זוטות
במאמר ב"קרית ספר", שלאחר מכן נכנס לספרו "מרכז התורה בפרובנס" (מוסד הרב קוק, תשמ"ה) קבע הרב בנימין זאב בנדיקט – על סמך כותרות בפירושי הראשונים – כי הראשונים כינו את הלכות הרי"ף "הלכות רבתי". וז"ל "…פירושו של ר' יהודה אלמאדרי לסדר נשים הנמצא בכ"י במוזיאון הבריטי מכונה 'פירוש סדר נשים רבתי' אולם מאחר שפירושיו של ר' יהודה הכהן אלמאדרי ידועים כפירושים להלכות הרי"ף הרי מכאן, שהתואר 'רבתי' הוא אחד הכינויים להלכות הרי"ף. 'תלמוד קטן' – 'הלכות רבתי'. וכדי להבחין בין מסכת של התלמוד לבין מסכת של הלכות הרי"ף יש שהיו מוסיפים בבואם לציין מסכת של הלכות הרי"ף את הכינוי 'רבתי' – מסכת מכות רבתי, מסכת גיטין רבתי וכיו"ב." (שם, עמ' 315).
הנה שנים רבות לפניו הצביע פרופ' לוי גינצבורג על כך (גנזי שכטר, ספר ב' עמ' 631) כי ר' אברהם בן הרמב"ם קורא בספרו "מלחמת ה'" להלכות הרי"ף הלכות רבתי[1] והוא סיוע לדעתו של בנדיקט.
טוביה פרשל מתוך "הדואר" ??
[1] "מלחמות ה'", מהדורת וילנא תקפ"א, והנובר ת"ר. במהדורת ר' ראובן מרגליות, (מוסד הרב קוק) הלשון: רבינו יצחק בעל הלכות גדולות, ועיין בהערות שם. ועיין גינצבורג, גנזי שכור שם, עמ' 5, פיסקא י"ד, וי"ל זלוטניק במבואו ל"מחברות מני קדם" (שני קטעים להשלמה ספר העתים). ירושלים, תש"ה (=סיני, כרך ט"ז, עמ' קט"ז – קלח) המפנה לדברי גינצבורג.