הפרסום האחרון של מכון 'לב שמח' בירושלים, לקראת הימים הנוראים, הוא מהדורה חדשה של ספר "תוספות ישנים" על מסכת יומא, וכמה תיאורים והסברים של רבנים מתקופות קדומות, על עבודת המקדש של כהן גדול ביום הכיפורים. תוספות ישנים על יומא חובר על ידי רבי יהודה בן יצחק (יהודה סר ליאון מפריז), ונערך ועובד על ידי תלמידו רבי משה מקוצי (מחבר סמ"ג). חיבור זה נדפס בפעם הראשונה בשנת 1716, וההוצאה הראשונה של הספר היתה עם טעויות רבות בהעתקה וההדפסה.
בהדפסות מאוחרות יותר, נעשו ניסיונות לתקן את השגיאות, המהדורה החדשה והמשופרת של מכון לב שמח, על ידי רבי אביגדור אריאלי מירושלים, שעשה שימוש בכתבי יד ותיקונים של חוקרים קודמים.
מאז חורבן בית שני, יהודים מזכירים בתפילה של יום הכיפורים (בזמן תפילת מוסף), את תיאורי העבודה (עבודת המקדש של הכהן הגדול). ענין זה מבוסס על מה שאמרו חז"ל, שכל זמן שבית המקדש עמד, הקורבנות הם שכיפרו על חטאי עם ישראל, אולם כעת כאשר אין בית המקדש קיים, הקריאה והלימוד של עבודת המקדש תופסים את המקום של השירות בפועל. נוסחים שונים של העבודה המבוססים על המשנה והתלמוד של מסכת יומא, חוברו על ידי חוקרים ופייטנים קדומים שונים, והם שימשו קהילות שונות. אחת הגרסאות הפופולריות ביותר היתה הפיוט של יוסי בן יוסי, "אתה כוננת עולם מראש".
בכרך שלפנינו מוצגות מספר גרסאות וביאורים של סדר העבודה: סדר העבודה מאת מחבר אלמוני. לדברי הרב אביגדור אריאלי, שהכין לדפוס והביא ביאור של הגרסאות השונות של סדר העבודה, נראה שהמחבר חי בברצלונה של המאה ה-13. פירוש על סדר העבודה של רבי יצחק אבן גיאת, מאת תלמיד חכם קדום אלמוני, שלפי רבי אריאלי הוא נראה זהה לאותו המחבר מהמאה ה-13 של סדר העבודה הנ"ל. ר' יצחק אבן גיאת היה משורר וגם סמכות הלכתית. הוא התגורר בלוצ'נה שבספרד.
עוד נכלל בספר סדר העבודה של רבי מנחם בן שלמה המאירי, הנכלל בחיבור התשובה שלו. וכן סדר העבודה שחיבר תלמידו של רבי שלמה בן אברהם אדרת. פירוש רבי יוסף נחמיאס על הפיוט "אתה כוננת עולם מראש". נחמיאס היה תלמידו של רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש) בטולדו, ומחבר פירוש לספרי התנ"ך ולפרקי אבות וכן חיבורים נוספים. פירוש רבי דוד אבודרהם על "אתה כוננתה".
מתוך שש היצירות שנמנו, רק סדר העבודה מאת המחבר האלמוני וכן פירוש עבודתו של יצחק אבן גיאת לא פורסמו קודם לכן, והם מובאים בכרך זה לראשונה. הרב אריאלי, תלמיד חכם וזהיר מאוד בעבודתו, השתמש בכתבי יד המקוריים, גם עבור הטקסטים שכבר נדפסו במהדורות קודמות.
יהודים אוהבים לומר בתפילה את "סדר העבודה". הרב האי גאון הורה בתשובה שכתב, שיש לומר את "סדר העבודה" בתפילת מוסף, "אבל יהודי בגדד בגלל אהבתם לעבודה קראו אותה גם בשחרית". (אוצר הגאונים, יומא עמ' 41).
אפשר להניח שלא רק יהודי בגדד, אלא גם יהודים אחרים שאמרו את "סדר העבודה" רק במוסף, גם הם אהבו וחיבבו מאוד את סדר העבודה. בדורות קודמים, שנפשם היתה מלאה געגועים לבנין בית המקדש ולהשבת העבודה, היתה חביבות מיוחדת לקרוא את סדר העבודה. הגדת "סדר העבודה" החזיר אותם לפחות לזמן קצר, אל הדבר שהיה נכסף עליהם כל כך, להרגיש ולחלום את האווירה הקדושה והמעוררת השראה של בית המקדש. יהי רצון שיבנה מחדש, במהרה בימינו.