נמסר ב"עליות אליהו" לרבי יהושע השיל לוין ,כי הגר"א לא היה ישן יותר משתי שעות במעת לעת ,ומימיו לא היה ישן יותר מחצי שעה רצופה ,ובאותה מחצית השעה היו שפתותיו מרחשות הלכות ואגדות .וככלות מחצית השעה התגבר כארי, ויטול ידיו והתחיל ללמוד בקול רם ,והיה ישן שוב חצי שעה, וכך היה שיעור שנתו :שלוש מחציות שעה בלילה ומחצית שעה ביום.
והנה הגר"א ,שלא היה קץ להתמדתו ופומיה לא פסק מגירסא, היה מתוודה כל ערב יום כיפור על חטא ביטול תורה שבידו .
מספרים שאם נכשל ופסק כמה רגעים מלימודו, היה רושם בפנקסו מתי וכמה רגעים היה בטל מן התורה. ובערב יום כיפור היה עורך חשבון כמה זמן הוציא לבטלה במשך כל השנה, והיה מתוודה ובוכה על עוון ביטול תורה .סיפרו שמעולם לא הצטרפו רגעי הבטלה של כל השנה לשלוש שעות.1
כזאת מסופר גם על רבי ישראל מאיר הכהן,זצ"ל ,בעל "חפץ חיים". שמעתי הדברים מאת הרב אלתר טוביה ויין ,מחבר "יין הטוב" על התרגומים לתורה ולספרים אחרים של נביאים וכתובים .הוא שמע אותם מאחיו הרב דוד שמעיה שהיה במשך 31 שנה רב בחולון והלה קיבלם מאת הרב אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ,שהיה להם עד.
בליל "כל נדרי" נשאר בעל "חפץ חיים" לבד בבית המדרש אחרי שהתלמידים עזבו .הרב אלחנן וסרמן ביקש לדעת מה מעשהו של בעל "חפץ חיים" באותה שעה .התחבא בבית המדרש. . ..והנה הוא רואה את בעל "חפץ חיים" מוכיח את עצמו על ביטול תורה הוא סופר ומונה את המקומות והזמנים בהם היה יכול לעסוק בתורה ולא עשה כך. סיכום כל רגעי הבטלה של כל השנה היה פחות משלוש שעות. אחרי שסיים את דברי התוכחה לעצמו, הבטיח להיטיב את דרכו בשנה הבאה. הוא "ימציא" זמן נוסף ללימוד.כיצד ? "חפץ חיים " היה נועל נעליים בעלות שרוכים .כעת הצהיר שיקנה נעליים שאין להן שרוכים. הרגעים שיחסוך כל יום על ידי כך שלא יצטרך לקשור את הנעליים יהיו תוספת לזמן שהוא קודש ללימוד .
אולי מן העניין להביא כאן הדברים ששמע הצדיק הירושלמי ,רבי אריה לוין זצ"ל ,מאת בעל "חפץ חיים" על מאמר חז"ל "איזהו שוטה ?זה המאבד כל מה שנותנים לו" (חגיגה ד , א) :" אין דבר יקר בעולם יותר מהזמן אשר אי אפשר לקנותו בכל מחיר שבעולם ,ובכל רגע אפשר להגיד מאתיים תיבות של תורה אשר כל תיבה היא מצוה בפני עצמה -ומאבדין הזמן בהיסח הדעת."2
נעיר עוד דרך אגב כי בעל "חפץ חיים "לא היה יחיד בדבר לצבור זמן נוסף לתורה על ידי נעילת נעליים שאין להן שרוכים. בשנת תשכ"ה נדפסה בירושלים מהדורה חדשה של הספר "בית אהרן "על מסכת בבא מציעא לרב אהרן וואלקין זצ"ל הי"ד ,שהיה רבה של פינסק. בתולדה של המחבר המופיעה בראש הכרך והכתובה על ידי בנו הרב שמואל וואלקין , מסופר ,בין היתר ,כי הרב אהרן וואלקין היה מתמיד גדול בוולוז'ין וכי "בבואו מביתו להישיבה בוולוז'ין ,החליף את מנעליו שהיו עם שרוכים על נעלי גומי בלי שרוכים ,בכדי שלא לאבד בכל יום רגעים אחדים מהזמן היקר לו לשרוך את הנעליים ."
1ראה הרב י.ל .מימון ,"שרי המאה" ,כרך ב 'פרק ב' ".
. .2 ב לנדוי הגאון החסיד מוילנא" ,עמ 'י"ח .לנדוי מציין כמקורו את "דור דעה "ליקותיאל אריה קמלהר הכותב כי הרב יוסף שאול נתנזון ,רבה של לבוב ,היה רגיל לספר סיפור זה
מתוך "הצופה יום ו ,ט' תשרי תשנ"ח(10.10.97)