בשירו הוא מדבר על נפשו, מלומדת היסורין. אל לה לפחד, להתאבל מפני צרות כי תבואנה, כי גם לצרות יהיה קץ, הרי לא לעולם יחי גבר, וכבר "מלאו ימי ולמות קרבו".
יש להניח שהוא עצמו היה נוהג כך.
[הכוונה שמלאו לו חמישים שנה, כי התשובה נכתבה בשנת תרכ"ה, וה"כתב סופר" נולד בשנת תקע"ה],
בתשובה אחרת (חושן משפט סימן מ"ו) הננו מוצאים אותו משיב ברכה לחתנו ר' יעקב כ"ץ שטראססער, שבירך אותו ליום הולדתו.
"מע"י [מעשי ידי] אצבעותיך החביבים עלי קבלתי היום, והנה ברך לקחתי מאתך ליום מולדתי לב טהור גברא כמוך, יה"ר מלפני אבינו שבשמים נותן התורה ית"ש שיתקיימו בי לחזקני ולאמצני עוד רבות בשנים להגדיל תורה ןלהאדירה ולא ימושו מפי זרעי וזרע זרעי עד העולם, וקב"ה מברך לכהנים, תתברך גם אתה בני ממקור הברכות…"
תשובה זו נכתבה בפרסבורג בערב ר"ח אדר תרכ"ט.