לאט לאט הוא ירד ממטוס העל של אל על. הוא היה כולו חיוכים. בידו החזיק את הכרך האחד-עשר החדש של אנצקלופדיה התלמודית: ה"דרכון" שלו ליהדות אמריקה.
הרב יהושע הוטנר, מנהל האנציקלופדיה התלמודית והתלמוד הישראלי, לעולם לא מגיע בידיים ריקות בביקוריו התקופתיים בארץ זו. הוא מביא עמו כרך חדש של האנציקלופדיה התלמודית או כמה ספרים חשובים אחרים שנערכים והוצאו לאור על ידי המכון שלו.
הרב הנמרץ, שאת פניו הסגלגלים מפארים זקן קצר, נולד בוורשה. למד בישיבת הקדוש חפץ חיים בראדין ואחר כך למד בישיבת הגאון רבי שמעון שקופ בגרודנא. בשנת 1935 הגיע לפלסטין. במשך זמן מה שימש כמנהל ועורך חברה שהקים הרב מאיר ברלין לצורך הוצאת כתביו של הרב הראשי אברהם יצחק קוק זצ"ל.
בסוף 1941 נוצרו הפרויקטים של אנציקלופדיית התלמוד והתלמוד הישראלי. זה היה יום הצום של עשרה בטבת. הרב שלמה יוסף זווין והרב מאיר ברלין זצ"ל שוחחו על גורלה הטרגי של יהדות אירופה.
"בתי המדרש הגדולים של אירופה נהרסו והחובה מוטלת עלינו לשמור לדורות הבאים את אוצרות התורה הגדולים של עברנו", אמר הרב ברלין. הוא הציע להוציא לאור יצירה גדולה שבה, יהיו מסודרים באופן שיטתי כל התפיסות, החוקים והמנהגים של התלמוד, כפי שהוגדרו והוסברו לאורך הדורות. הרב זווין קיבל את ההצעה בהתלהבות. כך נולד רעיון האנציקלופדיה התלמודית.
זמן קצר לאחר מכן גיבש הרב ברלין תוכניות להוצאת מהדורת תלמוד חדשה שתתבסס על כתבי יד ודפוסים ישנים ותכלול תקציר של כל הפירושים החשובים. הרב הוטנר מונה למנכ"ל שני המיזמים הספרותיים. בהתחלה היה רק הרעיון וההתלהבות. הרב הוטנר אסף קבוצה של תלמידי חכמים צעירים ומבריקים. הוא ביקש מוועד בית הכנסת "ישורון" בירושלים להתיר לקבוצתו להשתמש במתקני הספרייה בתקופה בה הייתה סגורה לציבור. שם הוא שיכן את תלמידיו ונתן להם את האות קדימה על הפרויקט הגדול שיזם הרב ברלין. לגבי השכר, אמר הרב הוטנר, מוטב שלא יתעניינו יותר מדי, כי עדיין לא מצא את כל התשובות.
לאחר זמן מה העבירו המלומדים את "המטה" שלהם למבנה ישן רעוע ברובע מאה שערים. הרב הוטנר ניהל את הפעילות המנהלית משני חדרים קטנים בבניין משרדים בחלק אחר של העיר. העבודה נמשכה בתנאים החומריים הקשים ביותר. עם זאת, ההתלהבות, האידיאליזם והמסירות גרמו לגלגלים להסתובב.
עם סיום מלחמת העולם ביקר הרב הוטנר בקהילות יהודיות בחו"ל. מטרת שליחותו הייתה כפולה: לצלם כתבי יד הדרושים להכנת הפרסומים ולגייס כספים לתמיכה בפרויקטים. ב-1947 הכרך הראשון של האנציקלופדיה, בעריכת רבי מאיר ברלין והרב שלמה יוסף זווין הופיע. קבלת הפנים הנלהבת שזכתה לה, פיצתה את העובדים המסורים על כל הקשיים שעברו ועוררה בהם תקווה ואומץ לעתיד.
בשנת 1950, בעקבות פטירתו של הרב ברלין, יזם הרב הראשי י' הרצוג את הקמת האקדמיה העולמית לתלמודי אנציקלופדיה, כדי לאמץ גם את האנציקלופדיה התלמודית, את המהדורה הישראלית של התלמוד, מכון הארי פישל לחקיקת תורה ותלמוד, כמו מכוני מחקר ולימוד אחרים. הרב הוטנר בחר בחלקה במיקום מצוין בפאתי ירושלים והחלה הבנייה. בשנים האחרונות יד הרב הרצוג, ששמו שונה לאחר פטירתו של הרב הראשי, מצא בסר יצחק וולפסון תומך חם ונלהב ובנדיבותו הושלם המבנה הראשון.
יד הרב הרצוג הוא ציון דרך בירושלים. אל תחמיצו לראות אותו כשאתם מבקרים בעיר הקודש. בקשו מהרב הוטנר הידידותי תמיד להראות לכם את הבניין המפואר, להציג בפניכם את צוות החוקרים המבריק שלו, בראשותו של העורך הנשגב והמכובד, הרב ש' י' זווין ולתאר לך את השלבים השונים של ההכנות של האנציקלופדיה והתלמוד הישראלי. זו חוויה מרגשת ומתגמלת.
"הכרך האחד-עשר החדש של האנציקלופדיה הוא הספר העשירי שיוצא לאור על ידי מוסדותינו בשנה הנוכחית", אמר לנו הרב הוטנר זמן קצר לאחר הגעתו לניו יורק. "מהי מטרת הביקור הנוכחי שלך?" שאלנו. "עשינו כברת דרך בעשרים השנים האחרונות", השיב הוטנר. "זה רחוק מספריית ישורון, מהבניין הישן והרעוע ברובע מאה שערים ועד ל"יד הרב הרצוג" המפואר. רחוקה מהתקופה שהפרויקט שלנו עדיין היה חלום ועד לרשימה הארוכה שלנו של פרסומים".
"יש לנו עוד תוכניות גדולות יותר. אנחנו רוצים לזרז את השלמת כל הסט של האנציקלופדיה העברית וגם להוציא מהדורה באנגלית. הכרך הראשון באנגלית כבר בהכנה".
