הגדה זו נכתבה בשנת תקל"ב בידי הסופר סת"ם ר' נתנאל בן אהרן לוי. הוא הסופר ר' נתנאל ב"ר אהרן סג"ל אשר בשנת תקל"א כתב את ההגדה, שנדפסה בשנה שעברה בשם "הגדת תל אביב".
מן ההגדה של שנת תקל"ב הננו למדים כי הסופר הזה היה חי בקהילות אה"ו (אלטונה-המבורג-ואנדסבק).
ר' נתנאל עיטר את ההגדה באחד-עשר ציורים צבעוניים (במהדורת פקסימילה זו מופיעים הציורים בשחור-לבן). הציורים, לפי סדר הופעתם, הם: סדר החכמים בבני ברק, ארבעת הבנים, אברהם שובר פסילי תרח, שלושת המלאכים אצל אברהם, משה הורג את המצרי, בת פרעה מוצאת את משה, משה ואהרן לפני פרעה, מכת הצפרדעים, יציאת מצרים, מתן תורה, ואכילת הפסח במצרים. כל הציורים, מלבד תאור סדר החכמים בבני ברק, הם חיקויים של פיתוחי הנחושת של הגדת אמסטרדם משנת 1695. ציורי הגדת אמסטרדם יצאו להם מוניטין בעולם היהודי, ומדפיסים ואמנים רבים העתיקו וחיקו אותם.
הדינים והמנהגים של הסדר ניתנים בלשון הקודש וביהודית-אשכנזית. כן באים בהגדה הנוסחים היהודים-אשכנזים של השירים "אדיר הוא", "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" כפי שהם מצויים בהגדות אשכנזיות עתיקות.
זו הגדה אשכנזית – אך למרבה התמיה מובאת בה ברכת המזון הן לפי נוסח אשכנז והן לפי נוסח ספרד. מדפיסים שונים הוציאו הגדות ששימשו ספרדים ואשכנזים כאחת. מובן שבהגדות אלו מצויה ברכת המזון על שני נוסחיה. אך מה לברכת המזון לפי נוסח ספרד בהגדה שנכתבה מלכתחילה למשפחה אשכנזית? אפשר שהסופר העתיק את נוסח ההגדה מהגדה ששימשה אשכנזים וספרדים כאחת, ובלי משים העתיק גם ברכת המזון לפי מנהג ספרד. אחרי שעמד על טעותו, לא ראה צורך להסיר נוסח זה, והוא כתב בשער ההגדה כי יתרון לה שיש בה "סדר ברכת המזון מאשכנזי' ומספרדיים". אפשר גם, שהסופר בשעה שכתב את ההגדה לא היה לו עדיין קונה, והוא העתיק את נוסח ספרד של ברכת המזון מתוך הסברה שאם לא ימצא קונה אשכנזי, יציע אותה לספרדי. הרי בהמבורג, עיר מושבו של הסופר, היתה קיימת עדה ספרדית.
ההגדה ניתנת בזה בגודלה המקורי. היא נכתבה על קלף וכרוכה בעור. הכתב הוא נהדר – מלאכת מחשבת של סופר-אמן. ר' נתנאל שכח כנראה לנקד את הכתב בשני עמודים. יש טעויות אחדות בכתיבה ובניקוד.
הקורא ישים לב כי המלה "רבי" מנוקדת בחיריק וקריאתה היא "ריבי". אין זו שגיאת ניקוד. לקריאה "ריבי" מסורת עתיקה בספרות העברית. הרשב"ץ כותב בפירושו למסכת אבות "מגן אבות" (ראש פרק ב'), כי הקריאה הקדומה של רבי היתה בחיריק. אליה בחור מציין בספרו "תשבי" (ערך רב) כי הקריאה בחיריק היא הנכונה. קריאה זו נוהגת עדיין בכמה עדות לא-אשכנזיות. בספרים אשכנזיים אפשר למצוא אותה עוד במאה הי"ט.
זה מאה שנה בערך שהגדה זו היא בידי צאצאיו של הרב יצחק דב הלוי במברגר זצ"ל, רבה של וירצבורג וממנהיגי יהדות אשכנז החרדית במאה הי"ט. חנה במברגר, רעיתו של הרב נתן הלוי במברגר ז"ל מוירצבורג וכלתו של הרב דב הלוי במברגר, הורישה הגדה זו לבנה ר' משה הלוי במברגר ז"ל איש וירצבורג וקופנהאגן. ממנו עברה ההגדה לידי בנו הרב נתן הלוי במברגר, רבה של עדת "ישראל הצעיר דקינגסברידג'", ברונקס, נ. י.
הכנסות מהדורה זו קודש הן לשקום והגשת עזרה רפואית ליתומים חולים בישראל. ראוי לשבח הרב מוניש וינטרוב, מנהל המוסד קליניקה ליתומים חולים, על הוצאתו לאור הגדה זו