בשלהי האביב של שנת תשכ"ט הגיעו אורי צבי גרינברג ורעייתו המשוררת עליזה טור מלכא לביקור קצר לניו-יורק. המשורר הוכתר אז בתואר דוקטור לשם כבוד על ידי ישיבה-אוניברסיטה.
זמן מסויים התאכסן בביתו של אוסקר גרוס, יוצא למברג, גליציה – העיר בה גדל גרינברג – ואחיו של הנדבן הידוע יוסף שאול גרוס. בביתו של גרוס התקיימה קבלת פנים נהדרת, בה השתתפו הרב יוסף דוב סולובייציק ז"ל ופרופ' אברהם יהושע השל המנוח.
אורי צבי גרינברג טייל הרבה בעיר, ביקש לראות ולדעת הכל – ובכל דרכיו היתה ירושלים עמו. יום אחד נסענו, המשורר ורעייתו, אשתי ואני, באניית-תיור מסביב למנהאטן. המשורר נתרשם במיוחד ממראה שורות גורדי-השחקים שנתגלה לנגד עיניו. "צריכים להקים גורדי-שחקים בירושלים", קרא ברגש רב.1
אצ"ג ביקר אצל האדמו"ר מלובאביץ' רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, שבשבת ג' בתמוז תמלא שנה לפטירתו. למחרת באתי לדירתו של אורי צבי גרינברג. הוא היה מרוגש מאוד מפגישתו עם הרבי. "מצאתי אח! מצאתי אח!", אמר וחזר על הדברים כמה וכמה פעמים. לא שאלתי אותו על מה שוחח עם הרבי. אפשר שהתביישתי. אפשר שלא היה לי העוז לשאול. הרי היתה זו שיחה פרטית, ואצ"ג רגיש היה לכל נגיעה בעניינים שראה אותם כאישיים. או אולי כסבור הייתי שאין מה לשאול. הרי ידענו מה היו חזון-לבו ומשאת-נפשו של המשורר. גם ידענו מה גדולה היתה הדאגה-החרדה, שהיתה מלווה אותו מאז מלחמת ששת הימים, כי מנהיגים שנפשם ריקה מכיסופים למלכות ישראל ומשוללים הם רגש האדנות על הארץ, יוותרו על מה שמכונה בפיהם "השטחים". גם ידענו דעותיו והשקפותיו של הרבי מלובאביץ'. דברי אצ"ג כי "מצא אח" רק גילו עד כמה גדולה ועמוקה היתה תמימות-הדעים בין שני האישים בשאלות הקיומיות של האומה.
ערב שבת היה. עליזה טור מלכא היתה עסוקה במטבח, אך מדי פעם התערבה בשיחה.
"האפשר לרכוש בניו-יורק את 'ספר הקטרוג והאמונה'. רוצה אני לשלוח אותו אל הרבי", שאלנו המשורר.
ספריו של גרינברג נדירים הם בארץ, כל שכן בניו-יורק.
"מסתפק אני מאוד אם אפשר יהיה להשיג כאן עותק של הספר", השבתי.
"ספר קטרוג והאמונה" הוא מאסף השירים המיליטנטי, ואולי גם רב העוצמה ביותר של אצ"ג.
לפני כמה שנים קראתי במאמר מאת עקיבא צימרמן ב"הצופה", כי אורי צבי גרינברג קנה בארץ בכסף רב עותק של הספר כדי לשלוח אותו אל הרבי מלובאביץ'.
בחצר לובאביץ' בניו-יורק אוצר ספרים גדול עד מאוד. שאלתי את הספרן הראשי, הרב שלם דובער לוין, אם נמצא אצלם עותק של הספר הנ"ל, ולאחר שהשיב לי בחיוב ביקשתי ממנו לבדוק אם יש בו הקדשה מאת המשורר לאדמו"ר.
ואמנם נמצאה בו הקדשה מאת אצ"ג לאדמו"ר המנחם נ"י עם קריאה שיעלה לירושלים.
והרי הדברים במלואם:
לידי האדמו"ר המנחם נ"י
לכבוד בעל עיני הנפש בעיני הבשר מאת המקטרג-ומאמין
בתהום אל תהום קורא:
עלה הרה טור מלכא.2
י"ג תמוז תשכ"ז 3 ניו יורק
אורי צבי בן בת שבע הי"ד
בתצוגה על אורי צבי גרינברג שהתקיימה בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, בחשון תשמ"ז, הוצג מכתב של האדמו"ר אל אצ"ג מי"א אלול תשל"ד.
הרי לשונו:
"אתאפק ולא אוכל, בתקוותי בסליחתו של מר, בהבעת צערי… אשר אין קולו של מר נשמע, קול מחאה גדולה, בכמה וכמה עניינים של חיי היום-יום שאינם מתאימים לתורתנו תורת חיים – הוראה בחיים. ואף שלכאורה מפורסמת השקפת עולמו של מר ויחסו לתופעות האמורות, הרי אינו דומה כשנשמעים הדברים בראש כל חוצות וכאמור לעיל בקול רעש גדול".
הצופה
ב' תמוז תשנ"ה
- 1 שח לי פרופ' ש.ק. מירסקי המנוח: כאשר ביאליק ביקר בניו-יורק וראה את גורדי השחקים, העיר כי גם בארץ יש כאלה. "יש לנו שחקים, ויש לנו גורדים", ביידיש אמר: יש לנו וואלקענס, ויש לנו קראטצערס.
- 2 השימוש בתואר המנחם במקום השם הפרטי מנחם (מענדל) של האדמו"ר, מזכיר את מכתבו של הרב הראשי א.י. הרצוג זצ"ל למנחם בגין, בימי המחתרת (כאשר האצ"ל שבה בני ערובה לאחר משפטו של דב גרונר). הרב הראשי פנה לבגין במלים: מנחם ציון. ראה ספרו של בגין "המרד". "בעל עיני הנפש…". יש להעיר כי אצ"ג כתב מחזור שירים בשם "עיני הנפש בעיני הבשר". השירים נכנסו אל "רחובות הנהר". "עלה הרה טור מלכא". על טור מלכא, הר המלך, ראה גיטין נז, א. בשירת אצ"ג המכוון בטור מלכא, בדרך כלל, לירושלים, וראה בלשון ההקדשה ב"ספר הקטרוג והאמונה", עמ' נט.
3התאריך אינו מדוייק. אצ"ג כתב התאריך הזה זמן רב אחרי הפגישה עם הרבי, אחרי שעלה בידו לרכוש עותק של הספר. אז דימה כי ביקר בניו-יורק בשנת תשכ"ז. ולפי זה רשם את יום הפגישה: י"ג תמוז, שהיה יום ששי (המשורר היה אצל הרבי, כאמור למעלה, בלילה שלפני יום ו'). אך לאמיתו של הדבר ביקר אורי צבי בניו-יורק בשנת תשכ"ט. י"ג תמוז לא חל אז ביום ו'.