ברנוב, גאליציה, חנוכה, תרל"ח (1877) – בני ברק, ח' בתמוז תשכ"ו (1966)
למד אצל הגאון רבי שמואל ענגל ברדומישלה.
נשא לאשה את רבקה יהודית בת ר' נתן נטע איסר ממליץ. לאחר חתונתו התיישב במליץ ועסק במסחר. היה חסיד אדמור"י בית רופשיץ וצאנז. זכה עוד לנסוע לצדיק רבי יחזקאל משינובא, בנו של בעל "דברי חיים". היה בעל תפילה מצויין ונתבקש על ידי אדמורי"ם לירד לפני התיבה אצלם במוספים של הימים הנוראים.
במלחמת העולם הראשונה הגיע לארצות הברית, התגורר בניו-יורק, עסק במסחר. היה מקורב לרבנים ואדמורי"ם ופעיל בחיי הציבור. היה מיצר על חילול השבת והיה מדבר על לבם של חנוונים לסגור עסקיהם בשבתות ובחגים. היה עובר לפני התיבה בשבתות ובימים טובים בבית הכנסת החסידי במורד העיר בו התפלל.
נתמזגו באישיותו חסיד מושבע ואוהב וחובב ציון נלהב. כשהגיעה אליו השמועה על מותו של הרצל התאבל מרה. בנין ארץ ישראל ושיבת העם לארצו היו כל ימי חייו בראש מחשבותיו. הרגיש והדגיש כי העם נענש על דביקותו בגלות. לאחר השואה כתב ספרו "תתן אמת ליעקב" (ניו יורק, תשי"ז) אשר, כפי שכתוב בשערו, הוא "קובץ שיטות שונות בישוב ארץ ישראל. נכבדות מדובר בו על דבר הגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו". הוא מביא דעות ראשונים ואחרונים מספרים רבים וכן סיפורי חסידים בליווי הערות תורניות שונות. הוא מדגיש כי אסור לגור בגלות, כי בארצות הגולה נשקבפת סכנה לעצם קיומו של עמנו. הדוגלים בשיטה של "שב ואל תעשה עדיף" ונמנעים מלעזור לבנין הארץ גרמו צרות רבות לעמנו. בנין הארץ ושיבת העם אליה הם תנאי לגאולה השלמה. בסוף חיבורו הוא מתנצל על כי קולמוסו פלט דברי התמרמרות על התנהגותם של מנהיגים מהדורות הקודמים שהזניחו ישוב ארצנו הקדושה "אבל האמת תורה דרכה, כי לא בהם תלוי האשמה רק בהגלות המרה והצרות המרובות שהיו בעוכרם. ואני מרוב שיחי וכעסי וגודל הכאב על שבר בת עמי דיברתי…".
לאחר הופעת הספר, ביחוד לאחר שנתפרסמה הערה עליו מידי דוד איידעלסבערג ב"מארגען זשורנאל", נרדף המחבר על ידי קבוצת חסידים מוויליאמסבורג, שהרגישו כי ביקורתו כיתה מכוונת נגדם.
בשנת תשי"ח עלה לארץ – והוא סגי נהור – והתיישב בבני ברק. קבע שיעור עם השופט ד"ר יצחק קיסטר, שישב אז בבני ברק, כשהלה קורא לפניו את דברי התלמוד.
כאשר הגיעו עולים חדשים מרומניה והם חיפשו עבודה, ביקש מד"ר קיסטר ואחרים להציג אותו לפני בעלי עסקים גדולים כדי שישפיע עליהם להעסיק עולים אלה. הופעתו של הזקן העיוור והשתדלותו עשו רושם והיו מבעלי העסקים שמילאו אחרי בקשתו ובאו לעזרת העולים.
מנוחתו כבוד בבני ברק.
אחד מבניו הוא הביבליוגרף הנודע של הרמב"ם ר' ישראל יעקב דינסטאג.
ט. פרשל מתוך האנציקלופדיה הדתית הציונית