.
1.
כל שנה ויבול ההגדות שלה – הוצאות חדשות והדפסתן מחדש של הגדות ישנות ועתיקות: הגדות מצויירות, הגדות עם פירושים, הגדות עם תרגומים.
בין ההגדות הרבות והשונות שהופיעו בשנים האחרונות, מקום מיוחד להגדות עם תרגום רוסי. זה למעלה מחמישים שנה שלא נדפסו הגדות כאלה. הן הולכות ונדפסות בימינו אלה למען היהודים ברוסיה ולמען יהודים שהיגרו באחרונה מברית-המועצות.
2.
בשנת 1970 הוציא הרב פנחס מרדכי טייץ מאליזבט, ניו ג'רסי, הגדה עם תרגום רוסי. גודלה 6×3¼ אינצ'ים ולה כריכה של קרטון דק בעל צבע. היא צילום של הגדה שהופיעה ברוסיה של הצאר ונוספו עליה ברכות ותפילה להדלקת נרות של שבת ויום טוב, תפילת יזכור, ולוח של החגים, ביידיש, של השנים תשל"א-תש"מ. שם ההגדה "כל ישראל חברים" ובשער כתוב שהיא באה לשמש תיירים מארה"ב וקנדה המבקרים בברית-המועצות. בדברי ההקדמה, הנדפסים בעברית ובאנגלית, כותב הרב טייץ:
ההגדה "כל ישראל חברים" מיועדת לספר את דרישות התייר האמריקאי והקנדי שברצונו לחוג את חג הפסח בברית-המועצות.
ההגדה מכילה כמה הוספות חדשות המספקות את צרכי התייר. היות והמבקר לא יחוג את הסדר במלון, כי אם בבית קרובים או ידידים, מתורגמת ההגדה לרוסית.
תקותי היא שההגדה תהוה קשר נוסף לחזק יחסים טובים וידידותיים בין העם האמריקאי והרוסי.
ההגדה נדפסה "בשיתוף-פעולה עם המועצה הלאומית של בתי כנסת 'ישראל הצעיר' ".
ראיתי מהדורה אחרת של הגדה זו. נוספו בה "תפילת הדרך" בעברית ובתרגום רוסי, ולוח המועדים, ברוסית, של השנים 1970-1995 (תשל"א-תשנ"ו). בהגדה זו לא נזכרת שנת ההדפסה, גם לא נזכר ארגון "ישראל הצעיר".
3.
הגדה דומה, בעלת אותו גודל ונושאת אותו שם "כל ישראל חברים", נדפסה בישראל על-ידי ארגון שהוא פעיל למען יהודי ברית-המועצות. שנת ההדפסה ושם הארגון אינם נזכרים בה. אין לה כריכה. העמודים הראשונים והאחרונים הם חלקים – ועל כן אי-אפשר להכיר מבחוץ כי זאת היא הגדה. סידור הטכסט העברי ולשון התרגום הם אותם של ההגדה שהוציא הרב טייץ, אך שתי ההגדות אינן זהות. עיקר השינוי הוא הכתיב הרוסי. בהגדה הארץ-ישראלית התרגום בא בכתיב הרוסי החדיש. נראה שהטכסט העברי צולם מאותו מקור ממנו צולמה ההגדה של הרב טייץ, אך את התרגום סידרו מחדש (והשמיטו את ההערות שבאו בשולי התרגום). גם להגדה זו נוספו הברכות להדלקת נרות בשבת ויום טוב והתפילה שלאחריה, תפילת יזכור, ולוח המועדים, ברוסית, של השנים 1980-1970.
4.
בשנת תשל"א הוציא בית הוצאת ספרים "סיני" בתל-אביב הגדה עם תרגום רוסי. היא דפוס-צילום של הגדה ישנה, והיא צולמה מאותה מהדורה ממנה צולמה הגדתו של הרב טייץ. הוצאת "סיני" צילמה גם חלק מן השער המקורי של ההגדה וממנו אנו למדים ששם המתרגם של ההגדה ושל דיני הסדר והמחבר של ההערות הרוסיות המצורפות – היה ברנהרד סג"ל. הוצאת "סיני" פיארה המהדורה בכמה עמודים של ציורים צבעוניים ובמספר תמונות לקוחות מהגדות עתיקות.[1]
5.
בשנת תשל"ב הוציא משרד החינוך והתרבות בירושלים, המחלקה לתרבות תורנית, הגדה עם תרגום רוסי. נוסח ההגדה נדפס בשחור ואדום. התרגום הוא זה של ברנהרד סג"ל הנזכר למעלה. הוא סודר מחדש, עם ההערות, בכתיב הרוסי החדיש. הצבת התרגום מול המקור העברי לא נעשתה בזהירות יתירה ולא תמיד תואמים אחד את השני. בסוף ההגדה באים מאמרים ברוסית על נושאים הקשורים לחג: פסח בימי בית שני, פסח אנוסים בספרד, עלילות דם, פסח כערך וחוויה, ועוד. מובא בין היתר מדבריהם של יוסף בן מתתיהו, היינריך היינה, הרב ש. ר. הירש, א. ש. פרידברג, ב. ז. הרצל, פ. רוזנצוייג, אחד העם, הרב קוק, נחום סוקולוב, ישראל אלדד ועוד. הקובץ, שהוא בן למעלה מ-150 עמוד, מקושט בציורים וצילומים רבים (תמונות מהגדות עתיקות; צילומים כמו: סדר ליל פסח בגיטו בפולין בימי הכיבוש הנאצי, עולי מצרים בימינו, חלוקת מצות הרוסיה, ביעור חמץ בירושלים, ועוד). גם הכריכה, כריכת קרטון דק, מקושטת.
מהדורה שניה של הגדה זו הופיעה בשנת תשל"ג. היא הוצאה על-ידי "אמנה" – מפעל לפרסומים לימודיים, המכון לפרסומים ביהדות ברוסית, מיסודו של משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית ומשרד הדתות, בסיוע "משרד החינוך היהודי בניו-יורק" ובחשתתפות תלמידי בתי הספר היהודיים בניו-יורק (זו לשון ציון המו"ל בעמוד מעבר לשער).
6.
בשנת תשל"ב הופיעה עוד הגדה עם תרגום רוסי בירושלים: הגדה של פסח – הוצאת בקאל. הגדה זו היא צילום של הגדה שהיתה כלולה בסידור עם תרגום רוסי שנדפס בימי הצאר.
7.
הגדה יפה עם תרגום רוסי הופיעה לפני כמה שנים בלונדון בהוצאת "האיגוד העולמי של הסטודנטים היהודים". שמה: "הגדת העולם הרביעי".
העורכים מסבירים במבוא את משמעות שם ההגדה. "אנשי העולם הרביעי" צעירים יהודים הם שהתעוררו מתרדמה ממושכת כדי להזדהות שוב עם עמם, מסורתו ולשונו. "אנו פותחים במאבק כדי להיות עצמנו, לשוב הביתה". מהפכתם – "מעבר למדיניות של העולם השלישי היא", חזונם – חזון העתיד. בהגדה זו, כותבים העורכים, ימצאו אנשי "העולם הרביעי", הוראות כיצד לחוג את החג, דברי תורה ותלמוד, שירים, פתגמים ואגדות של בני עמם. "וגם מקום בה כדי שירשמו הם את פירושיהם בהיכונם לקראת ליל חג החרות".
משמע מדבריהם ש"אנשי העולם הרביעי" – מתקני עולם הם, שואפי שחרור האנושות מתוך הזדהות עם עמם, צור מחצבתם, וזיקה למסורתו. ההגדה – הגדה מסורתית. אחרי המבוא בא תרגום של כמעט כל המשנה של הפרק האחרון של פסחים. כל נוהגים הסדר מוסברים. התרגום של ההגדה הוא חדש.
בשולי ההגדה ובעמודים מיוחדים, בין פרקי ההגדה, קצת דברי הגות ופירוש על יסוד ראשונים ואחרונים. דברי על החג, על חרות, ועל שוויון. אמרות מאת משה הס והרצל, גם מהיינה ודיזראלי – וגם משפינוזה!? מסופר על פסח בברגן בלזן. יש כאן תרגום רוסי של "שיר הפרטיזנים היהודים" הידוע, ותרגום של שיר על התליות בבגדד.
ההגדה אמנותית. ציורים וצילומים בה, ביניהם צילומים מאנית מעפילים, מן בית הכנסת במוסקבה ומבני עדות המזרח בישראל.
לא רשומה בהגדה שנת הדפסתה. היא מהדורה רוסית של 4th World Haggadah, שנדפסה עוד בשנת 1970 בלונדון על-ידי האיגוד העולמי של הסטודנטים היהודים, המופיע, כאמור למעלה, גם כמו"ל הגדה זו. המסדרים והעורכים: יואל חרסומיר וז'קום שולדנפריי.
8.
אשתקד הופיעה בניו-יורק הגדה גדולה (11×8½ אינצ'ים) עם תרגום רוסי על-ידי "פרינדס אוף רפיוג'יס אוף איסטרן יורופ" ("ידידים של פליטים מן מזרח אירופה"), איגוד יהודי חרדי, אשר הרבה מפעיליו הם אנשי חב"ד, והוא עושה רבות למען מהגרים יהודים חדשים מן ברית-המועצות. ארגון זה פירסם ספרות דתית רבה בשפה הרוסית. בהגדה זו לא רק תרגום חדש של ההגדה אלא כמה עמודים מוקדשים לביאור בלשון הרוסית של כל דיני החג. יש כאן פרקי הסבר על תולדות החג, שבת הגדול, איסור חמץ, בדיקת חמץ וביעורו, מכירת חמץ, קרבן הפסח במקדש, ערוב תבשילין, הדלקת נרות. דיני ונוהגי הסדר מתוארים בהרחבה וציורים רבים באים להדגים את הדברים.
הגדה זו הופצה בארה"ב ונשלחה מכאן למדינות אחרות לשימוש מהגרים יהודים חדשים מברית-המועצות.
השנה הכינו מהדורה חדשה של הגדה זו. "הגדה יפה ביותר. יש בה הוספות ושינויים מן ההגדה של אשתקד", סיפרו לי אנשי איגוד זה. אין בידי לתאר הגדה זו כי בשעה שאני כותב שורות אלה לא יצאה עדיין מבית הדפוס.
לבסוף עלי לציין: אינני יודעת רוסית, ובבדיקת ההגדות המתוארות כאן נסתייעתי בבני יוחנן יחי'.
הדואר
ט' ניסן, תשל"ז
[1] ההגדה המקורית, נראה, שהיא נדפסה באודיסה בשנת 1912. ב"קרית ספר", אלול תשל"ג, עמ' 556, מס' 4024, רשום" הגדה של פסח עם העתקה רוסית והערות מאת ברנהרד סג"ל [ירושלים ? תשל"א ?], דפוס צילום של הגדה אשר לפי שערה המקורי נדפסה באודיסה בשנת 1912. הגדה זו (דפוס צילום ירושלים ? תשל"א ?") לא ראיתי. כן לא ראיתי ההגדה עם תרגום רוסי שהוצאה בשנת תשל"ב על-ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, הוועד הפועל, מחלקה לסיפוק צרכי דת, ואף היא צויינה ב"קרית ספר" שם, מס' 4026.