לפני ארבע שנים בבקורי ביוון פגשתי בבית הכנסת באתונה, את הרב יעקב עראר, רב הקהילה היהודית המקומית, ואת עוזרו הרב יצחק מזאן. הם אנשים דתיים עמוקים ומנהיגים מוכשרים של קהילתם. כששאלתי אותם היכן למדו, הם סיפרו שהיו בוגרי ישיבת באר יעקב בארץ. הרבנים אראר ומאזן הם ילידי לריסה, יוון והם ספרדים. אפשר להניח שהם קיבלו את הכשרתם לרבנות בישיבה ספרדית. זה לא כן.
ישיבת באר יעקב מעוצבת לפי הדגם של ישיבות מזרח אירופה וראש הישיבה הגאון רבי משה שמואל שפירא הוא נכדו של הגאון רבי רפאל שפירא, שהיה ראש ישיבת וולוז'ין המפורסמת. הישיבה השוכנת בפאתי באר יעקב, יישוב קטן לא הרחק מהעיר רמלה, נוסדה לפני עשרים ושבע שנים בעידוד המוסרי ובתמיכתו הכלכלית של החזון איש זצ"ל. היא התפתחה לאחת מהאקדמיות התלמודיות המשובחות של ארץ ישראל.
במהלך שהותי לאחרונה בארץ ביקרתי בישיבה. פגשתי את ראש הישיבה, הגאון רבי משה שמואל שפירא, והמשגיח הגאון רבי שלמה וולבה. הרב שפירא למד בישיבת מיר בפולין.
הוא בא לארץ ב1939 והמשיך לימודיו בפתח תקוה. לאחר מכן למד תחת הרב זאב סולובייטשיק מבריסק.
הוא מחבר "קונטרס בערים" ששלושה חלקים ממנו הופיעו כבר. הרב שלמה וולבה מוכר בעולם המוסר. היה תלמידו של הגאון רבי ירוחם לבוביץ זצ"ל, המשגיח המפורסם ממיר. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הצליח להימלט לשוודיה. הוא היה פעיל שם בחינוך היהודי ושימש כנציג שטוקהולם של "ועד הצלה". הוא המחבר של "עלי שור" ושל מדריך לצעירים שזה עתה נשאו. ביליתי גם זמן מה עם הרב רפאל שפירא, אח של ראש הישיבה שהוא מנהל המוסד. הוא נולד בביאליסטוק, שבה כיהן אביו כרב, ולמד בישיבת ברנוביץ'. לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ברח לווילנה. ב1941 הגיע לארץ ולמד בישיבת פתח תקוה וגם בפונובז.
. הרב שפירא סיפר לי בהרחבה על התפתחות הישיבה ועל ציבור התלמידים שלה. בתחילת הדרך הלימודים נערכו בבית הכנסת המקומי. לימים נבנה בית המדרש לישיבה על ידי האדמו"ר נוסון הערה הולצמן זצ"ל. הוא היה יהודי אמריקאי שבחר להתגורר ביישוב הקטן באר יעקב והוא היה לעזר רב לישיבה בשנה הראשונה לקיומה. חתנו, מר מוריס סמית' מניו יורק תרם את המטבח ואת חדר האוכל. מאז פטירתו של מר סמית', המשיכה בתו, מרת קלייר שר מפלורידה את תמיכת אביה בישיבה במסירות רבה. מר מנפרד להמן מניו יורק ומשפחתו הביאו משוודיה כמה בתי עץ טרומיים. הם היו המעונות הראשונים של הישיבה. לפני כשתים עשרה שנים בנו סר אייזיק וולפסון ומשפחתו קמפוס חדש גדול ויפה לישיבה. הוא כולל מעונות בן שלוש קומות, בית המדרש גדול, כיתות, משרדים, מטבח וחדר אוכל ודירות לצוות.
"בישיבה יש כיום כמאתיים תלמידים. לא מעט מהם ספרדים", אמר לי הרב שפירא. מלכתחילה עשינו מאמצים מיוחדים למשוך ספרדים והצלחנו מאוד. בוגרי ישיבתנו ספרדים תופסים משרות רבנות ותפקידי הוראה חשובים בארץ ובחו"ל".
"מלכתחילה היו לנו גם תלמידים מחו"ל", המשיך הרב שפירא. "התלמידים הזרים הראשונים הגיעו אלינו בהמלצת החזון איש. ראש הישיבה והרב וולבה היו מקורבים מאוד לחזון איש והתייעצו עמו בכל ענייני הישיבה.
"יש לנו עכשיו כחמישים סטודנטים מחו"ל. הם מגיעים מארה"ב, מערב אירופה ואפילו מאוסטרליה".
"אנחנו נותנים תשומת לב אישית רבה לתלמידים. הבוגרים שלנו שומרים איתנו על קשר הרבה אחרי שהם עזבו את הישיבה. לעתים קרובות הם מבקשים מאיתנו לעזור להם בבעיות בקהילות שלהם". הישיבה מפרסמת מדי שנה "הבאר" בו משתתפים צוות ותלמידים. עד כה הופיעו ארבעה עשר כרכים.
את הרב שפירא בקרתי לפני שלושה חודשים בלשכתו בבאר יעקב. בשבוע שעבר הוא הגיע לניו יורק; נפגשנו והמשכנו בשיחה. בדרכו לכאן עצר הרב שפירא באירופה שם פגש בתלמידי הישיבה לשעבר.
"כולם זוכרים בשמחה את השנים שבילו בבאר יעקב", אמר לי. במהלך שהותו הקצרה בארץ ייפגש הרב שפירא עם תלמידים לשעבר המתגוררים בארה"ב. הוא יבקש לחזק עוד את קשריהם עם הישיבה ולעניין אותם בתוכניות חדשות של המוסד.
