נמצא כתוב בדברים שאמר רבי משה קורדובירו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם":
"ליזהר שלא לאכול ביום ראשון בשר ולא תבשיל של בשר ולא יין. וליזהר משחוק בו ביום יותר מיום אחר, זולתי ביום טוב וראש חודש וסעודת מצווה"[1]. לא נאמר כאן טעם לדבר, הדברים מפורשים יותר בספר "תוצאות חיים" לרבי אליהו די וידאש, בעל "ראשית חכמה", תלמידו של רבי משה קורדובירו:
"וכדי שיזכור האדם גלות אמנו (השכינה) וחורבן מקדשה, תיקנו החברים שלא יאכל האדם בשר ויין ביום ראשון מפני שבו נחרב הבית[2], והכוונה ביום דווקא, בשתים עשרה שעות מיום ראשון עד ליל שני…"[3]
נוהגים רבים של מקובלי צפת מובאים בספר "תוצאות חיים". לנכון כותב מאיר בניהו בחיבורו הגדול "ספר תולדות האר"י" (עמ' 309) כי "תוצאות חיים" יותר משהו ספר מוסר הוא ספר הנהגות.
הנהגות שונות של גדולי המקובלים של צפת נתקבלו בכל רחבי הגולה.
רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן, ראש הדיינים בפרנקפורט על נהר מיין העתיק בספרו "יוסף אומץ" – אותו סיים בשנת ש"צ – את דברי "תוצאות חיים" על התקנה לא לאכול בשר ולא לשתות יין ביום א' בשבוע.
בדברי רבי משה קורדובירו כתוב "לא לאכול בשר ולא תבשיל של בשר".
ב"תוצאות חיים" כתוב רק לא לאכול בשר. בהתייחסו לדברי "תוצאות חיים", אותם הוא מצטט, מעיר בעל "יוסף אומץ" כי אפילו מי שנזהר רק מאכילת בשר ממש ביום א' ולא מתבשיליו, יזכה לשוש בשמחת ירושלים עם כל המתאבלים עליה. הוא מעורר את הצבור לנהוג כך: "הזמן קצר, י"ב שעות, והמלאכה קטנה ושכר גדול, לכן ישים האדם הנלבב דבר זה אל לבו" ("יוסף אומץ", סימן שע"ד. וראה שם סימן תתצ"ח). משמע שהוא עצמו נהג כך.
ידוע לנו על שנים מגדולי פולין, אב ובנו, שנמנעו מלאכול בשר ביום א' בשבוע.
רבי יצחק איילינבורג, תלמיד רבי יואל סירקש (הב"ח), היה דיין בבית דינו של רבו בקראקא. בשנת ת"ז או ת"ח נתקבל לרבה של קהילת ליסא. מאוחר יותר נבחר לרבה של לייפניק במורביה. שם נפטר בשנת תי"ז[4]. בנו רב משה ישראל היה דיין בקאליש.
בשנת תשמ"ח הוציא הרב יצחק הרשקוביץ בניו יורק כרך גדול של תשובות, פסקים וכתבים אחדים של גדולי ישראל, כמעט כולם מפולין, שהיו שמורים בכתב יד. מובאים שם גם תשובות, "סדר הנהגת נישואין", סדר גיטין ומסדר חליצה לגאון רבי יצחק איילינבורג.
במבואו מייחד המהדיר את הדיבור על גדולים אשר כתביהם מתפרסמים בספר. מסופר שם על הנהגות שקיבל רבי משה ישראל, בנו של רבי יצחק איילינבורג.
קוראים אנו באחת מהן:
"בעזרת השי"ת ב"ה ארגיל עצמי שלא לאכול בשר ביום א', כי כן נהג עצמו מ"ו הגאון יצ"ו. והטעם מאחר שביום בו נחרב בית אלוקינו היה ט' באב ביום א'".
הוא מוסיף לומר שאם ביום א' יהיו סעודת מצוה, מילה או חתונה, או חנוכה או פורים או ימים אחרים שאין אומרים בהם תחנון, אז יאכל בשר, וכך נהג גם אביו, כן יאכל בשר לכבוד אורח או אם הוא יהיה אורח אצל בעל הבית ויתבייש לגלות למארחו את נהגו. בסוף הוא כותב כי בזמנים בהם הוא איננו אוכל בשר, "אז גם לא אוכל שום מיני מאכלי חלב טובים או דגים חשובים, כשאהיה לטובה בביתי"[5].
ודאי היו גם אחרים שנמנעו מלאכול בשר ביום א', והדבר לא בא בכתובים כי בדרך כלל לא היו גדולינו מגלים ברבים את נוהגי האבלות שלהם על חורבן בית המקדש. למשל, רבי מרדכי בנעט, שהיה במשך ארבעים שנה רב וראש ישיבה בניקולסבורג ורב המדינה של מורביה, היה לובש תחת בגדיו שק מתוך אבלות על חורבן הבית. הוא לא גילה זאת לאיש, אפילו מקורביו ובני ביתו לא ידעו על כך. רק בתו שכיבסה את השקים ידעה על נוהג אביה (לאחר מותו כאשר ניתנה רשות לגלות את הדבר, קנו עשירי ניקלסבורג את השקים כדי שישמשו להם תכריכין, בהאמינם כי לבוש האבל של רבם יגן עליהם אחרי מותם"[6].
[1] דברי הרמ"ק פורסמו מכ"י על ידי ש. ז. שכטר בנספח למחקרו על מקובלי צפת.
[2] עיין מסכת תענית כ"ט א.
[3] וראה "תיקונים והנהגות מקובלי צפת", פורסמו על ידי הרב י.מ. טולידאנו ("אוצר גנזים", מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' 94): "שלא לאכול יום א' בשבת בשר ולא מין בשר ולא לשתות יין מפני שנחרב בו בית המקדש.
[4] על הרב א. איילינבורג כתבו הרב ד"ר ל. לוין בספרו הגרמני על תולדות יהודי ליסא (1904), הרב דו"ר ש. ל. הלל בספרו נגרמני על הרבנים והמשפחות החשובות של לייפניק (1928), והרב יצחק הרשקוביץ בספרו הנזכר לקמן.
[5] בהנהגה אחרת משלו בה המדובר על המנעות מאכילת בשר ושתיית יין בלילה שלפני תענית, מוזכר שאם הוא יקיז דם ביום א' תהיה לו הרשות לאכול בשר באותו יום.
[6] ראה ה. ה. וואלדן, "יכבד אב" עמ' 34; "פאר מרדכי" לרב ד"ר ראובן פרבר, תשי"א עמ' 198-197. במקום אחר ציינתי כי גם הרב יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה", לבש שק על גופו (ראה דברי הספדו של תלמידו הרב אלעזר פלעקלש שפורסמו בספרו "עולת חודש", חלק ג').
מתוך "הדואר" 08/03/1993