דגל מלכות בית דוד
"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו".
והמדרש מפרש אותות בתי האבות מהם? "סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן. יהודה – אבנו בחושן היה נופך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצויר עליו אריה".
ועוד הסבירו קדמונינו מה פשר ציור האריה על דגל יהודה: "כי בו המשילו אביו – גור אריה יהודה" – (אבן עזרא במדבר ב:ב).
שנים היו סמלי בית דוד: דמות ארי-ה היתה חקוקה על דגלו ומנורה על מגנו. "מנורה היתה חקוקה על מגנו של דוד" מוסר הרמ"א ב"תורת העולה". בנפול מלכות יהודה ובהחרב הבית בשניה הלכה המנורה לגולה ביחד עם העם. והעם לא שכח אותה. קשט בה בתי כנסיותיו ומשכנותיו וגם חקק אותה על מצבות קברות אבותיו.
מה עלה בגורלו של דגל מלכות בית דוד וסמלו גור אריה יהודה? סמל זה כשהוא מלווה כתבה "ניצח האריה לשבט יהודה" מתנוסס על נס מלכות חבש שמלכיה מתומרים שהם מזרע שלמה המלך. האם אבד סמל זה לגמרי מישראל ועבר לגויים? האם היו משפחות בישראל שהעלוהו על נס, גם בגולה, גם בשבי.
2.
היו והיו. רב האי בן שרירא גאון מזרע מלכות בית דוד היה וסמל דגל בית אבותיו היה נושא בטבעתו ומחתים בו את אגרותיו.
מספר ר' אברהם בן דאוד בספר הקבלה: "ורב האי גאון … מבית דוד היה, מזרע המלוכה ומבני זרובבל בן שאלתיאל והנשיאים וראשי גלויות שהיו אחריו. וראיתי חותמו חתום על גליונים שהיה שולח, ואריה היה חקוק עליו, כמו שהיה על דגל מחנה יהודה ודגלי מלכי יהודה".
הוא לא היה יחידי.
רבי גדליה בן יחיא בעל "שלשלת הקבלה" שגם הוא התיחס על בית דוד ומשפחתו משועי יהודה היתה, רודה בעם במשך דורות רבים, מספר בספרו "שצורת מגן משפחתנו היתה צורת אריה מחצי הגוף ולמעלה ומחציו ולמטה חצי נשר" והוא מסביר משמעות סימן זה: "זאת הצורה סימן יחוס משפחתנו משבט יהודה הנמשל לאריה והנשר לסימן של המשפחה קלים לתורה ולמעשים טובים".
מה היתה צורת חותמו של הרמב"ם, בנו ונכדיו, נגידים ליהדות מצרים, שגם הם מזרע מלוכה היו? מה צורת מגינם של מנהיגי יהדות צרפת וספרד בימים קדמונים? כותב האברבנאל בפרושו לבראשית: "וגם היום בגלות הזה עד צרפת וגלות ירושלים אשר בספרד אין ספק שהנשיאים והנגידים אשר היו המלכים והקהלות ממנים על בני ישראל היו כולם מזרע בית דוד לקיים לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו כי היו רוב גליותינו אשר במלכויות ההן משבט יהודה". הזכרו נגידים אלה את יחוסם הרם והעלו את האריה על ראש דגלם. והאברבנאל עצמו שיחוסו וגאותו על שבטו ומלכו הקורא בפירושו לשבט יהודה והשבטים הנלוים אליו "אבנט גארד" פלוגות מחץ שיצאו לפני מחנה העם כולו, מה היה הדגם במגנו וטבעתו? דבר זה אין אנו יודעים.
אך מצאנו גדול אחד, לא מצרפת ולא מספרד כי אם מאוסטרייך שעל טבעתו היתה חקוקה דמות אריה. הלא הוא רבי ישראל איסרליין בעל ,תרומות הדשן". מספר תלמידו, רושם הנהגותיו, ר' יוסף בר משה מעיר מינסטר בספרו "לקט יושר (ברלין תרס"ג) "וזכורני שהיה חותמו של הגאון זצ"ל חקוק בו ראש של אריה שוקק בחותם".
מה פשר דמות זו בטבעתו. האם גם בחותם זה טבועים גאון וגעגועים למלכות בית דוד.
והמהר"ל מפראג שמקובל היה שהוא מזרע דוד המלך מה היתה צורת חותמו? ידענו שדמות אריה היתה חקוקה על ביתו בפראג ועד היום מתנוססת על ראש המצבה שהקימה עדתו על קברו וקבר אשתו בבית העלמין הישן צורת אריה. אריה זה מה משמעותו? ציון יחוסו הרם של הרב או סימן לשמו? דרך אגב: לפעמים הוא נקרא רבי ליוא ולפעמים רבי ליב. ושניהם אותו דבר. ליוא הוא ליב כפי שמוכח מדברי הרש"ל ב"ים של שלמה" על מסכת גיטין: "ליוא הוא נוי ליהודה שהוא גור אריה… וכותבין ליוא בחד ו"ו ודוקא באשכנז אבל בארצות האלו שקורין ליהודה ליב כותבין דמקרי ליב (עיין על זה מאמרו של מ. שטרן "לייב ולא ליוא" ביאהרבוך דער יוד. ליט. גזלשפט 1930).
.3
ישנו עוד שטח אחר שם נשתמר כנראה ציור האריה כסמל מלכות בית דוד: בדגלי ודגמי המדפיסים. דגלים ודגמים אלו המופיעים בשער או בסוף הספרים באים לציין שמותיהם יחוסיהם, מוצאיהם וטיב עבודת המדפיסים. בדגלים ודגמים אלו מוצאים אנו גם דמות האריה לבד או ביחד עם סמלים אחרים.
הביבליוגרף א. יערי אסף, תיאר והסביר בספרו "דגלי המדפיסים העברים מראשית הדפוס ועד סוף המאה התשע עשרה" (ירושלים תש"ד) דגלי ודגמי המדפיסים. ברוב המקרים מרמזת דמות האריה על שם המדפיס ששמו היה יהודה. (גם חותמי טבעות בדורות האחרונים מרמזים לשמות בעליהם או למזל החודש בו נולדו. ראה אנציקלופדיה יהודית-אנגלית ערך "סילס" (מ. נרקיס "יש מזל לישראל" ע"ס כרך ט"ז) אך לפי א. יערי יש לכל הפחות דגם מדפיס עברי אחד, בו מופיעה צורת האריה. המרמז ליחוס בעליו שהוא משבט יהודה. זהו דגם מדפיסים ומחברים ממשפחת ה"תפוחים" באיטליה שהיא "אחד מארבעה בתי אבות המיוחסים שטיטוס הגלה מירושלים לרומא".
גם יש לחקור: צורות האריות בהן מקשטים פרוכות ארון הקודש וקירות בתי כנסת מתי הגו ראשונה ומה מקורן? האם זכר הן לירושלים של מטה, דגל מלכי בית דוד, או של ירושלים של מעלה כסא כבוד ודמות אריה שבמרכבה. או לשניהם גם יחד כי זו לעומת זו נתקנו. (ראה רמב"ן ואברבנאל במדבר ב'. פרקי דרבי אליעזר פ"ד וא. אפשטיין מ"קדמוניות ישראל" "ברייתות עתיקות אודות הדגלים ואבני חושן האפוד" וין תרמ"ז)".
בין כה וכה רואים אנו שמשפחות מיוחסות בישראל שמרו ושקדו על סמל ודגם מלכות בית דוד. האם לא הגיע הזמן להעלותו שוב, לא רק על מגן ירושלים כי אם על נס העם כולו. "גור אריה יהודה… כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקומנו?"
אך יש להעיר, מסורת בידינו שבדורות מאוחרים נשאו ראשי גלויות צורת זבוב בחותמיהם. זה בשל מעשה שהיה. שתי גירסות לספור המעשה. האחת המסופרת ב"סדר עולם זוטא" (פרק כ'). חתן בית דוד ורב פחדא שמו שיחד מלך פרס להעניק לו שררת ריש גלותא. כשגדל מר זוטרא והוא קרוב למלכות בית דוד וראוי לאותה משרה השפיע הוא וראש הישיבה על המלך לדחות את רב פחדא. אחר נכנס זבוב לאפו של רב פחדא והרגו. לזכר מאורע זה קבעו בית דוד צורת זבוב בחותמם. (מוצא לאור ה"סדר עולם זוטא" מ. גרוסברג מעיר לנכון על דברי הרשב"ם בבבא בתרא קס"א על דברי הגמרא "רב הוה צייר כוורא" כי לפי מעשיהם קבעו סימנים). הגירסא השניה מובאת בספר "ארחות עולם". מעשה שהיה כך היה. בוסתנאי מזרע המלוכה היה נמצא במחיצתו של מלך פרס. פעם באמצע שיחתם עקצו זבוב במצחו אך למרות שזב דם מפדחתו לא גרשו מעל פניו. בתשובה לשאלת מלך פרס על פשר הדבר השיב בוסתנאי כי זרע מלכות בית דוד אחרי שנשדד ממנו שרביט המלוכה והוא עומד בהיכלי מלכים אחרים מצווה להמנע משחוק ולא להרים יד בפניהם (ראה סנהדרין צג:) בשכר זה מנה המלך את בוסתנאי לראש גולה ומאז נשאר בחותמם צורת זבוב.
ט. פרשל מתוך "המודיע" כ' טבת תשט"ו.