מה רבים הפירושים על מקום מוקשה אחד בתלמוד. מה רבים הפירושים והפירושים לפירושים.
אך יש גופי תורה, שמצות רבות תלויות בהם, שאינם ברורים וגלויים די צרכם והלומד והמעיין עובר עליהם כאילו היו פשוטים וידועים.
שעורי תורה – שעורים התוחמים גדרי מצוה ועבירה, איסור והיתר שיעורים בגוף האדם, בממון ובפירות. שיעורים המגדירים הזמן, המקום והחפץ. שיעורים אלה עולם בפני עצמם הם עם תנאים וסייגים משלהם. תנאים וסייגים בכלל ותנאים וסייגים בפרט.
שעורי תורה – תחומו של איש המעשה הם. אינו דומה הלומד לשם עיון לבד, על מנת ללמוד וללמד ללומד שסופו ותכליתו הוראה למעשה. דרכי למודיהם שונות ונפרדות ואין תחומי עסקיהם חופפים. הראשון ברדתו לשיתין ההלכה פנימיותה ונפשה מגמתו. אין דעתו פנויה לנושאיה ולבושה, אין הבדל לו בין טענו בחיטים והודה לו בשעורים ובין טענו בשעורים והודה לו בחיטים. העיקר הטענה וההודאה כשלעצמן ואופן בטויין והגשתן. בדומה לה בשטח השעורים, נדרש הוא רק ליחסיהם בינם לבין עצמם. להצטרפותם ואי-הצטרפותם. קביעתם וחשוביהם יבא איש המעשה ויזדקק לשלו.
הרב אברהם חיים נאה זצ"ל איש המעשה היה. לכל פעולותיו, מחקריו וספריו כוון אחד. מעולם האצילות של מחשבה ועיון לעולם העשיה. אין למודו בבחינת דרוש וקבל שכר – אף אם שכרו סברה והבנה. סוף מעשה במחשבתו תחילה.
נטפל ל"שולחן ערוך" הרב זצ"ל לעטרו ולפארו הגהות והערות, ברור דינים המתחדשים מדי יום ביומו. נטפל לשעורי תורה להוריקם ולתרגמם למדות המקובלות בימינו, לעשות להם אזנים כדי שיהיו מובנים וידועים שוים לכל נפש.
ואל תאמר עבודה אחרונה זו מלאכה גרידא היא, אף אם מלאכת מחשבת של חישוב וחשבונות, אם אתה אומר כן אינך מכיר עולם השיעורים. תורה שלמה היא.
מה רב הדרך עד שאתה מגיע לחשובים אלו, מה רבות הבעיות של פניך.
שעורי תורה, כזית, כביצה, ואחרים איך נמדדים ואיך מודדים בהם? במשקלם או נפחם המדובר? לכאורה דבר פשוט הוא. אין אף אחד מן ראשונים או אחרונים שיחלוק באותו ענין. הנפח ולא המשקל היא אמת המדה. ואף על פי כן היו שטעו בכגון דא.
שיעורים שאמרנו שיעורים שבגוף האדם: גודל, טפח ואמה. שעורין שבפירות: כזית, כביצה ככותבת. שעורים אלו קצובים עומדים הם כזמן מסירתם ונתינתם הראשונה או משתנים הם בהתשנות נושאם, אדם ופירות במשך דורות? וכבר התלבטו בשאלה זו גדולי האחרונים.
ועוד בעיה הדומה לה וקשור לה. פירות שאמרנו בהשתנות גודלם ממדינה למדינה מה דינם לשיעוריהם בכל מקום?
רוצה אתה לדעת עד כמה הטרידה השתנות נושאי השיעורים גדולים וגאונים בדורות מאוחרים צא ולמד ממעשי ה"נודע ביהודה".
"הנודע ביהודה" התקין כלי לשיעור חלה. שבע אצבעות פחות שתי תשעיות אצבע מעוקבות. מצא שנפחו שמונים ושש ביצים כנגד ארבעים ושלושה וחומש ביצה שלפי ההלכה, עמד והחליט שביצים שבדורו קטנים הם והתקין להם שיעור חדש. נטפל לו רבי אלעזר פלקלס, בעל "תשובה מאהבה" מתלמידיו המובהקים ודייני פרג: "רבינו ארוך בדורו הוא. ואין ללמוד ממדת אצבעותיו".
ואין זה אלא מקרה אחד מני רבים.
בעיות אלו כלליות הן. משתרעות ונוגעות הן לרובם של שיעורים ועדיין לא ירדו לפרטיהם.
ביצה שאמרנו, שוחקת או בינונית, עם קליפתה או בלעדיה? וכך בכל שיעור ושיעור, בעיות פרטי תנאיהם וסייגיהם. ורק אחר שפתרת כל השאלות ובררת כל הבעיות, הוכחת כי בנפח ולא במשקל הכתוב מדבר, כי שעורים מדתם בפירות ארץ ישראל בזמן משה ולא כפי השתנותם ממקום למקום ומזמן לזמן כי לא ניתנה תורה שיעוריה לשיעורים. קבעה מתי משתמשים במדה זו ומתי באחרת, מתי בשוחקת ומתי בבינונית רק אז תוכל לגשת לחשוביהם ותרגומיהם למדות המקובלות ונוהגות בימינו.
וכבר קדמו לו בעבודה זו רבני כל הדורות. כל אחד במקומו ומדינתו תרגם וחשב שעורי תורה למדות שבזמנו. אך דא עקא. אין מדותיהם שוות. לא ראי זו כראי זו ואין שיעוריהם מתאימים זה לזה. הבדל זה ואי התאמה זו מנין הם? אולי טעות בהבנה יש כאן. אולי אותו דרהם המוזכר בכתבי הרמב"ם, (סתירות ברמב"ם גופא? – בא הרב נאה הבלשן ומוכיח כי המעתיק של פירוש המשנה מערבית לא דק בלשונו. ואין כאן סתירה כל עיקר) איננו הדרהם של ארצות המזרח שבימינו. אולי במשך הדורות הוסיפו שלטונות ומלוכות על משקלו ואם כן כל הסתירה רק לכאורה היתה. אך אין הדבר כן. אפשר – טעות סופר ומעתיק לפנינו. ובאמת מה רבות טעויות הדפוס בשטח השיעורים באשמת מעתיקים ומדפיסים שלא ידעו ולא הבינו במדות מקומות מרוחקים. וטעות במספר קטן – תוצאותיה גדולות. ואם אין טעות מספר לפנינו אולי טעות בנקיבת שם מדינת המדה. הלא, לא משקלי ומדות כל המדינות שוות אף אם נושאים אותו שם. לא הרי משקל האוקיה במקום זה כמשקלה במקום אחר. נקית גרסאות משבושים, השוית מדות ודנת במשכלות מדינות רבות – והסתירות עוד במקומן עומדות, נקוט בדרך שניה, שלישית ורביעית. אולי ביצה וזית בהן מדדו במקום פלוני, לא מדוייקים היו גדולים יותר, קטנים יותר, אולי שם במדה גדושה המדובר ואולם כאן בצומצמת. ואפשר שבחומר הנמדד תליא מילתא. משקלו הספציפי אינו שוה בכל מקום מפאת השוני שבהרכב. ורק כעת אחר שעמדת על מקור ושורש של הבדלים ואי התאמות ובררת וקבעת חשוביו של מי מכוונים מדוייקים אליהם נוטים שעורי האחרים הגעת לסוף המעשה שהיה במחשבה תחילה. חשוב שעורי תורה למדות נהוגות ומקובלות בימיך.
דרך זו של חפושים וברורים, פתרון בעיות ושאלות, סימון גדרים ותנאים, קביעת שיטות פוסקים ראשונים ואחרונים – ספר "שיעורי תורה" היא.
אנציקלופדיה של "שיעורים". שקועים בה בקיאות עצומה, עמקות גדולה, דייקנות נפלאה ומסירות ואהבה בלי גבול לתורה ומקיימיה. בבואה נאמנה לאיש, שעשה עליה ימים כלילות, והיה מוכתר בעטרת כל מדות אלו, עטרה שנשאה בענוה והכנעה.
ט. פרשל מתוך "המודיע" כ"ט תמוז תשי"ד.