וגם אישיות מעניינת. הכרתי אותו לפני מספר שנים, כשביקרתי בבית יתום דיסקין. בילינו יחד כמה שעות. הוא סופר פורה. יצאתי עמוסה בספרים שכתב. אני מצפה לפגוש אותו שוב בקרוב מאוד. ביכורים מכיל בסך הכל למעלה מ-160 דברי תורה. בישיבות הנ"ל משתתפים לא רק צעירים מכל חלקי ישראל, אלא גם תלמידים ממדינות התפוצות.
כותרות המאמרים ב"בכורים" מפרטות בנוסף לשמות המחברים, את מקומות מגוריהם הקבועים. אלה כוללים את אנטוורפן, לונדון, וויליאמסבורג, בורו פארק, מונסי וספרינג וולי בניו יורק.
