במאמרה הנאה על פרופ' גדליה נגאל מזכירה נעמי גוטקינד סיפור שנמסר על כמה רבנים. המדובר בתעודת כשרות על גבינות, שכלולות בה המלים "מתניכם חגורים", המרמזות שלמרות תעודת הכשרות הגבינות אינן כשרות. "מתניכם חגורים" (שמות יב, יא) מתורגם חרציכון יהון אסירין. חרציכון אפשר "לפרש": חריצי החלב (עיין שמואל א פרק יז,פסוק יח).
יורשה לי להעיר כי נוסף על האישים המוזכרים במאמרה של נעמי גוטקינד, מסופר סיפור מעין זה גם על רבי יום טוב ליפמן העליר. רבי פנחס קצנלנבויגן, שחי לפני למעלה ממאתים שנה, מספר בספרו "יש מנהילין" (העדיר מכתב יד ר' יצחק דוב פעלד, ירושלים תשמ"ו), כי פעם אחת בהיותו בדרך, בא אל בעל "תוספות יום טוב" שליח עם מכתב-שאלה על כשרות גבינות. רבי יום טוב ליפמן העליר רשם בחפזה: "מתניכם חגורים כתרגומו". לא הבינו את דבריו עד שפירש.
אבקש להוסיף כי נחמיה שמואל ליבאוויטש מביא בספרו "השומע יצחק" (ניו-יורק, תרס"ז, עמ' 38-39) את הסיפור על הרב שנאנס לכתוב תעודת כשרות על גבינות, והוא הכניס לכתב את המלים "מתניכם חגורים". ליבאוויטש אינו מזכיר את שם הרב, אך לפיו היה זה הרב יהושע העשיל מאפטא, שהיה אז רב ביאסי ולו הראו את התעודה, שעמד על הרמז במילים הנ"ל והודיע כי הגבינה איננה כשרה.
נראה שטעות דפוס נפלה במאמרה של נעמי, גוטקינד. היא כותבת שלאחר שרבי יהודה אריה ממודינא הוכרח לכתוב תעודת כשרות על הגבינות (והכניס בתוכה את המלים "מתניכם חגורים") הגיע הכתב לידי רבי יונתן אייבשיץ, שהיה אז אב"ד בווינה. והוא עמד על משמעותן של המלים הנ"ל ופסק שהגבינות אינן כשרות.
דומה שבמקום יונתן אייבשיץ צ"ל יום טוב ליפמן העליר. רבי יונתן אייבשיץ לא חי בזמנו של רבי יהודה אריה ממודינא.
הצופה
ט' ניסן תשנ"ו