א.
הרב הראשי של צה"ל ,ר 'שלמה גורן ,הואיל בטובו ליתן לי לעיון את הטופס הראשון של סידור צה"ל ,שעתה זה יצא לאור ונשלח להרב גורן ,השוהה עתה בניו יורק.
דומני ,שקהל הקוראים העברים ימצא חפץ בדבר ,להכיר את ייחוד טיבו של סידור זה.
בקונטרס "דיני תפילה לחייל" ,שנספח לסידור ,בהלכות השכמה ,נאמר בסעיף א':
"שויתי ה' לנגדי תמיד "(תהלים ט"ז ,ח') הוא כלל גדול בתורה. כוונת הדברים שיראה האדם את עצמו תמיד כעומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ועל חיילי ישראל במחנה ישנו צו מיוחד לשמור על קדושת החיים וטוהר המידות ככתוב" : כי ה 'אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כ"ג ,ט"ו). "
וסעיף ג 'אומר:
"חיילי ישראל הישנים יחד באוהל או בחדרי מגורים גדולים ,אחד מהם הרוצה לקום לפני שעת ההשכמה של כולם ייזהר לקום בנחת ,שלא לעורר את החברים העייפים מאימונים. "
בקונטרס מפורטים כל דיני התפילה לימי חול ,שבת ,מועדים וימי צום ,ומשולבים בהם דינים רבים המכוונים במיוחד לחייל.
בסעיף המדבר על איסור הסחת הדעת בשעת הנחת התפילין ,נאמר" : אין לרמוז בעינים או לקרוץ באצבעות ,ולא יצדיע לבעל דרגא גבוהה ממנו בין תפילין של יד לשל ראש ".וסעיף מיוחד בדיני שליח ציבור אומר" : החייל המתבקש לרדת לפני התיבה על ידי קצין ,אין לו לסרב ,אלא יורד מיד. "
סעיפים מיוחדים מדברים על נוהגי התפילה בזמנים מסוימים ,היינו בשעה שהחייל נמצא בסדרה או בתרגיל ,או בשעת חירום .ויש סעיפים המדברים בדינים הקשורים למקומות מסוימים .ירושלים חוגגת שושן פורים .מה דינם של חיילים הנמצאים במשלטים הסמוכים לירושלים ,ולא בתחומה העירוני -אימתי קוראים הם את המגילה וחוגגים פורים ? סעיף מיוחד מפרט ומבאר:
"המשלטים בסביבות ירושלים מטר 35 – ,הנפרדים מן השטח העירוני לא פחות מ ומרוחקים למעלה מק"מ אחד מהעיר העתיקה של ירושלים או מהר ציון ,אם העיר העתיקה או הר ציון נראים משם ,הרי דינם כירושלים עצמה ,וזמן פורים שלהם בט"ו באדר ,ואם אין
העיר העתיקה או הר ציון נראים משם דינם כשאר ערי ישראל ,וכל דיני פורים נוהגים בהם בי"ד באדר.
ייחודו של סידור זה לא בקונטרס "דיני תפילה לחייל" ,אלא בשתי מלים צנועות הנדפסות בשערו .לא נאמר שם "נוסח ספרד" ,ולא "נוסח אשכנז " -אלא "נוסח אחיד. "
ב.
צבא הגנה לישראל הוא אחד הגורמים החשובים ביותר למיזוג העדות השונות
בארץ .לא בעיר ,ואף לא במושב ,בקיבוץ או במעברה ,יוצאי העדות השונות באים במגע תמידי והדוק כל כך זה עם זה ,כמו בצבא.
יש וחמישה או שישה חיילים הגרים יחד באוהל הם כולם יוצאי עדות שונות .וייתכן שעשרה או יותר חיילים המהווים "כיתה" ,רובם בני גלויות שונות.
על כן אין זה מן התימה ,שצה"ל היא הדפוס הכולל הראשון שבו נמזגות המסורות הדתיות השונות של עדות ישראל למיניהן .
לפני שנים אחדות הוציאה הרבנות הצבאית הגדה של פסח ,נוסח אחיד ,שנועדה ליוצאי כל הגלויות .עכשיו כל הגלויות .עכשיו בא סידור צה"ל נוסח אחיד.
ההגדה בנוסח אחיד נערכה והותקנה לשימוש בסדרים ציבוריים על ידי הרב שלמה גורן מתוך בדיקת נוסחאות הגדה מרובות ושונות .לא כן נוסח הסידור האחיד .הוא מיוסד על נוסח ספרד -נוסח האר"י .למה בחרו דווקא בנוסח זה ?הרב גורן השיב לי על שאלה זו :מפני שהוא נפוץ ביותר בארץ והוא גם נוסח הביניים בין נוסח אשכנז ונוסחאות עדות אחרות ,כגון התימנים ועוד .וכך נאמר מפורש בקונטרס "דיני תפילה לחייל: "
"בצה"ל נקבע נוסח ספרד ,דהיינו נוסח האר"י ,כנוסח הקבוע לכל בתי הכנסת הצבאיים. "
"ולכן גם חייל יחיד יכול לעכב" ,כלומר ,אם רוב המתפללים בבית הכנסת רוצים להתפלל בנוסח אחר ,שהם רגילים בו ,וחייל אחד תובע שיתפללו בנוסח הקבוע ,ייעשה כדברו שלו.
כאן וכאן נעשו שינויים קלים בתפילות .ב"יקום פורקן" ,למשל ,נאמר במקום "די בארעא דישראל ודי בבבל" " – די בארעא דישראל ודי בבל ארעא גליתנא ".נוסח זה , מעיר הרב גורן ,כבר היה מצוי מקודם.
מלבד התפילות הרגילות כולל הסידור החדש גם תפילה קצרה לשעת חירום , ותפילות מיוחדות שנתחברו על ידי הרבנות הצבאית .
הרבנות הצבאית לא הסתפקה בקביעת נוסח אחיד לבתי הכנסיות של צה"ל אלא גם שקרה על הנהגת לחנים אחידים לתפילות ולזמירות .הלחנים נבחרו מתוך האוצר הגדול
של נגינות ישראל מכל העדות .בזמן הקרוב יופיע ה"שירון הדתי לצה"ל" ,ובו תווי הנגינה של הלחנים הנוהגים בבתי הכנסיות של הצבא.
מתוך "הדואר "גליון ט'