במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות רבנים ותלמידי חכמים גדולים כתבו הערות חשובות ומעניינות על התפילות והפיוטים, אך מכיוון שאלה פורסמו בכתבי עת או בספרים שלא הוקדשו במיוחד לנושא זה, הם נעלמו מעיניהם של מתרגמינו ופרשנינו על ספרי תפילה.
ברצוני להביא כאן פרשנות מעניינת מאת הרב והמלומד הגדול מתתיהו שטרשון של שורה בפיוט של יום כיפור. רבי מתיתהו היה בנו של הגאון המפורסם רבי שמואל שטרשון המכונה רש"ש, שבכתביו נכללו הערות על התלמוד, המדרש והרמב"ם משנה תורה.
הרב מתתיהו שילב שליטה בכל תחומי למדנות היהדות עם ידע כללי נרחב מאוד. הוא חיבר ספר הערות על המדרש, הערות על מסכתות עירובין ובבא בתרא, שנדפסו במהדורת וילנא של התלמוד וברפרודוקציות שלו, וכן של מאמרים ומחקרים רבים שהופיעו בכתבי עת עבריים. הוא נפטר בשנת 1885 בגיל 66.
הוא הוריש את ספרייתו הגדולה לקהילת וילנה, עיר הולדתו ומגוריו. בשנת 1969 פרסם המוסד הרב קוק מבחר מכתביו עם חיבור מבוא על הרב מתתיהו מאת הרב י.ל מימון (פישמן) זצ"ל. הרב מימון סיפר כי בעת ביקורו בווילנה נאמר לו כי בהלווייתו של רבי מתתיהו שטרשון נכחו כמעט כל רבני ליטא, בראשות רבי יצחק אלחנן ספקטר מקובנה.
הפירוש הבא לקוח מתוך הספר בהוצאת מוסד הרב קוק. בפיוט הידוע "כי הנה כחומר ביד היוצר"… ובבית הששי "כן אנחנו בידך קל קנא ונוקם".
השאלה ברורה. מדוע בפיוט זה, בו אנו מבקשים סליחה מה', עלינו להתייחס לקנאתו ולנקמתו? בשאר הבתים מוזכרות תכונות ה' חסד ורחמים: חסד נוצר (שומר חסד) תומך עני ורש (התומך בעניים ובנזקקים). מעביר זדון ושוגג (הסולח על חטאים במזיד ולא בכוונה) וכו'.
הרב מ' שטרשון מסב את תשומת לבנו להרב דוד אבודרהם המצטט את ר' ישראל בן ר' ישראל: כשמתפללים צריך לפנות לרחמי ה' ולא אל ה' שגוזר עונש. החולה מתפלל מרפא, רפא אותי! הוא לא אומר: משחית רשעים, רפא אותי! במדרש (בראשית רבה) פרק ל"ט אנו קוראים "רבי יהודה הנסיך אמר: האדם נכבש בכעס אבל הקב"ה כובש את הכעס כמו שנאמר "ה' ארך אפים וגדול כח (נחום א ב)" הקב"ה הוא האדון על הכעס. (כלומר הוא יכול לדכא את הכעס שלו) אבל ה' כובש את הקנאה, כמו שכתוב "ונקה לא ינקה ה' (נחום שם)" הקב"ה הוא האדון על הקנאה (כלומר הוא יכול לדכא את קנאתו.)
לדעת רבי מתייהו שטרשון, במדרש זה כתב הפייטן קל קנא ונוקם. הוא התכוון לומר: הוא האדון על הקנאה והנקמה, הוא יכול לדכא אותם.
הרב שטרשון גם מציין ששמו של ה' קל מייצג תכונה של רחמי ה', כפי שאמר רש"י בשמות ל"ד, ו' – על זו מידת הרחמים. עוד מעיר הרב שטראשון כי חברו זצ"ל, רבי צבי הירש חיות, רבה של זולקייב וקלי"ש, הסביר על סמך המדרש הנ"ל את הפסוק הקשה בשיר השבת "כל מקדש": משוך חסדך לידך קל קנא ונוקם.. גם כאן אפשר לשאול: בתפילה על חסד ה', מדוע לתאר את ה' כקנאי ונקמן? אבל גם כאן הכוונה היא לאלוקים שהוא האדון על הקנאה והנקמv, כלומר הוא יכול לדכא אותם.
