לפני זמן קצר יצאה מהדפוס בירושלים הגדת פסח של האנציקלופדיה התלמדית. ההגדה שכולה בעברית מורכבת משני חלקים. הראשון הוא נוסח ההגדה המלווה בפירוש נרחב.
בחלק השני מופיעים 13 ערכים של האנציקלופדיה התלמודית מודפסים בסדר האלף בית, שנושאייהם מתייחסים לחיפוש והסרתו של החמץ וכן למצוות הסדר כמו אכילת מצה, אכילת מרור, אפיקומן, ארבע כוסות, בדיקת החמץ, ביטול חמץ, ביאור חמץ, הגדה, הלל ועוד.
הדיונים המפורטים מאוד בפירוש, המכירים לקורא את דעותיהם והחלטותיהם של הרשויות הרבניות הקדומות והן המאוחרות יותר, מבוססים במידה רבה על ערכי האנציקלופדיה התלמודית. לעיתים הפרשנות מפנה את הקורא גם לערכים אחרים באנציקלופדיה.
כך יש הסברים ארוכים על מצוות חיפוש וסילוק החמץ, הלכות ערב פסח, ובעיקר איסור אכילת מצה בערב פסח, צלחת הסדר ומרכיביה (עם שני ציורים הממחישים את פריסת החפצים. בצלחת, אחד לפי האר"י, רבי יצחק לוריה והשני לפי הגאון מוילנא) וכן מצוות ליל הסדר– לשתות ארבע כוסות, לשכב בזמן האכילה, לספר על הניסים שנעשו עבור אבותינו בצאתם ממצרים, קריאת הלל, והדרישות לאכילת מצה, מרור והאפיקומן. להלן כמה קטעים מהפירוש:
מסופר לנו על שני פירושים למילה הגדה. אחד ידוע. היא מתייחסת לסיפור יציאת מצרים, אותו אנו מצווים להעביר לילדינו ("והגדת לבנך"…שמות יג, ח). לפי שאר הפירושים, המובאים על ידי רבי דוד אבודרהם, משמעות "הגדה" היא להלל, להודות (לה'). כך מתרגם התרגום הירושלמי "הגדתי היום" (דברים כ"ה, ג). הפירוש מביא מגוון תשובות לשאלה הידועה: מדוע אין אנו מברכים בעת קיום מצוות המספר על יציאת מצרים בליל הסדר?
ההגדה היא שבח והודיה של ה'. אין מברכים על שבח ה', כתב בעל הבשמים ראש. תשובה זו נדחתה על ידי הרב צבי הירש קלישר שציין שגם הלל היה כולו שבח של ה' ובכל זאת אנו מברכים על הקריאה שלו. לדעת המאירי היו אנשים שאמרו ברכה על אמירת ההגדה.
בפירוש מוזכרים מנהגים שונים באשר לברכה על קריאת הלל בסדר, הנקראת בשני חלקים, לפני הסעודה ואחרי הסעודה. יש הקוראים את הברכה פעמיים, פעם אחת לפני כל אחד משני חלקי הלל. אחרים קוראים שתי ברכות שונות. על החלק שקוראים לפני הסעודה אומרים את ברכת לקרוא את ההלל ומצד שקוראים לאחר הסעודה אומרים את הברכה, לאמור את ההלל.
אחרים אומרים רק ברכה אחת, בתחילת הלל. הם אינם רואים בסעודה הנאכלת בין שני חלקי ההלל כהפרעה המחייבת ברכה נוספת. ואחר כך יש מי שממגוון סיבות לא מברך כלל על קריאת הלל בזמן הסדר. תמיד אומרים את הלל בעמידה, אבל במהלך הסדר קוראים אותו בישיבה. גם כאן מועלות מגוון סיבות להצדיק מנהג זה.
הגדת האנציקלופדיה התלמודית מודפסת יפה. הוא מואר בתמונות של ההגדה המפורסמת שנדפסה באמסטרדם ב-1695, שאיורי לוחות הנחושת שלה הועתקו וחיקו מדפיסים ואמני כתבי יד רבים.
בראש רשימת התורמים להגדה זו עומד הגאון רבי ש' י' זווין זצ"ל, העורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית, והרב יהושע הוטנר, מנכ"ל ההגדה. אחר שמותיהם מופיעים שמותיהם של 18 חברי מערכת באנציקלופדיה התלמודית, שרבים מהם אינם עמנו עוד, שעמלו על ערכי האנציקלופדיה ששולבו בהגדה. את הפירוש כתבו הרב אליהו קרופניק, הרב עמנואל קוסובסקי והרב אורי דסברג. על עבודתם פיקח הרב אהרן בט, עוזר המנהל של האנציקלופדיה התלמודית. ההגדה מוקדשת לזכרו של מאיר ברכפלד, ידיד גדול ותומך האנציקלופדיה התלמודית, שנפטר בשנת 2001. הוא הקים שכונה דתית בישראל, אחוזת ברכפלד במודיעין והיה גורם מרכזי בבנייתה של מוסדות תורה שונים. מגוריו במוצא היווה מקום מפגש של מלומדים.
