"היכל יצחק"
שאלות ותשובות מאת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל. חלק א; אבן העזר. ירושלים תש"ך.
ספר מיותם. שנים רבות נשא הרב הרצוג את נפשו לכנס מאות תשובותיו ופסקיו ולהוציאם במקובץ. טרדותיו הרבות לא נתנוהו להתמסר כראוי לעבודה זו, וכאשר הספיק סוף סוף להביא כרך אחד לדפוס, לא זכה לראות בהופעתו.
הפרק הראשון מכיל תשובות הנוגעות ל"אבן העזר". ספר תשובות ופסקים – אך הדברים המובאים בו אינם שמחים בנתינתם, מרובה בהם הדוי והדמע. רוב הענינים הנדונים בו הם הלכות גירושין ועגונות.
התשובות הן ארוכות. עדות הן לגודל אחריותו וזהירותו של הגאון המחבר אשר שקד רבות על כל פסק והכרעה שהוציא מתחת ידו. מבנה מיוחד לתשובות, המחולקות לפרקים. המחבר מפרק כל בעיה ושאלה ליסודותיה העקריים, נושא ונותן בכל יסוד לחוד, ולבסוף מצרף ומסכם תוצאות הדיונים לפסק דין המכריע.
בכל דיון הוא עורך ומונה כל דעות הראשונים, מוסיף עליהן הערות האחרונים ומברר ומלבן כל סברה לפי כל צדדיה. הבקיאות מפליאה, ונלוים לה יושר הגיון, ראייה בהירה וענות חן. אין כאן מעשי חדוד, אלא דיון מרווח מתוך הרחבת דעת של רוב ידיעות. סגנון וסדור הדברים הוא מופתי, ונקל למעיין ולומד לעקוב אחרי מהלך מחשבתו של הרב.
הרי הן לרוב בעיות שהובאו להכרעת הגאון המשיב כרבה הראשי של ארץ ישראל. חלק מן השאלות אינן קשורות לארץ ישראל דווקא, אך יש מהן גם שהמציאות הארץ-ישראלית טבועה עליהן. הנה שתים מהן:
סמכות וכוח לבתי הדין הרבניים בארץ ישראל לכפות על הבעל תשלום מזונות לאשתו המרוחקת ממנו. בית דין שהטילו על הבעל תשלום מזונות כדי להמריצו לנתינת גט – האס יש בגט זה שום חשש של גט מעושה? הרבנות הראשית גזרה בחרם שאסור לישא אשה שהיא קטנה מגיל שש עשרה שנה ויום אחד, מה דינו של מי שעבר ונשא, והאשה תובעת גט, האם יש כוח ביד הבית דין לכופו על ידי עונש מאסר לתת גט?
חלק גדול של התשובות דן בבעיות הכאובות של עגונות, אשר להיתרן התמסר הגאון בכל לבו ונפשו.
כאן מרבה המחבר לדון בסברת "אבד זכרו" הידועה גס בשם "אומדנא דרי אליעזר מוורדין" ("לו היה קיים היה בא"). הואיל ואומדנא זו, שהאחרונים צירפו אותה כסניף להיתרים, מובאת בראשונים לא בלשונה המקורית אלא בשנויים וקצורים, ראו המוציאים של הספר לשלב בו מכתב יד חליפת התשובות בין ר' אברהם בן ר' משה והראבי"ה, הכוללת דברי רבי אליעזר מוורדין בשלמותם.
בין התשובות האחרות דיונים בעניני גיור, בדבר אסור הישיבה בארץ מצרים ובבעית החיתון עם אנשי הכת "בני ישראל" אשר בהודו.
בתשובה שהריץ לרומא הציע הרב הסדר שיתיר לבעלים, אשר נשיהם אבדו בשואה, להתחתן שנית.
המוציאים לאור של הספר, צירפו לו נאום של הרב הרצוג על ערכן של הישיבות בחיי עם ישראל, תולדות הגאון, כתובות בידי הרב יעקב גולדמן, איש אמונו של הרב המנוח, אשר שקד על הדפסת הספר, והספד שנישא עליו בתוך השלושים.
נביא כאן כמה דברים מתוך תאורו של הרב גולדמן את הדחילו והרחימו של הגאון בהוראה, באשר יש בדברים אלה גם משום איפיון של התשובות אשר כונסו בכרך זה. "יראת ההוראה, הדחילו, ביחוד כשבא להורות בענין אשת איש – ורגש הרחמים והחמלה, הרחימו, היו כרוכים זה בזה וצמודים בנפשו. וכשבא מרן לעיין בדינה של בת ישראל אומללה, השתדל לחזור על כל הצדדים כדי למצוא היתר".
"כשהיה עוסק בשאלות מעין אלו היה יגע הרבה למצוא את ההיתר המרווח לפי מדת הרחמים שבלבו, אבל מפני מדת היראה שקד על כך שההיתר יהיה מבוסס מכל צדדיו ובנוי על אדני ההוראה החזקים ביותר".
הכרך הראשון יצא בתוך שנה מפטירת הרב. מי יתן והמוציאים לאור יזכו לפרסם כל הכתבים שהגאון המנוח הניח אחריו.
ט. פרשל מתוך הפרדס חוברת ב' שנה ל"ו