להופעת הכרך הששי
בכל תקופה שסכנת כליה איימה על העם כולו או רובו, כשישובים שלמים נשמדו, גלויות נעקרו ממקומן ועדות גדולות נגרפו בזרם התבוללות וטמיעה – קמו אנשי סגולה שנגשו לכנס אוצרותיו הרוחניים של העם, ובמיוחד חוקיה, משפטיה ונוהגיה של האומה שעל פיהם היתה חיה ומכוננה את ביתה בכל מקום – לבל יאבדו בצוק העתים וישמשו עוגן הצלה לנשארים לפליטה, למען יוכלו להמשיך בדרך שהתווה דורות קודמים.
אחר לכת העם לגולה לבבל נאספו ונחתמו כתבי הקודש. רבי יהודה הנשיא, מזרע מלכות בית דוד, שהאחריות לגורל העם ועתידו היתה מוטלת על שכמו, ערך וסדר אחרי דכוי המרד הגדול האחרון קובצי הלכות המשנה סדור ועריכה אחרונים. כאשר תקפו גזרות מלכות פרס בבבל נחתם התלמוד על ידי רבינא ורב אשי, הרמב"ם, שהיה מזרע המלוכה אף הוא חבר את ספרו הגדול, חוקת העם לימי שעבוד ושלטון, עת פשט השמד המוסלמי ברחבי אפריקה הצפונית וספרד ובבבל שקע שריד אחרון של הוד ותפארת ישראל הגאוני ושלטון ראשי הגולה. רבי יוסף קרו, המחוקק הגדול האחרון של האומה, קם אחר שהושמדה והוגלתה הגולה החזקה והעשירה ביותר, יהדות ספרד, אז ערך את "שולחנו" ונתן חוקה לקהלות החדשות הרבות שנוסדו על ידי הגולים בכל מקום בואם.
תקופתנו לקתה בכל פורעניות הגולה: שמד, אונס וטמיעה, שמד – חורבן יהדות אירופה. אונס – יהדות ברית המועצות וארצות גרוריה הנתונה בשבי והתבוללות וטמיעה האוכלות בנו בכל פה, דורות של התכחשות והתבוללות והשמדתם של ישובים שלמים, ששמרו ושקדו על מסורת עמם, פתחו תהום עמוקה בין דורנו ודורת קודמים. נמשטנו מהמסלול, שהותווה על ידי אבותינו כשהחוק היה שולט בכל הליכות חייהם. על כן מפוזר ומפורד דורנו לא רק בכל קצות העולם כי אם גם במולדתו הישנה-חדשה, אליה הוא מתקבץ. כי אין לו סגנון חיים משותף, הנושא עמו ביטוי לערכינו הרוחניים והמוסריים, נחלת דורות מאחד את כל האומה, על שבטיה ועדותיה השונים והמרובים. דור יוצאי מצרים, דור הראשון לגאולה וכבוש כופה עליו שלטון החוק מלמעלה, כי טרם ידע אותו וטרם טעם את טעמו. טרם ידע שהוא ילוה אותו, ישמור ויגן עליו בכל מקום ובכל דור.
לא כן דורנו. הוא נקרא להמליך עליו את החוק מרצונו החופשי, מתוך כסופים וגעגועים לנוהגי אבותיו, מקדשי השם מתוך הכרה כי אין חוק בלעדיו, כי אתו גדל, והוא הולם את אופיו, את רוחו.
חוק זה לא יעלה מתוך מעמקי נשמתנו ולא יתעורר מתחת לתת-הכרתנו עד שיעשה כנוס חוקי, משפטי ונוהגי דורות קודמים שדורנו מחכה לו ומתוכו ישאב אבני בנין למלכותו המתחדשת.
מוקפים אנו ספרים וגוילים בהם גנוזים חכמות ונסיונות חיים של דורות אין ספורת דורות שראו שבעה וטובה ודורות שידעו שנאת הגוים, רדיפותיהם וקנאתם. אך אוצר זה סגור לפנינו באשר אין לנו המפתח אליו.
תבורך על כן יזמתו של הרב מאיר ברלין ז"ל להושיב קבוצות תלמידי חכמים לגשת לכנוס חוקי ומשפטי ישראל שהדור דרוש לו, "האנציקלופדיה התלמודית" בה יסודרו הלכות התלמודים והמדרשים כפי שפורשו, הובנו והוסברו על ידי רבני ודייני ישראל עד הדור האחרון, כנוס זה ישמש לנו גשר לעולם מחשבת ההלכה של אבותנו ממנו נבנה עולמנו אנחנו.
טרם זכינו לברך על גמר המפעל, אך הכרך הששי המונח כעת לפנינו מעיד על התקדמותו והצלחתו.
בכרך זה מובאים מספר ערכים באותיות "גימל-דלת". מ"גיד הנשה" עד "דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד". כל ערך מחולק לפרקים הדנים כל אחד בצד אחד של הנושא ובו מלוקטים, מסודרים ומוסברים, בסגנון קל ופשוט, כל מאמרי חז"ל הקשורים לו והכרעותיהם וביאוריהם של מפרשים ופוסקים, ראשונים ואחרונים. בשולי העמודים באים הערות וציוני מקורות.
לדוגמה:
הערך "גמילות חסדים" מחולק לשלושה פרקים: א) מקורה וגדרה; ב) שיעורה; ג) מעלתה. בפרק הראשון מנויים הצוויים הבאים בתורה על מצוה זו. מפורשים גדריה: גמילות חסדים נוהגת בין בגופו ובין בממונו ובכללה גם לדבר על לב העני דברי פיוס וליתן לו עצה הגונה. ללמד לאחרים תורה, להתפלל על מי שנתון בצרה ופעולות חסד אחרות התלויות בצבור. בפרק השלישי מובאים מאמרי חז"ל בשבח מצוה, שהעסוק בה היא אחד מסימני ההיכר של בני עמנו, ובאופן עשיתה.
הערך "גר" משתרע על 35 עמודיות וזה מלבד הערכים "גר תושב" (14 טורים) "גיורת" (10 טורים) ו"גרות" (20 טורים) הקשורים וקרובים לו. ערך זה מחולק לשלשה עשרה פרקים, ביניהם: חיובו במצות, קריאות, תפילות וברכות, יחסיו לקרוביו, התמנותו לשררות, מצות ישראל ע הגר ואחרים. בפרק "קריאות, תפלות וברכות" מובאות בין היתר הדעת השונות אם גר יכול לומר "אלוקינו ואלקי אבותינו". בציוני המקורות צויין בין אחרים גם תשובתו של הרמב"ם לעובדיה. גר צדק ששאלו בענין זה. הקורא מתבקש לעיין בתשובה זו. אם יעשה כן ימצא דבריו הנפלאים של "הנשר הגדול": "אברהם אבינו ע"ה הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו ולכל גר שיתגייר, לפיכך יש לך לומר אלוקינו ואלקי אבותינו שאברהם ע"ה הוא אביך". בהמשך הדברים מסביר הרמב"ם לגר כי גם בני ישראל ברובם היו במצרים עובדי עבודה זרה "עד ששלח הקב"ה משה רבנו ע"ה רבן של כל הנביאים והבדילנו מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה לנו ולכל הגויים ושם לכולנו חוקה אחת". (דרך אגב: יחסו של הרמב"ם לגרים מתשתקף נוסף על מקומות אחרים גם מתוך הקדמתו לספרו "משנה תורה" שכן הוא מדגיש במנותו את החכמים מוסרי התורה שבעל פה את העובדה שמהם היו גרים או בני גרים "שמעיה ואבטליון גרי צדק… ורבי עקיבא בן יוסף קבל מר' אליעזר הגדול ויוסף אביו גר צדק היה… ור' מאיר בן גר צדק…". עיין גם בהקדמתו לפרוש המשנה).
בערך "גימטריא" מוסברים כל האופנים בהם השתמשו חכמינו לדרוש את המקרא ולהסמיך אליו הלכות ואגדות על פי חשבון האותיות בתורת מספרים או על ידי חליפתם באותיות אחרות מקבילות להן בסדר האלף בית ומובאות דוגמאות רבות. בערך "גניזה" מפורשים דברים הטעונים גניזה ואופן הגניזה. גם נמסר על כמה דברים שלפי המסורת נגנזו כגון האוהל מועד אחרי שנבנה הבית הראשון. בהערות ציון המקור למסורת זו: תוספתא סוטה פרק י"ג ואבות דרבי נתן פרק מ"א. המעיין ימצא עוד דברים אחרים שלפי המסורה נגנזו, ערך "דלת" מפרש הכתיבה המסורתית של האות בספרי תורה, תפלין מזוזות, וגטי נשים לפי דעת הספרדים והאשכנזים והברתה הנכונה.
בסך הכל כולל הכרך למעלה מששים ערכים הדנים בשטחים שונים של החוק התלמודי ומבאריו. מובן שלא כאן המקום לדון בכולם או אפילו לנגוע בהם ברפרוף. נסתפק על כן בציון העובדה שכרך זה כמו כל קודמיו מקיים במלואם דברי הרב מאיר ברלין ז"ל על מטרת האנציקלופדיה שהיא באה לשמש את כולם, החכמים אשר תורתם אמונתם ויודעים את התורה ובקיאים בה לא ימנעו מלהשתמש בספר הזה למצוא דבר הנשכח לפעמים, להזכיר מה שנעלם מן הידיעה… תלמידים אשר למדו ותלמודם נזנח מהם מקוצר רוח התורה או מעבודת החומר הקשה, יהא להם הספר הזה למזכיר נשכחות ואולי גם למזכיר עון כי ישובו למקורות, ילמדו את הענינים הרבים וידעו את ערכי ההלכה ויחיו נפשותיהם כי שבו אל מולדתם הרוחנית לתחית התורה אשר בקרבם. ואלה אשר לא זכו ולא נהנו מאור התורה עד כה, גם הם ימצאו אשר ידרשו לדעת דבר מסויים, ענין ידוע, פרק מיוחד הנצרך להם באותו זמן ובאותה שעה והיה הספר הזה לכלי שמוש ולספר יד בקרב כל בית ישראל" (מהקדמתו של הרב מ. ברלין ז"ל לכרך הראשון).
הכרך נערך על ידי הרב שלמה זוין, אדריכלה ועורכה הראשי של האנציקלופדיה, בהשתתפות חברי המערכת הרבנים בנימין רבינוביץ-תאומים, שמעון סטרליץ ז"ל ויונה מרצבך. הם נעזרו בעבודתם על ידי חבר תלמידי חכמים ששמותיהם מפורטים בשער הכרך. יעמדו על הברכה גם כל המוסדות והאנשים הפרטיים שנתנו יד והטו שכם לביסוסו הכספי של המפעל וההנהלה עם מנהלה, הרב יהושע הוטנר, ומזכירה הרב דוב פרלא שבידיה מרוכזים כל הסידורים וענינים הקשורים במפעל כנוס זה של הדור וששקדה גם על הופעתם החיצונית הדורה והנאה, בבחינת "תורה מפוארת בכלי מפואר", על הכרכים והפצתם במדינה ומחוצה לה.
ימים אחדים אחרי הופעת הכרך האחרון הזה נפטר בירושלים בדמי ימיו הח' שמעון סטרליץ שהיה חבר מערכת האנציקלופדיה המנוח היה חניך ישיבות ליטא, תלמיד חכם מובהק, צנוע ועדין נפש שרבים מבין הערכים הקשים ביותר נמסרו לעריכתו, וחבל על דאבדין ולא משתכחין!
מאת: טוביה פרשל מתוך "חרות" 11/02/1955.