ברצלונה

ג.

ביקרתי פעמיים בבית הכנסת, ביום הראשון לשהותי בעיר הלכתי שם להתפלל מעריב. הגעתי לאחר סיום התפילה. פגשתי את הרב שלמה בן שבת ועוד שלושה אנשים.
הרב שלמה בן שבת משמש גם כמוהל ושוחט. הוא קרובו של ד"ר שלמה בן שבת שהיה חבר בית המשפט העליון של מארוקו, והיום הוא גר במאלאגה.
ליום המחרת הלכתי לבית הכנסת לתפילת הבוקר הפעם באתי מוקדם מדי. הייתי צריך לחכות עד שהמפקח על הבנין פתח לי את השער. האיש, יהודי מרוקאי. היה נראה לי מוכר.
לפני שמונה שנים ביקרתי עם בני ביתי בברצלונה. הגענו לעיר לאחר שביקרנו בכמה ארצות באירופה. היינו רעבים. בדרך לא אכלנו הרבה ובברצלונה אין מסעדה כשרה, כאשר באנו לבית הכנסת שאלתי את המפקח על הבנין אם יש בידו להגיש לנו קצת אוכל, והוא הכין לנו בדירתו סלט ותפוחי אדמה מטוגנים.
"האם הייתה כאן לפני שמונה שנים?". שאלתי את האיש.
הוא ניענע בראשו.
"האם גר אתה בקונה העליונה?". הוספתי לשאול אותו.
"כן". היתה תשובתו.
"אם כך הדבר, צריך אתה לזכור אותי, הייתי כאן עם רעייתי וילדינו ואתה נתת לנו אוכל, ודאי שהנך זוכר את כל ה'חמולה'" אמרתי.
הוא הרהר רגע, ולאחר מכן חייך, הוא נזכר בנו.
כ-15 איש השתתפו בתפילה זוכר אני במיוחד צעיר בעל זקן קצר. בן מרוקו והוא חסיד ליובביץ, הוא למד בישיבת ליובביץ בקאזה בלנקה. היום יש לו בית מלאכה או בית חרושת קטן בברצלונה.
שאלתי על איש שיוכל לספר לי על חיי יהודי העיר, ויעצו לי לחכות למר קרלוב טלבי, מזכיר הקהילה. ואמנם כעבור זמן קצר הגיע. איש זקן, אינטליגנטי ואדיב עד מאד, הוא בא לספרד מיוון לפני קרוב ליובל שנים, ומשמע מזכיר הקהילה מאז 1945.
ד.
בעשרות השנים הראשונות של מאה זו שאפו אינטלקטואלים ספרדיים רבים להתקרבות בין ספרד והיהודים הספרדים. צאצאיהם של היהודים שגורשו מן המדינה בשנת 1492. אינטלקטואלים אלה התרשמו במיוחד מן העובדה כי היהודים הספרדים שמרו במשך מאות בשנים על השפה הספרדית וערכים תרבותיים ספרדיים אחרים.
בשנת 1924 חקקה ממשלת הגנרל פרימו דה ריברה חוק שאיפשר ליהודים ספרדים להגיש בקשות לקבלת אזרחות ספרדית. עוד מקודם, פרסו קונסוליות ספרדיות במזרח הקרוב ובמקומות אחרים בעולם בהם היה לקונסוליות אירופיות מעמד מיוחד. את חסותן על יהודים ספרדים שרצו בכך. לאחר חקיקת החוק הנזכר נרשמו אלפי יהודים ספרדים בקונסוליות הספרדיות בארצות מגוריהם, גדול ביחוד היה מספר הנרשמים בסלוניקי. בראשית המאה הזאת היוו עדיין יהודי סלוניקי רוב תושבי העיר. אבל מעמד היהודים התרופף לאחר שעיד זו עברה מידי התורכים לידי היוונים. וביחוד לאחר מלחמת העולם הראשונה. כאשר השלטונות היווניים התחילו ל"יוון" את העיר על ידי שיישבו בה יוונים שגורשו מתורכיה.
מר קרלוב טלבי. מזכיר הקהילה היהודית בברצלונה, הוא יליד סלוניקי, לפני בואו לספרד בשנת 1930 שימש במשך שש שנים מזכיר הקונסוליה הספרדית בסלוניקי. הוא היה הממונה על רישום היהודים הספרדים.
היה זה על סמך החוק בשנת 1924 ורישום היהודים הספרדים בקונסוליות הספרדיות, שהיה בידי הגנרל פרנקו להציל כמה מאות מיהודי סלוניקי ממלתעות הנאצים במלחמת העולם השניה. וקונסוליות ספרדיות בכמה ארצות שהיו כבושות בידי הגרמנים יכלו במידת-מה להגל על יהודים ספרדים.
מר טלבי היה בין אלה שקידמו בברכה את יהודי סלוניקי, שלוש מאות בערך במספר, שהגיעו בימי המלחמה ממחנה ברגן בלזן לברצלונה.
"אני הכרתי כל אחד מהם מן הימים בהם הייתי חי בסלוניקי" סיפר לי מר טלבי.
יהודי סלוניקי אלה התעכבו בספרד רק כשלושה חודשים, ניתן להם רשיות כניסה למדינה בתנאי שלא ישארו בה זמן רב. הג'וינט דאג לצרכיהם בימי שהותם בספרד.
ה.
שוחחתי עם מר טלבי על חיי היהודים בעיר. הקהילה מקיימת גן ילדים ובית ספר יומי, "ליציאו ספרדי", השוכנים בבנין משלהם ובהם כמאה ילדים מקצועות-לימוד הראשיים הם תורה, עברית, ספרדית וצרפתית.
לקהילה גם מחנה קיץ מחוץ לעיר בשם "פתח תקווה", בו מבלים חופשתם גם ילדים יהודים ממרוקו ומצרפת, ליהודי ברצלונה מועדות ספורט בשם "מכבי" וחוג של מבוגרים צעירים. "דור ההמשך". המתכנס פעם בשבוע להרצאה או ויכוח על נושא יהודי.
חלק גדול של יהודי ברצלונה אוכל כשר. יש חנות אחת בעיר המוכרת בשר כשר, היא נמצאת סמוך לבית הכנסת ופתוחה שלשה ימים בשבוע.
במשך מאות בשנים לא ישבו יהודים בספרד וספרדים רבים אינם יודעים בכלל יהדות מהי, מצב זה הולך ומשתנה. "כמעט כל שבוע מבקרים תלמידי בית ספר בבית הכנסת ללמוד על יהדות" אמר מר טלבי.
ספרדים רבים מבקרים בישראל, ומהם שעושים תקופה מסויימת בקיבוצים. "אין יחסים דיפלומטיים בין ישראל וספרד, ואין כאן קונסוליות ישראליות. היכן מקבלים הספרדים הרוצים לבקר בישראל את אשרות הכניסה?". שאלתי את מר טלבי.
הוא חייך. "אנשים הרוצים לבקר בישראל מביאים דרכוניהם אליהו. אל משרדי הקהילה היהודית, אנחנו מעבירים אותם לקונסוליה הישראלית בליסבון והיא מחזירה אותם אלינו כשהם מוחתמים באשרות הכניסה". באומרו דברים אלה פתח את המגירה של שולחן עבודתו והראה לי חבילה של דרכונים ספרדיים.
מאוחר יותר נדע לי כי בכמה מקומות בספרד מעבירים סוכני הנסיעות את הדרכונים לקונסוליה בליסבון לשם החתמה.
לפי מה טלבי ויהודי אחר מברצלונה, אף הוא יליד סלוניקי. עמהם שוחחתי על יחס הספרדים לישראל. אוהדים תשעים אחוזים מן האינטלקטואלים הרליברלים של ספרד את ישראל.
יהודים כיוו כי לאחר מותו של פרנקו יחול שינוי בעמדת ספרד כלפי ישראל, ספרד תכיר במדינה היהודית ותקשו עמה יחסים דיפלומטיים.
היו מקרים בהם הפגינו הספרדים את אהדתם לישראל "מבצע אנטבה" עורר התלהבות בספרד. הייתי בספרד באביב 1978 כאשר יצחק נבון נבחר לנשיא המדינה. העתונים הספרדיים כתבו אז, ולא בלי גאווה, כי הנשיא החדש הוא צאצא של יהודים ספרדים.
דרך אגב: בשוק הספרים במדריד – ספרים מוצאים למכירה על שולחנות המוצבים ברחובה הראשי של העיר – ראיתי ספר אחד על "מבצע אנטבה". ואחד על שרות הביון הישראל, בחנות ספרים בברצלונה ראיתי ספרו של בגין "המרד". על העטיפה היה כתוב: "בעל פרס נובל לשלום לשנת 1978".
לפני שנתיים שלוש היה מהלך ברחבי ספרד שיר על ישראל. הוא שיר "מגן דוד" באותו שיר שר הזמן הספרדי חואן באו על אהבתו ליהודיה. הקץ בא לאהבה. כך מספר השיר, אם יציאת האהובה לארצה, לישראל, ובשעת הפרידה נתנה לאוהב מזכרת – את המגן דוד שלה.
והנה השיר בתרגום עברי:
יודע אני כי בא הקץ לאהבתנו!
מה שוות כעת מילים
את צריכה לצאת, רחוק מאד ממני.
חזרה על ארצך
אף כי נפל בגורלי לפגוש את אהבתך
בוערים בעינים הגעגועים
להתעוררות שונה. להתחדשות אחרת
מתחת שמיה של ישראל.
בין השמשות הלכה ממני
בנשיקה קלה.
ושעה שנפרדה סמוך ליציאתה
מסרה לי המגן-דוד שלה.
כדי שלא אשכח את מבטה
אגור קרוב לים.
לבל אשכח את לילותיה עמי
אשא את המגן-דוד שלה.
היו מספרים כי יסודו של השיר במשה שהיה. לפי נוסח אחד התאהב הזמר בנערה יהודית ממדריד, אך האהבה לא היתה יכולה להתקיים בשל היות הזמר נוצרי ואהובתו יהודיה.
שיר זה היה מן האהובים והנפוצים ביותר במדינה. שגור היה בפי צעירים. ומתוך דבקותם במלותיו היו עונדים בצוואריהם מגן-דוד.
ועוד עובדה קטנה.
פעמיים זכתה ישראל בתחרות השירים ב"אויוויזיון". בשנת 1978 ואשתקד. מאות מליונים חזו בתחרות וגדלו היה רושמם של נצחונות ישראל. גדול במיוחד היה רושם הנצחון אשתקד בספרד. שתי סיבות היה לדבר. ספרד זכתה בשנה שעברה במקום השני, ולא עוד, ספרד היתה "שושבינה" לנצחון ישראל, התנהל מאבק צמוד בין השיר הספרדי והישראלי, וקביעת השופטים הספרדיים, היא שהכריעה לטובת ישראל.
אמנם היה יסוד לתקווה, כי ספרד תשנה יחסה לישראל, אך תקווה זאת לא נתקיימה, להיפך, מדיניותה הפרו-ערבית הלכה והתחזקה. וממשלת ספרד תומכת ומכירה היום באש"ף נחלנו אכזבה. ויש להוסיף כי שותפים לאכזבה זו גם ספרדים רבים.
מתוך "ישראל שלנו" כ"א שבט תש"מ