א.
חיים זליג סלונימסקי, מייסד "הצפירה", היה תוכן ומתמטיקאי נודע. כעשר שנים היה מפקח על בית המדרש לרבנים שנוסד על ידי הממשלה הרוסית בז'יטומיר. הוא גם הורה מתמטיקה במוסד זה.
בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, וכן זה שהיה קיים בווילנא, נוסדו על ידי הממשלה הרוסית כדי להכשיר רבנים-משכילים שיקדמו את התבוללותם של היהודים. התלמידים שנרשמו למוסדות אלה היו לרוב בעלי ידיעות מעטות ביהדות. בשנים שלמדו שם רכשו להם ידיעות כלליות, אך לא תורה ולא יראת שמים.
הרב ברוך עפשטיין, בעל "תורה תמימה", מספר בספרו "מקור ברוך" (חלק שני, פרק י"ג), כי בשנת תרנ"ג ביקר בווארשה ושוחח עם חיים זליג סלונימסקי – שהיה אז בן 83 – על הימים שעשה בז'יטומיר.
סלונימסקי סיפר לו שניסה להשפיע על התלמידים "שלא ירעו ולא ישחיתו בקדשי האומה" ומדי פעם היה מחפש הזדמנות "להורות להם יקרת ערך מעלת מצוות התורה" ולהעיר אותם "להחזיק במעוז אהבת הלאום וכבוד זכרונותיו העתיקים…"
כל אימת שהיה לו לומר איזה דבר חדש ועמוק במתמטיקה, היה מזהיר מקודם את התלמידים להסיח דעתם מכל דבר ולהקדיש כל תשומת ליבם לדבריו.
פעם אחת – היה זה בימים הראשונים של חודש אייר – אמר לתלמידיו להקשיב קשב רב למה שיגיד להם. היה מראה את עצמו כאילו הוא שקוע במחשבות עמוקות וזירז שוב ושוב את התלמידים – שציפו בקוצר רוח להרצאה מלאת עניין לחידוש מתמטי – לשים לב לדבריו ולשאלה שישאל.
הס הושלך בחדר כאשר סלונימסקי פתח את השיעור במתמטיקה. ברגש רב שאל את התלמידים: "מי מכם יודע איפה עומדים אנו היום בחשבון ספירת העומר?"
התלמידים נבהלו ונדהמו. תמהו ושאלו איש את רעהו, האם להתל בנו ביקש המורה?
רק מעטים ידעו להשיב נכונה על השאלה.
אז הוכיח אותם סלונימסקי על אדישותם למצווה המזכירה אותנו את הימים הראשונים, הטובים והמאושרים, כאשר עמנו היה יושב על אדמתו. ולפי סלונימסקי, עשו דבריו רושם עז על התלמידים.
ב.
סיפור דומה מסופר על רבי עקיבא איגר. נביא אותו בלשונו של מרדכי ליפסון בספרו "מדור דור":
מעשה ברבי עקיבא איגר שנזדמן לווארשה בין פסח לעצרת. הזמינוהו טובי העיר לבית המדרש לרבנים, לתהות על קנקנם של תלמידים, פרחי רבנות.
בא רבי עקיבא איגר לבית המדרש, בדק את התלמידים ומצא, שאינם לא במקרא, לא במשנה ולא במנהגי ישראל. ביראת שמים – לא כל שכן.
– יודעים אתם – שאל אותם רבי עקיבא איגר – חכמת החשבון?
– הן – קופצים ומשיבים כולם כאחד.
– אם כן – מחייך ואומר הרב – אימרו לי: ספירה של היום מהי?
בית המדרש לרבנים בווארשה נוסד בשנת 1826. רבני העיר ויהודיה החרדים התנגדו להקמתו, ממכתב של רבי עקיבא איגר שנתפרסם לפני שנים אחדות*, הננו יודעים כי רבי עקיבא איגר אמנם ביקר במוסד זה בזמן ששהה בווארשה. הוא כותב כי מן הראוי היה שימנע את עצמו מלעבור על מפתן הבית הזה, אך הוא הלך לשם מתוך תקווה שיכול להטות ליבם של ראשי המוסד.
ניכר ממכתבו של רבי עקיבא איגר – שהוא כולו התנגדות לבית המדרש לרבנים – שהיה זה ביקורו הראשון במוסד. גם למדים אנו ממנו מתי ביקר שם. הוא כתב את המכתב לראשי קהילת ווארשה, ביום א' כ"ד באדר שנת תקצ"ו, לפני שיצא את העיר**. זאת אומרת שהוא לא היה בווארשה בימי הספירה, ואין ממש בסיפור כי שאל את תלמידי המוסד: "ספירה של היום מהי?"
אין לומר כי בסיפור מדובר בביקור אחר (שני), כי למה יבקר רבי עקיבא איגר באותו מוסד פעמיים? ולא עוד. יש לפקפק אם בא רבי עקיבא איגר לאחר ביקור זה שוב לפולין. בזמן הביקור היה בן 75, והוא נפטר כעבור שנה וחצי, בראשית שנת תקצ"ח.
נראה כי הסיפור על רבי עקיבא איגר נולד על ברכי המעשה של רבי חיים זליג סלונימסקי, והוא איננו אלא גילגול של זה.
יש סיפור אחר על ביקורו של רבי עקיבא איגר בבית המדרש לרבנים בווארשה, ואפשר שיש בו מן האמת.
מספר הרב י.ל. מיימון בספרו "שרי המאה", והסיפור מובא גם בספרים אחרים:
כשהיה רבי עקיבא איגר בעיר ווארשה הזמינוהו טובי העיר לבית המדרש לרבנים. תהה על קנקנם של התלמידים ומצא שאינם לא בש"ס ולא בפוסקים. תמה ושאל למנהל:
– היכן תורתם של אלו".
השיב המנהל:
– "בית מדרש" זה אינו אלא כעין פרוזדור להתקין את התלמידים שיכנסו ללימודים הדרושים לרבנות.
נענה רבי עקיבא איגר ואמר:
– משמע שתלמיד הלומד כאן הוא בכלל "ערב רב", ולא בכלל רב…
ג.
הרב י. ל. מיימון מספר בספרו סיפור על הרב שמואל מוהליבר, מעין מעשהו של חיים זליג סלונימסקי:
מספרים, כי עוד בימי שחרותו, בא רבי שמואל מוהליבר פעם אחת, בימים שבין פסח לשבועות, לעיר ווילנא. המשכילים העבריים שבווילנא, בימים ההם, ידעו כי רבי שמואל יש לו ידיעה עמוקה בחשבון, ועל כן הזמינוהו לבקר את בית הספר שלהם ולבחון התלמידים בחכמה זו. הוא נענה להם, וכשנכנס למחלקה העליונה של בית הספר, פנה אל התלמידים ואמר:
– שמעתי שיש לכם הבנה רבה בחשבון. אולי תוכלו לומר לי כמה ימים היום בספירה?
סיפור זה? האם הוא הד למעשה של סלונימסקי?
מתוך "הדואר" י"ד ניסן תשנ"ה.
* המכתב נתפרסם על ידי ישראל שטרן בקונטרס "קנה בשם" (לונדון תשמ"ט, קטעים ממנו מובעים בספר "מאורן של ישראל" מאן שמעון הירשלר, יודא יעקב שטראססער ואהרן הכהן פערל (ברוקלין תש"ן).
** בספרים בהם מובא המכתב נכתב בתאריך באופן זה: יום א' כ"ד א"ר (קיצור בין האל"ף והרי"ש) תקצ"ו. במקום א"ר – אדר. אין פתרון אדר ראשון, כי שנת תקצ"ו לא היתה שנה מעוברת. כן אין לומר כי א"ר הוא קיצור מאייר, כי בשנת תקצ"ו לא חל כ"ז אייר ביום א' בשבוע.