לפני הדיון במועצה הכלכלית והסוציאלית של או"ם על תיקון הלוח
א.
ב-28 לאוקטובר בשנה שעברה הודיע נציגה הקבוע של הודו ליד או"ם למזכיר הכללי של האומות המאוחדות שממשלת הודו רואה את התכנית לתיקון הלוח הגריגוריאני, שהציע איגוד הלוח העולמי, כבעלת חשיבות רבה לאומות העולם. ממשלת הודו תומכת בהצעה להנהיג את הלוח החדש החל מה-1 לינואר 1956 באשר באותו תאריך חופפים הלוח הגריגוריאני והלוח העולמי החדש ועל כן נתן בצוע המעבר במינימום של הפרעה. נציג הודו ליד או"ם בקש מהמזכיר הכללי לכלול את הדיון בתכנית לתקון הלוח בסדר היום של המושב ה-18 של המועצה הכלכלית והסוציאלית שיתקיים בקיץ 1954.
לפני עשרים שנה כאשר נידונה תכנית שנוי הלוח על ידי ועדה שמונתה לשם זה על ידי חבר הלאומים נדחתה הצעת התקון ברוב גדול כתוצאה מההתנגדות העקשנית של יהדות העולם וכתות דתיות אחרות שראו בשינוי הלוח סכנה לשבת המסורתית שלפי הלוח החדש לא תהיה קבועה ביום שבוע מסויים כי אם בכל שנה תחול ביום שבוע אחר, דבר שיקשה בהרבה על יהדות הגולה את שמירתה.
יהדות העולם והכתות הדתיות האחרות שהתנגדו לתכנית הלוח העולמי הצליחו לרכוש את תמיכתן של מדינות רבות ובעזרתן נדחתה ההחלטה על הנהגת הלוח החדש.
רק שבועות אחדים מפרידים ביננו ובין הדיון במועצה הכלכלית והסוציאלית ליד או"ם בתכנית תיקון הלוח. כפי שמוסרים כבר הודיעו 18 מדינות באורח רשמי על תמיכתן בהנהגת הלוח העולמי. 47 מדינות תמכו בו באורח בלתי רשמי בעצרת או"ם בשנת 1949. מאז נוספה עליהן ברית המועצות ובאחרונה מסר ה"אוסרבטורה רומנו" בטאונו הרשמי של הואתיקן כי הכנסיה הקטולית לא תתנגד לתיקון.
יהדות העולם היא בודדה במערכה נגד הצעת תיקון הלוח. כוחה של יהדות העולם היום איננו דומה לזה של לפני עשרים ושלושים שנה. הישובים היהודים הגדולים באירופה שרב היה משקלם הפוליטי והכלכלי אינם קיימים יותר. המאבק למען השבת יהיה הפעם לאין ערוך קשה יותר משהיה לפני המלחמה וספק גדול אם הוא יוכתר הצלחה, אך ההכרה כי תיקון הלוח מסכן את שמירת השבת מאלצת אותנו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו למנוע את בצועו. במאבק זה נועד למדינת ישראל וממשלה תפקיד גדול ואחראי. יהודים ולא יהודים כאחד רואים בישראל את מרכז החיים היהודיים ובישוב היהודי בארץ את נציגו ודוברו של כל העם. למענם קובעת בהרבה עמדת מדינת ישראל וממשלתה בבעיות מסויימות. עמידה כנגד של מדינת ישראל במאבק למען השבת פרושה החלשת מאמצי יהדות העולם. ולהפך התערבות פעילה מצד ממשלת ישראל פרושה הגברת כוחותיה.
אל ישלה את עצמו איש בישראל כי המאבק למען השבת היא רק ענינם של יהודי הגולה בחשבו כי תיקון הלוח איננו פוגע בשבת בישראל כי מדינת ישראל הרבונית יכולה לשמור על השבת המסורתית באין מפריע גם במקרה שהוא איננו קבוע ודבוק ליום שבוע מסוים אין הדבר נכון. תיקון הלוח יפגע במישרין ועקיפין גם בשבת בישראל. אחד היתרונות של הנהגת הלוח העולמי עליו מצביעים חסידיו הוא בשטח התחבורה. העובדה שלפי הלוח החדש יהיו הימים והתאריכים חופפים תמיד והחגים יהיו קבועים בלוח באורח יציב תאפשר עריכתם של לוחות קבועים לשנים רבות של מועדי הנסיעות. לוחות אלו יהיו קבועים וקובעים בשטח התחבורה הבינלאומית לכל מדינות העולם – אך לא למען מדינת ישראל אם זו רוצה לשמור על השבת שלה שלפי הלוח החדש לא תהיה קבועה ביום שבוע מסויים, ישראל תהיה נאלצת להאבק עם חברות הנסיעות בארץ ובחוץ לארץ להנהיג מדי שנה בשנה שנויים בלוחות מועדי הנסיעות שבנוגע למדינות אחרות הם קבועים ויציבים, ודאי אין דומים הקשיים הנגרמים ליהדות התפוצות על ידי תיקון הלוח לקשיים הנגרמים לישראל אך מאידך אין לטעון כי השנוי לא יפגע בכלל בשבת במדינת ישראל. המאבק נגד תיקון הלוח הוא למען מדינת ישראל בראש וראשונה חובה מוסרית לבוא לעזרת יהדות התפוצות אך הוא איננו נטול גם משמעות מעשית למענה.
תשעה חדשים עברו מאז הוקשה בקשת ממשלת הודו למזכיר הכללי של או"ם. בינתים נקטו ארגונים יהודים בחוץ לארץ צעדים שונים כדי להניע ממשלות שונות להצביע נגד הצעת תיקון הלוח. מה עשתה ממשלת ישראל במשך כל החדשים האלו?
"המודיע" היה העתון הראשון שיצא בהסבר הסכנה שהצעת תקון הלוח טומנת בתוכה למען השבת ודרש צעדים ומעשים למנוע אותה. קולו היה קול קורא במדבר, מועד הדיון במועצה הכלכלית והסוציאלית של או"ם הולך ומתקרב ולא רק האזרח הפשוט כי אם גם אנשי צבור אינם מכירים בסכנה.
הננו להעתיק בשלמות רשימה על בעית תקון הלוח שהופיעה ביום ח' אדר א' תשי"ד (11.2.1954) בעתון "זמנים".
"לוח עולמי לעולמי-עולמים".
המושב הבא של המועצה הכלכלית והסוציאלית שליד ארגון האומות המאוחדות ישמע הצעה מהפכנית מפי נציג הודו בדבר התקנת לוח עולמי אחיד וקבוע לכל הדורות. אמנם אין ההצעה חדשה לחלוטין, היא הועלתה עוד לפני שנים אחדות על ידי ה"אגודה למען לוח עולמי" אלא שעתה נמצא לה פטרון חזק סיר הרולד ספנסר ג'ונס מן האגודה האסטרונומית המלכותית בבריטניה. סיר הרולד טוען כי שנת 1956 היא השנה הכשרה והמתאימה ביותר לשים קץ ללוח הגרגוריאני הנהוג עתה, שכן באותה שנה יחול האחד בינואר ביום ראשון ודבר זה יקל על ביצוע התכנית החדשה מאז ואילך. אם תתקבל התכנית יהיה כל חודש ראשון בכל רבע שנה בן 31 יום והשאר בני שלושים יום.
היום ה-365 יוחג כחג עולמי לציין סיום השנה ובשנה מעוברת (שהיא בלוח הנוצרי בת 366 יום) יוקדש יום נוסף לחג. ברם קשה לדעת כיצד יקבלו את ההצעה מדפיסי הלוחות השנתיים.
הטריח את עצמו כותב הרשימה להסביר לקוראיו את הצעת תיקון הלוח כדי לסיים בהלצה על מדפיסי הלוחות השנתיים שישארו ללא עבודה! והשבת היהודית – אין מי שיכאב כאבה וידאג דאגתה האם לא עלה על דעת הכותב ששבת ישראל בסכנה, האם לא ידע שלפני שלושים ועשרים שנה נרתמה כל יהדות הגולה, על כל חלקיה ומפלגותיה למלחמה בתיקון.
הננו מניחים שרשימה זו לא נכתבה בזדון לב. היא נכתבה בתום לב. אך תום לב שבענין הנוגע לנכס היקר ביותר של היהדות גובל עם פשע.
רשימה זו אופיינית היא לאדישות וחסרון הידיעה השוררים במדינתנו בנוגע לכל מכלול הבעיות הקשור בבעית תיקון הלוח לעומת מסע התעמולה הרחב שנערך נגדה לפני שלושים ועשרים שנה בכל עיר בגולה.
אך אין זה עדיין הכל.
לא רק שבמדינת ישראל אין מסבירים ואין מתריעים על הסכנה הכרוכה בהנהגת הלוח העולמי לשבת – אלא גם מנהלים בתוכה תעמולה למענה.
מתכוונים אנו כאן לחוברת "החזית האלמונית" כתובה בידי ד. שר המיצג כאן את "איגוד הלוח העולמי" והמופצת על ידי ארגון זה כמדינה. מטרת החוברת להביא לידיעת הצבור הרחב "התכלית המעשית לטובת האנושיות כולה, ובכלל זה ואולי בראש וראשונה – לטובת מדינת ישראל והעם היהודי לתפוצותיו" הכרוכה בהנהגת הלוח העולמי.
אין המחבר יכול לפסוח על התנגדות יהדות העולם להצעת תיקון הלוח ועל כן הוא משתדל להוכיח כי נימוקי ההתנגדות הם פגומים מבחינה עובדתית ופסולים מבחינה מוסרית ומדינית".
בהעדר כל הסברה מצד מתנגדי התיקון עלולה החוברת "החזית האלמונית" להוליך שולל רבים מקוראיו, ועל כן אנו רואים כאן חובה לעצמנו להכחיש ולהפריך את טענותיו.
ב
נמוקי ההתנגדות הם לפי דעתו של מחבר החוברת, פגומים מבחינה עובדתית באשר הם מושתתים על תפיסה לקויה של המושגים "יום" ו"שבוע". הנחה מוטעית היא שהם מושגים מוחלטים אשר כל פגיעה בהם אינה אלא שרירותית, הזמן הוא ממד. הוא אינו אלא סדר אירועם של אירועים. אין לו ממשות ומשמעות מטפיסית. היהדות החרדית מסרבת להכניס יום חלק בשנה בטענה שהדבר יפריע לרציפות הימים – אך רציות זו איננה מציאותית כי אם רק קטגוריה של המחבשה האנושית.
לא היינו נזקקים לטענה זו הדורשת מאתנו ללכת בעקבות תיקון הלוח ולהכניס גם בלוחנו יום חלק ולדלג על יום אחד בספירת ימינו ושבועתנו באשר הוכוח סביב טענה זו היה מוליכנו לדיון ארוך על יחס ההלכה למושג הזמן, אך אנו מוכרחים להגיב עליה כאשר המחבר כורך בטענתו שתי שאלות שמהן הוא רוצה להוכיח כי במקרים מסויימים לא נמנעו הרבנים באשר לא היתה להם ברירה להכיר ביחסיות הזמן ולעשות בו "כבתוך שלהם" שתי שאלות אלו הן: אדם החוצה את קו התאריך הבינלאומי עלול להתנסות בשתי שבתות רצופות זו אחר זו, או לדלג כליל על השבת ולעבור במישרין מיום ששי ליום ראשון הכל לפי הכיוון שבו הוא נע מדוע אם כן לא מחו מוסדות יהודיים כאשר בשנת 1884 נקבע קו התאריך הבינלאומי בתוקף אמנה בינלאומית? ב) השבת נמשכת משקיעת החמה עד שקיעתה ומה בדבר ארצות הקוטב ששם אין השמש שוקעת – או זורחת – במשך חודשים?
נעיר בתחילה שהחקר על מושג הזמן על מהותו ואיכותו איננו זר לחכמי ישראל של כל הדורות. הוא עובר את כל ספרי חכמינו. מתורות ההכרה של הוגי הדעות בישראל עד משה קורדובורו המקובל. מהרשב"א עד המגיד מדובנא. דנו באספקטים שונים של הזמן – על רציפותו וחלוקתו – בעלי סברה ברדתם לעומק ההלכה. רבות הן הדעות על מושג הזמן בישראל כמו שרבות הדעות באסכולות השונות של הפילוסופיה – אך בנוגע לשבת אחת היתה דתה בכל הדורות. מצווה היהודי בכל מקום מושבו לספור שש שקיעות ובראותו השקיעה השביעית – שבת לו במקומו. סדר זה קבוע לו. הוא איננו רשאי לשנותו באמתלא כי הזמן שעליו מושתת סדר זה אין לו משמעות מטפיסית. נכון – שמבחינה גלובלית אין זמן קבוע לשבת, שבתו של יהודי בניו יורק איננה חלה בזמן שבתו של יהודי בירושלים – אך כזה היה צו התורה שכל אחד ישבות במקומו אם כי זמני השביתה אינם שוים.
קביעת קו התאריך הבינלאומי עוררה בעית השבת למען הנוסעים העוברים את הקו. כמו כן נתעוררו בעיות בנוגע לקביעת יום השבת אחרי שבמאה הקודמת שינו בשתי מדינות את הלוח. בשנת 1867 מכרה רוסיה את אלסקה לארצות הברית וממשלת ארצות הברית השותה את לוח אלסקה ללוח האמריקאי. כמו כן שונה הלוח בשנת 1845 באיי הפיליפינים. בכל המקרים האלה לא התחשבו רבני ישראל עם קביעת קו התאריך של הגויים או בשינוי לוחותיהם כי אם דנו בדבר מהו קו תאריך ומתי צריכה להיות שבת באלסקה ובפיליפינים לפי ההלכה שמו שדנו גם בקביעת השבת לארצות הקוטב או לנקוב בנושא מציאותי יותר בהתחלת השבת בפטרבורג, עיר הלילות הלבנים. מוסדות יהודים לא ערערו ולא מחו בשעתם נגד קביעת קו התאריך והשינויים שהונהגו בלוח לא מפני שהסכימו להם וקבלו אותם עליהם בתור קובעים את השבת כי אם מפני הסיבה הפשוטה שהשינויים של אז לא הקשו על העוברים בימים או על הישובים הקטנים באלסקה ובאיי הפיליפינים את שמירת השבת. לא כן היום שנוי הלוח שיבוצע בכל העולם מעמיד את השבת המסורתית בסכנה.
הננו באים כעת לטענותיו העיקריות של מר ז. שר שהלוח החדש לא יפגע בשבת היהודית ולא יקשה על השמירה עליה.
א) חגי ישראל אף הם אינם קבועים, כמובן, בלוח הנוצרי-האזרחי. הם נודדים על פני תאריכים שונים. האם מאלץ הדבר את יהודי התפוצות לשמור את החגים פחות משהם שומרים את השבת. למה אם כן תקשה העובדה שלפי הלוח החדש תהיה השבת נודדת על ידי השבוע האזרחי על שמירתה.
ההנחה שביסוד טענה זו והמשוה את חגי ישראל מעוטי הימים ל-52 השבתות שבשנה איננה נכונה. ב-13 ימים בשנה – פרט לשבתות – מצווה יהודי הגולה על שביתה ממלאכה. 4 ימים בפסח, 4 ימים בסוכות, שני ימי שבועות, שני ימי ראש השנה ויום הכפורים. בממוצע חלים 4 ימים מהם בשבתות או ביום ראשון, שהוא יום מנוחה לגויים – ועל כן אינם מהווים בעיה מיוחדת לשומרי מצוה. בשמירת תשעת הימים הנשארים נתקל היהודי החרדי בקשיים מסויימים, נציין פה רק מקריהם של הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות הגולה המפחדים תמיד שהבחינות שלהם יחולו בימי חג. לא תמיד, על אף התערבותם של ארגונים שלטונות האוניברסיטאות לדחות את הבחינות. היו מקרים שסטודנטים יהודיים אבדו שנות לימוד בשל סרוב להופיע לבחינות בימי חג. בנוגע לשבת קיים "מודוס ויונדי". העובדה שהשבת היהודית חלה בסוף השבוע האזרחי והיא סמוכה ליום המנוחה של הגויים מקילה הרבה על שמירתה.
ימי החג הנודדים מהוים בעיה, אך היות והם מועטים מצליחה יהדות הגולה לפתור אותה. לא כן 52 שבתות שמדי שנה בשנה ישנו מקומן בשבוע האזרחי. השבתות הנודדות תקשינה על שמירתן בהרבה.
ב) המחבר טוען הלאה כי לפי הלוח החדש לא רק שלא יפחת שעור הממוצע של ההתאמה בין ימי השבוע העבריים והכלליים אלא אף יגדל לעומת המצב היום. דבר זה יקל על שמירת השבת בהרבה.
נסביר את טענתו בקצרה. היות ולפי הלוח החדש תנדוד השבת על כל ימי השבוע – יקרה גם שהשבת ויום המנוחה של הגויים יחולו באותו יום. במשך מאה השנים הבאות יקרה הדבר, בסירוגין, 14 פעמם. באותן השנים תהיה – התאמה של מאה אחוז בין יום המנוחה האזרחי והשבת בעוד שבשאר השנים לא יהיה המצב שונה בהרבה משהוא היום. נמצינו למדים שלפי הלוח החדש תהיה ההתאמה בין ימי השבוע הכלליים והעבריים גדולה משהיא היום והיא תקל על שמירת השבת.
כבר אמרנו שהיום קיים "מודוס ויונדי" בנוגע לשבת היהודית. וזה באשר היא חלה תמיד בסוף השבוע האזרחי וסמוך ליום המנוחה של הגויים. העובדה שלפי הלוח החדש תחול בשנים מסויימות השבת ביום המנוחה האזרחי איננה יכולה להכריע את הכף לטובת לוח זה הגורם בשנים אחרות, בהן חלה השבת באמצע השבוע האזרחי, קשיים מרובים שאינם קיימים היום לשומרי מצוה, יהדות העולם מעדיפה שבת הקדושה בקשיים מסוימים, הפוחתים והולכים וקל יותר להתגבר עליהם באשר הם נשנים וחוזרים מדי שנה בשנה וסדור לגביהם כוחו יפה לגבי תקופה ארוכה מאוד, על שבת הקשורה בקשיים גדולים, המשתנים מדי שנה בשנה ודורשים סדורים מדי פעם בפעם. יהדות העולם איננה רוצה בשבת כזו אפילו כשהיא מקבלת כפצוי מספר מועט של שנים בהן שמירת השבת לא תהווה בעיה בכלל באשר היא תחול ביום המנוחה של הגויים.
אך – בלאו הכי – חשוביו של מר שר אינם נכונים באשר לא לקח בחשבון את העובדה שבארצות רבות שובתת העבודה בענפי מסחר ותעשיה מסויימים במשך כל יום השבת.
אין אנו מתכוונים פה לענפים בהם שולטים יהודים – כמו שהיה המצב לפני המלחמה במלטשות ובבורסות היהלומים באמשטרדם ואנטוופרן שנסגרו בצהרי יום ששי ונשארו סגורים עד הבוקר של יום שני או לסדורים הקיימים בערים אחדות במושבות צרפת באפריקה הצפונית בהם ישנם שלושה ימי מנוחה בשבוע, יום ששי למוסלמים, שבת היהודים ויום ראשון של הנוצרים – והשבת היהודית היא שם יום השביתה הרשמי במסחר באשר היהודים שולטים בו. אין אנו מתכוונים למקרים אלו של שביתת מלאכה כללית ביום השבת כי הטוען יכול לטעון נגדנו, וטענתו איננה נכונה מכמה בחינות, שבמקומות שהיהודים שולטים במסחר יוכלו להפוך את השבת שלהם ליום שביתה כללית גם לנו במקרה שהשבת תהיה נודדת.
אנו מתכוונים כאן לשביתת מלאכה שהונהגה בארצות רבות בענפים שונים מטעמים כלכליים. אין לנו הנתונים המדוייקים באיזו ענפים ובאיזו ארצות נוהג זה ומה מספר היהודים המועסקים בהם ועל כן אי אפשר לקבוע בדיוק באיזה מדה עוזר נוהג זה לשמירת השבת. אך עצם העובדה שיש ענפים השובתים ביום השבת וביום הראשון, ומספר הענפים איננו קטן, בארגנטינה למשל שובתים ביום שבת לפי צו הממשלה כל המוסדות, בנקים, בתי משפט והחנויות הסיטוניות, כבר פותחת לפני מחפש העבודה היהודי אפשרויות רבות והוא לוקחן בחשבון בלימוד מקצועו. אין להניח שבמקרה שהשבת תחול באמצע השבוע יקבעו את היום השני לשביתת מלאכה ביום זה כדי להשביע רצונם של האזרחים היהודים כי על ידי כך יתבטל החופש הארוך בן יומיים ממנו נהנים העובדים בענפים הנדונים ונוסף לזה כרוכה הפסקתה והפעלתה מחדש של העבודה במפעלים פעמיים בשבוע בהוצאות גדולות. אך אין זה עדיין הכל. במדינות רבות בארצות המערב – כל מדינות האימפריה הבריטית, ארצות הברית ומדינות רבות באמריקה הדרומים, מדינות בהן נמצא היום רובם של יהודי העולם – סגורים בתי הספר פעמיים בשבוע, ביום השבת ויום הראשון. פרושו של הדבר שהילד היהודי בכל הארצות האלו יוכל לבקר בשבת בבית הכנסת, וזו היא אולי הפעם היחידה בשבוע בו יש לו האפשרות לבוא לבית הכנסת והוא לומד להכיר ולכבד את השבת. מובן שתיקון הלוח יבטל את הנוהג הזה לפיו סגורים בתי הספר ביום השבת, תיקון הלוח מקשה בהרבה את שמירת השבת על המבוגרים – אך בנוגע לדור הצעיר, לעתיד האומה – הוא גוזל ממנו את השבת לגמרי.
הננו באים לטענתו של המחבר כי ההתנגדות לתיקון הלוח מצד היהדות החרדית היא פסולה מבחינת מוסרית ומדינית.
הוא כותב:
"אם כפיית מנהגים ואמונות מצד רוב על מיעוט היא פסולה, הרי הנסיון מצד מיעוט לכפות מנהגיו ואמונותיו על רוב הינו פסול מכל-שכן, פסול מבחינה מוסרית – נואל מבחינה מעשית, אם למשל, נתבע העולם הנוצרי לא לשנות את הלוח שלו מטעמי נוחות של המיעוט היהודי היושב בקרבו כי אז אפשר יהיה, במידה לא פחותה של ביסוס מוסרי, לתבוע מן המיעוט היהודי שישנה את הלוח שלו לנוחותו של הרב הנוצרי בקרבו הוא יושב"…
לתאר את התנגדות היהדות לתיקון הלוח כנסיון להטיל על עמי העולם את רצונה הוא סילוף העובדות. ההפך. הוא האמת, בשל מה מתנגדת היהדות לתיקון הלוח? בשל מה חושבת היא כי היא לא תוכל לשמור על שבתה? מאין לה הבטחון בענין הזה הממריץ אותה להתנגדות חריפה! הנסיון מדבר מתוך גרונה.
גם היום קשה לה במאד לשמור בתנאי הגולה על שבתה, מה גדולים ההפסדים הכספיים הנגרמים לסוחרים יהודים השומרים את השבת, בניו זילנד למשל, יום ששי בערב הוא יום הפדיון הגדול ביותר של השבוע. מטעם זה מוכרחים יהודים חרדיים בניו זילנד למשוך ידיהם מן המסחר הקמעוני. ברוב הארצון סגורות חנויות היהודים החרדיים יומיים בשבוע. האם חשבו פעם ממשלות ושלטונות לעזור ליהודים על ידי מתן רשיונות שלפיהם יהיו רשאים להחזיק חנויותיהם פתוחות שעות נוספות? בלונדון, בכמה איזורים בניו-יורק ובאמסטרדם לפני המלחמה הורשו יהודים שומרי שבת לפתוח את עסקיהם ביום ראשון. אך דבר זה לא הונהג במקומות אחרים אם מפני שראו בזה חלול יום המנוחה של הגויים או מפני מחאות הסוחרים הנוצרים המפחדים שהפועלים ינצלו את יום המנוחה שלהם כדי לעשות קניותיהם ועל ידי כך יעבור כל המסחר לידי היהודים.
יהודים חרדים אינם יכולים לשרת במוסדות צבוריים או בשרותים ממשלתיים במדינות שונות כי אין קיימים שום סדורים שלפיהם יוכלו לשבות בשבת. היהדות החרדית לא מחתה נגד זה היא יודעת כי היא יושבת בגולה, כי היא מיעוט החי בקרב רוב. ודוקא באשר היהדות החרדית יודעת את כל זה, באשר היא יודעת שהגויים לא נקפו בעבר אצבע כדי לעזור ליהודים לשמור על שבתם כי אם הקשו על שמירתה בכל מקום לכן היא מוכרחה כעת להתנגד לתיקון הלוח שלפיו יהיו תנאי שמירת השבת קשים עוד יותר ואין לצפות שהגויים יתחשבו בקשייה.
לו חסידי תיקון הלוח היו לכל הפחות מתחילים בפעולות צבוריות ומדיניות שמטרתן להשפיע על הממשלות להקל במדה האפשרית ליהודים את שמירת השבת הנודדת בשבוע האזרחי של הגויים היו יכולים לדרוש מאתנו שנתמוך בתיקון למען הכלל. אך הם לא נקטו בפעולות כאלו ולא ינקטו בהן בעתיד. על כן נקראים אנו להתנגדות להנהגת הלוח העולמי, לא למען נוחיותינו כי אם למען השבת הנמצאת בסכנה. מאבקנו והתנגדותנו הם מוצדקים מבחינה מוסרית ומדינית. חסידי תיקון הלוח מכריזים עליו שהוא יהיה גורם לשלום ואחדות בין האומות. הלואי שהיינו מגיעים כבר לזמן שרק הלוח הישן הוא המעכב ורק בתיקונו יהיה תלוי גאולת האנושיות ממלחמה ופרוד. אך עד אז ידעו עמי העולם שאנחנו נתנו להם כלי מחזיק ברכה שקדם בהרבה את שלום העולם. זוהי השבת שלנו. עמים קדמונים לא הבינו ערכה, הם בזו לנו ורדפונו בשבילה – סוף דבר שהם קבלו אותה ממנו. על שבת זו אנו נלחמים ולנו הזכות המוסרית לדרוש מהם שיבינו לרוחינו.
ג
מובן הדבר שממשלת ישראל אינה יכולה לאסור על אזרחיה או גופים מסויימים לפרסם ולהפיץ חומר תעמולה למען הנהגת הלוח העולמי אך היא צריכה לדאוג לדבר שפעולות אלו לא יתפרשו כעמדתה ודעתה בשאלה זו.
לצערנו הרב נוצר רושם זה בעולם בהעדר כל פרסום חומר הסברה מצד מתנגדי תיקון הלוח בישראל נוסף על חוברתו של ד. שר "החזית האלמונית" שפורסמה על ידי איגוד הלוח העולמי בירושלים הוצאה על ידי גוף זה חוברת שניה בניו יורק בשם "מבוך הלוח בישראל" (כתוב על ידי ס. רוגוף).
יתר על זה, בספר שמר הרולד ותקינס אחד מהתומכים בהצעת תיקון הלוח פרסם לפני זמן קצר בלונדון נאמר במפורש שמשרד החוץ הישראלי הביע הסכמתו לרפורמה. מר ותקינס טעה והתעה, הוא שלח בשעתו הצעותיו לתיקון הלוח לנציגי ממשלות שונות ובין היתר גם למשרד החוץ הישראלי ממנו קבל מכתב המאשר את קבלת מכתביו. מר ותקינס פירש מכתב זה כהסכמה להצעותיו. כאמור טעה והתעה מר ותקינס זה את קוראיו אך אין לומר שמשרד החוץ לא נתן מקום לטעות זו על ידי שתיקתו הממושכת בענין תיקון הלוח שהיא בעיה חיונית ליהדות הגולה.
מועד הדיון במועצה הכלכלית והסוציאלית על יד או"ם מתקרב. על ממשלת ישראל לנקוט בצעדים למנוע את קבלת הצעת תיקון הלוח.
עליה כבר כעת להעלות את הפרשה לדיון בכנסת ולהעביר החלטה כי גם במקרה שההצעה תתקבל במועצה הכלכלית והסוציאלית של האו"ם היא לא תאשר אותה והלוח החדש לא יונהג בישראל. צעד זה יחזק את מאמצי יהדות הגולה להניע גם ממשלות אחרות לפעולה דומה לפני או לאחרי הדיון.
קבלת הצעת תיקון הלוח על ידי רוב, אפילו רוב גדול, באו"ם אין פירושה שהלוח החדש יונהג גם במקרה שמדינות אחדות מן המיעוט יסרבו בעקשנות להנהיג אותו בגבולותיהן. הלוח המתוקן מאבד את יתרונותיו במקרה שהוא לא יונהג בכל העולם. להיפך, הדבר יגרום לשבושים וסבוכים שאינם קיימים היום, על-כן יש לקוות שהתנגדותן הנמרצת של מדינות אחדות גרידא בכוחה להכשיל את נסיון תיקון הלוח.
תפקיד שני מוטל על ממשלת ישראל. עליה להקים בשתוף פעולה עם הארגונים היהודים בחוץ לארץ ועדת מומחים שתבחון את כל ההצעות לתקון הלוח ותבחר בתכניות המסירות האנומליות של הלוח הנוכחי אך אינן מסכנות השבת המסורתית כדי להגישן כאלטרנטיבה בעת הדיון.
הננו עומדים בשעת השתים עשרה. עבר זמן רב מבלי שהשלטונות נקטו במעשים – ממשלת ישראל, משרד הדתות והרבנות הראשית נקראים לפעולה.
ט. פרשל מתוך "המודיע" ח' תמוז תשי"ד.