ההגדה, אשר פקסימילה ממנה ניתן בזה, נדפסה בויניציאה בשנת תע"ו. היא מקושטת בציורים רבים וכוללת תרגום יהודי-איטלקי ו"צלי אש", שהוא קיצור של "זבח פסח", פירושו של רבי יצחק אברבנאל להגדה. שניהם, התרגום והקיצור הם מעשי ידיו של רבי יהודה אריה ממודינא (של"א-ת"ח), רב בויניציאה ואחד האישים היהודיים המענינים ביותר בתקופתו.
את התרגום הכין בשביל ההגדה שנדפסה בויניציאה בשנת שס"ט ואת קיצור הפירוש בשביל זו שנדפסה שם בשנת שפ"ט.
בהקדמתו ל"צלי אש" הוא כותב כי בחר—לשם הדפסה בהגדה—לעשות קיצור מפירושו של ר' יצחק אברבנאל מפני ש"בכל ביאוריו הפליא עצה, הגדיל סברא על כל, וגם פה בביאור ההגדה בספרו זבח פסח לא קם כמוהו".
כמעט כל הציורים שבהגדה שלפנינו — שהיא ביסודה מהדורה חדשה של הגדת ויניציאה, שפ"ט, אשר נדפסה כמה פעמים-מצויים כבר בהגדה שהופיעה בעיר זו בשנת שס"ט.
באורי הציורים הם ביהודית-איטלקית.
חיתוכי עץ הגדולים מראים את ההכנות לחג. הסדר, סיפור השעבוד והיציאה ממצרים ומראות אחרים מן המסופר בתורה. כמה מהם מבוססים על דברי המדרש. מלבד ציורים בתוך האותיות אשר בראשי הפרקים, מצויות בהגדה שתי סדרות של ציורים קטנים יותר: שלביו השונים של הסדר ועשר המכות.
ציורי הגדת ויניציאה, שס"ט, הועתקו וחוקו במהדורות-הגדה שונות.
נוסח ברכת המזון בהגדה שלפנינו הוא זה של בני איטליה, השונה הן מן הנוסח של הספרדים והן מן הנוסח של האשכנזים.
בעמוד האחרון נדפסים הפיוטים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", הנאמרים בדרך כלל על ידי האשכנזים, והנוסח היהודי-האשכנזי של "אדיר הוא".
הרב מוניש וינטרוב, מנהל "בית היתומים דיסקין", שהוציא הגדות שונות בתוכן הדפסה חדשה של הגדת ויניציאה, שס"ט—השקיע מאמצים רבים בהכנת מהדורת פקסימילה זו.
הוצאה חדשה זו של הגדה יפה, עתיקה ונדירה, מוגשת על ידי "בית יתומים דיסקין", ירושלים, לידידיו לאות תודה והוקרה על תמיכתם הרבה.
טובי' פרשל, תשנ"א
מתוך המבוא של ההגדה שנדפס על ידי הוצאת בית היתומים דיסקין